מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי תשלום ארנונה במהלך תקופת השכירות

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נזקים אלה כוללים את העובדה כי נידרש לשלם את חובות שהשאיר אחריו הנתבע, עיקול שהוטל עליו בשל אי תשלום דמי ארנונה, ואת היתנהלות הנתבע במהלך כל תקופת השכירות.
...
הצדדים הסכימו כי על כל יום עיכוב בפינוי ישלם הנתבע 75 דולר (ארה"ב) לכל יום.
כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 850 ₪, וזאת בעיקר נוכח אי התייצבותו לדיון האחרון, עליו ידע.
סוף דבר הנתבע ישלם לתובע סך 10,528 ₪ תוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין בידיו, לרבות הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (2.3.2015) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ברם, עמיגור לא שילמה את דמי הארנונה בגין תקופה זו. העובדה שהעירייה פתחה בהליכים משפטיים נגד המבקש בגין החוב שנצבר לחובתו בתקופה שבה החזיקה בנכס עמיגור, נובע מכך שעמיגור נימנעה מלשלם את הארנונה בתקופת שהותה בנכס, ביודעה שהיא שוהה, וביודעה כי החוב נצבר לחובת המבקש, ולא לחובתה.
נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם – ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו – למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו.
...
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל אשר הובא בפניי, ברי בעיני כי עמיגור הייתה בתקופה הרלוונטית ה"מחזיק למעשה" בנכס.
סוף דבר: לאור המקובץ לעיל, הנני להצהיר כי החל מיום 22.10.2010 ועד יום 23.06.2012 החזיקה עמיגור בפועל בנכס, ועליה לשאת בגין חוב זה. לא ראיתי לנכון לחייב את עמיגור לשאת בכל חבות אחרת שנוצרה כלפי העירייה בגין החוב, כפי שהובהר לעיל.
לאור האמור, הנני לקבוע כי בתקופת החזקה עמיגור הייתה "המחזיקה למעשה", והמבקש היה "המחזיק המקורי". לאור התוצאה אליה הגעתי, בהתחשב בהתנהלות המבקש, לא ראיתי לנכון לחייב את עמיגור בהוצאות הליך זה. בנוגע לעירייה, נחה דעתי כי היא צורפה להליך שלא לצורך, וכטענתה, "נגררה" להליך שאין לה יריבות ישירה בו עם הצדדים, וזאת על אף שביקשה להימחק מההליך במעמד הדיון מיום 20.09.2018, ברם המבקש סירב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

החל מיום 29.10.10 ועד ליום 15.11.13 לא שולמו למשיבה תשלומי הארנונה בגין הנכס (להלן: "תקופת החוב").
בעקבות אי תשלום הארנונה בתקופת החוב הגישה המשיבה ללישכת ההוצאה לפועל בירושלים תביעה על סכום קצוב נגד המשיב.
המערער טען מנגד, כי אין לחייב אותו בתשלומי ארנונה בגין התקופה שלאחר עזיבת המשיב את הנכס, היות ולנכס נכנסה שוכרת חדשה ביום 1.9.11, גב' ליאת מלמד, ששכרה את הנכס עם בן זוגה.
...
גם אם היה בידי לקבל את הבקשה לצירוף ראיות – ולא אמרתי שכך הדבר – איני חושב שיש במסמכים שצורפו כדי לשנות את התמונה הראייתית שעומדת לפני בית המשפט, או להוביל למסקנה אחרת מזו שאליה הגיע בית משפט קמא.
סוף דבר.
מהטעמים עליהם עמדתי, אני מחליט לדחות את הערעור.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

· אי פינוי הדירה במועד שנקבע (אלא רק ביום 7.10.19) ואי תשלום דמי השכירות והארנונה בגין תקופה זו גם כן. · הותרת נזקים שונים בדירה.
...
סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: 4,500 ₪ + 1,125 ₪ בגין דמי שכירות לחודש ספטמבר 2019 + 7 ימים בחודש אוקטובר 2019.
סה"כ תשלם הנתבעת לתובע סכום של 8,825 ₪ בתוספת הוצאות בסך של 500 ₪, דהיינו סך כולל של 9,325 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

לכך אני סבור כי יש להוסיף אף את הוראת סעיף 39 לחוק החוזים על פיה – "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השמוש בזכות הנובעת מחוזה." בע"א 8910/05 א. אדמון בע"מ נ' זלמה וינבלט (20.9.2007, סוף פסקה 32) קבע בית המשפט העליון כי נסיון לעשות שימוש במסך היתאגדות כדי לחמוק מאחריות לצד אי תשלום דמי שכירות וארנונה במשך תקופת ארוכה מהוים "אי קיום חוזה בתום לב במפגיע ובעליל". כפי שכבר ציינתי לעיל, גם לאחר השלמת עבודת המומחה מטעם בית המשפט וכאשר ברור היה לנתבעות כי יש להן יתרת חוב לא מבוטלת כלפי התובעת הוסיפו הללו ונמנעו מלשלם לתובעת לא רק את הסכום שלא אמור היה להיות שנוי במחלוקת אל גם את התשלומים השוטפים, למצער על פי התעריף שהם סברו כי יש לחייבן על פיו.
...
סיכום לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת ביחד ולחוד סך של 283,232.24 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן – 16.11.17 – ועד התשלום בפועל.
כמו כן אני מורה לנתבעות להתחבר בעצמן באופן ישיר לרשת חברת החשמל על חשבונן תוך 6 חודשים.
בשים לב לתוצאה, לאור נימוקיה ובשל התנהלותן של הנתבעות כמתואר לעיל אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את אגרת בית המשפט בסך 4,794 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו