מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי תקינות משאבת מים בבניין משותף ואי תקינות מתקנים אחרים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מס' 7 ריצוף:- וינלס טוען שהרובה במישקים אינה תקינה, קיימים הבדלי גוונים עקב חדירת מים למילוי, שפוע לקוי במרפסת ומרצפות שבורות בסלון ובמסדרון.
עד: ללא אישורים של מהנדסים היה פקוח, יש פקוח הנדסי שהלכו כי אני הגשתי תוכניות לרישום בית משותף אמרו לי אנחנו לא יכולים, אנחנו ניתן הערת אזהרה על הדירה הזו עד שהמצב לא חוזר לקדמותו.
6.2 ידוע לקונה והוא מסכים בזאת במפורש, כי במועד המסירה ייתכן ויבוצעו בתוך הבניין, בדירות אחרות ו/או בשטחים המשותפים ו/או במתקנים, עבודות שונות, וכן ימשכו עבודות בניה ופיתוח במקרקעין הכוללות, בין היתר, חנייה שבילי גישה, גינה וכיוצ"ב, אשר ישולמו תוך תשעים (90) ימים ממועד המסירה.
ביום 17/1/2013 שילמו התובעים סך של 1,400 ₪ לחברת "כל פרויקט" עבור שאיבת של בור משאבות על ידי ביובית ושטיפת הבור בלחץ מים.
זאת ועוד, טירדה ואי נוחות רבה עוד תגרם לצורך ביצוע התיקונים המשמעותיים ברכוש המשותף, ובעיקר בתיקון חפוי החוץ של הבניין כמתואר בסעיף 35 לחוות דעת המומחה אינג' נתן גרשוני: "35. יש להסיר את כל האבן בחזיתות הבניין והטיח מתחתיו, והטיח במקומות ללא אבן, ולבצע חפוי מחדש כולל שכבת הרבצה תקנית. ביצוע רשת חזוק לקשירת אבני החיפוי. עבודה זו חייבת להתבצע תחת פקוח הנדסי צמוד.
...
בנסיבות אלו, סבור אני שיש לאפשר לדיירים לתקן בעצמם את אותם ליקויים ברי-התיקון ולהעניק להם פיצוי ראוי על אותם ליקויים, שאינם ברי-תיקון.
ב. הליקויים בדירות הליקויים הנטענים בדירות, כפי שהם מופיעים בחוות דעת מומחי התובעים, הוצגו בפני אינג' נתן גרשוני ונבחנו על ידו: דירת משפחת בן ישראל, גרשון ואוליביה (קומה 3 דירה 6):- "44. מס' 1 שלד ובנייה: - בחוו"ד וינלס נטען שקיימות סטיות בקירות הפנים ועל כן יש לקבוע ירידת ערך בהתאם. מנגד טוען פרץ-פרי שאין ליקוי ואין ירידת ערך. בבדיקתי מצאתי שהמצב בפועל מצביע על סטיות משמעותיות. לדוגמא - אובחנו סטיות שבין 2 ל-5 ס"מ בקיר הכניסה לממ"ד וסטיות בגובהי דלת בין 2.5 ל-5.5 ס"מ. בשל היקף העבודה שתידרש תיקון אין זה מעשי היום לחייב תיקון, שמשמעותו הריסת הדירה ובנייתה מחדש. מקובלות עלי מסקנותיו של וינלס שיש לקבוע ירידת ערך אולם בהתחשב בהיקפי הסטיות ובהסתמך על ניסיוני אני סבור שירידת הערך הראויה (כמו גם לדירות האחרות בבניין) 50% מהסכום שקבע וינלס = 40,000 ₪.
סוף דבר: על הנתבעת – "החברה הקבלנית" - לשלם לתובעים את הסכומים שנפסקו, כמפורט בפסק הדין: כהן אמיר וליאת (תובעים 1 + 2) · סך של 1,200 ₪ (תיקון ליקויי בנייה) בתוספת 10% שירותים הנדסיים ומע"מ כחוק.
בנוסף לתשלום סכומים אלו, תשלם הנתבעת – "החברה הקבלנית" – לתובעים שלדון ויהודית פיטר את הפסד דמי השכירות בסך של 13,750 ₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית מיום 15/3/2012 ועד התשלום בפועל.
כמו כן ובנוסף, תשלם הנתבעת - "החברה הקבלנית" – את הסך של 445,300 ₪, בתוספת 10% שירותים הנדסיים עבור תיקוני הרכוש המשותף כמפורט בסעיפים 17, 18, 21, 22, 24, 36, 38 ו- 41 לחוות דעת המומחה אינג' נתן גרשוני.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חיוב המערערת בהוצאות רכישת משאבת חום המפקח קבע כי החלפת מערכת הסולר הישנה לחימום מים שנמצאת בבניין מאז הקמתו בשנת 1976 במערכת חדשה מהוה "החזקה תקינה" כמשמעותה בחוק.
סע' 52 לחוק, שכותרתו "הגדרות", והפותח את פרק הבתים המשותפים בחוק, מגדיר "רכוש משותף" ככולל בחובו גם מיתקני הסקה או מים : " 'רכוש משותף' - כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדריגות, מעליות, מקלטים, וכן מתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת". בעניינינו, מדובר בשיפורים שבוצעו בבניין שנים רבות לאחר גמר בנייתו, ומדובר ברכוש משותף שמיועד לשמש, לפחות, את רוב בעלי הדירות.
לא זו אף זו, לפי סע' 2 לתקנות המקרקעין (הוצאות החלות על המתנתק מהמערכת המרכזית בבית משותף), תשנ"א-1991 (להלן: "תקנות ההוצאות"), גם דייר שהתנתק ממערכת מרכזית בבית משותף בהתאם לתקנות המקרקעין (הנתקות), עדיין חייב בתשלום הוצאות ההחזקה השוטפת של מערכת זו, לפי שיעורים שנקבעו בתקנות ההוצאות, אלא אם כן נקבע בתקנון שיעור הישתתפות אחר.
...
מסקנה זו מקובלת עלי.
לפיכך איני מקבלת את טענת המערערת כי אין סמכות למפקח "לחייב את המערערת בתחומי דירה פרטית להשתמש במערכת חימום מים" (ראו: הפתיח לערעור, עמ' 2 להודעת הערעור).
סיכום לאור האמור לעיל, במצטבר, אני דוחה את הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע התובעים 1-28, הנם דיירים הגרים ב-15 דירות בפרויקט מגורים ברחוב משה שמיר 19, 21, 23 ו-25 בשכונת פיסגת זאב בירושלים (להלן: "הדיירים" ו"הפרויקט" בהתאמה), והתובעים 29-31 הנם נציגויות הבית המשותף של שלושה בניינים בפרויקט הנ"ל (בתים מס' 19, 21 ו-23).
כיוון שהתצהירים זהים, התובעים לא טרחו לפרט בתצהיריהם איזה מהפתרונות השונים נקטו לצורך פיתרון הבעיה והקטנת הנזק, האם הוזזו דוד השמש והצנרת לתוך הדירה, האם הם מחממים מים על ידי חשמל או שהותקן מתקן חימום בגז.
אפילו התובעים 1-2, 17-18, ו-5-6, בעלי דירות הפנטהאוז, לא נימנעו מלחתום על התצהיר הזהה, אף שעל פי חוות דעת המומחה, דודי השמש שלהם תקינים ומחוברים.
אולם נוכח דברי הנאמן, לפיהם המשאבה באחריות המתקין, איני סבורה שיש מקום לחייב הנתבעת בעלות תיקון זה. גם המומחה מטעם התובע 19 (מישפחת חורי) לא מצא ליקוי במערכת חימום המים בדירתו.
יתר על כן, אף אילו היו התובעים טורחים להשיב לטענה, ואף אילו הייתי מוצאת שהיה להם הצדק סביר להיתנגד לתיקון שהוצע על ידי הנאמן, ולהעדיף אמצעי חימום אחר למים, מצופה היה מתובעים אלו שיפרטו נזקיהם בגין היעדרה של מערכת סולארית.
חפוי קירות לובי הכניסה בס' 2.10.6 למיפרט הטכני נקבע כי "ציפוי הכניסה הראשית לבניין: שיש ו/או אבן נסורה ו/או קרמיקה ו/או גרניט פורצלן והשלמת טיח או גבס וצבע פלאסטי עד התיקרה ו/או עץ ו/או אחר, הכל לפי קביעת האדריכל." בפועל, על פי קביעת המומחה, "לא בוצע חפוי כלשהוא אלא גימור טיח." נציג הנתבעת הסביר למומחה שהחיפוי נעשה על פי קביעת האדריכל, ועל כן עומד בתנאי המפרט.
...
גם בעניין זה אני סבורה שיש להעדיף את פרשנות המהנדס ברגמן למפרט הטכני.
לפיכך, אני מקבלת את עמדת התובעים בסעיף זה, וקובעת שהנתבעת תפצה את נציגויות הבתים המשותפים בעלות כפי שנקבעה על ידי המומחה לצורך ביצוע הציפוי לפי המפרט.
לסיכום לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים כדלקמן: הנתבעת תפצה את התובעים 1 ו- 2 (משפחת עובדיה) בסך 37,920 ₪ בגין הליקויים, בתוספת 30,000 ₪ עבור התקנת תקרת בטון, ובתוספת 6,800 ₪ עבור פיקוח הנדסי בגין תיקון הליקויים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חברת רייך הפניתה לנספח 20 של תצהיר התובעים כאילו שם מצויה ההוכחה לכך שהמבצע עיכב את עבודת הפועלים ואת בניית הפרויקט, אך עיון בנספח 20 מעלה ממצאים אחרים: בזמן אמת, התובע טען מפורשות בפני רייך שהוראות החשב הכללי אינן תקפות לפרויקט כיוון שהוא נמצא מחוץ לטווח ה-40 ק"מ מרצועת עזה, וכי אין שום סיבה לעכב את מסירת הדירות בגין המבצע.
המומחה לזר קיבל את טענת התובעים שמתקן החניה אינו תקני ואינו מאפשר שימוש נאות בהיתחשב בעובדה שהתובעים מחזיקים רכב מסוג ג'יפ. חזקה שמומחה ביהמ"ש נטול כל אינטרס בתוצאת ההליך בין לכאן ובין לכאן (ע"א 680/77 המגן חברה לביטוח נ' יוסף אליהו מיום 20.7.92 פורסם בנבו).
עיון בחווה"ד נציגות הבית המשותף מעלה שמדובר בליקויים נקודתיים כגון חוסרים באספקה ביחס להתחייבות במיפרט, תקוני שפכטל וצבע במקומות פזורים בבניין, עבודות ניקיון, רשתות הגנה במאגרי מים, משאבות, צביעה לקויה בגג המבנה, נזילות בגג, ברזלים חשופים, שריטות על אריחים, וכיו"ב. כמו כן נמצא ליקוי בחיפוי הבניין בשל התכווצות שכבת הטיח בזמן תהליך הייבוש הראשוני וליקויים בחדר האשפה.
...
ההודעה לצד ג' נגד האדריכל נדחית.
ההודעה לצד ד' נגד אינטרפז נדחית.
מכיוון שאינטרפז לא הגישה תצהירים ולא התייצבה לדיון, לא ראיתי לנכון לחייב את מגדלי המרכז בתשלום הוצאות לטובתה וההודעה נגדה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחדרה ת"א 59544-03-19 ליבוביץ ואח' נ' פסגות ישראל נדל"ן י.ס.צ. בע"מ ואח' בפני כב' השופטת קרן אניספלד תובעות .1 נציגות הבית המשותף וילה וי ביניין 9 .2 נציגות הבית המשותף וילה וי ביניין 10 .3 נציגות הבית המשותף וילה וי ביניין 11 .4 נציגות הבית המשותף וילה וי ביניין 12 .5 נציגות הבית המשותף וילה וי ביניין 13 כולן ע"י עו"ד אפרים רחמיאן נתבעות .1 פסגות ישראל נדל"ן י.ס.צ. בע"מ 514637552 ע"י עו"ד חי מיכאל .2 הועדה המקומית לתיכנון ובניה חדרה 501500334 ע"י עו"ד צבי רוטמן צד שלישי עריית חדרה ע"י עו"ד צבי רוטמן <#2# פסק-דין משלים
בשכונה ניבנה, לטובת הבניינים ודייריו, מתקן הנדסי – תא משאבות חצוני תת-קרקעי (להלן תחנת השאיבה); תכליתו להבטיח אספקת מים לבניינים.
מומחה בית-המשפט שלל אפשרות שתחנת השאיבה הוצפה בשל פריצת מים אליה ממקור אחר שאינו מי גשמים ונגר עילי; הוא קבע באופן פוזיטיבי שהמים שהציפו את התחנה היו בוציים ומטונפים, באופן שמצביע על חדירתם לתחנה מן הערוגה [סע' 3.19 ו-3.27].
בהעדר תיכנון ראוי ובצוע תקין לכלל הרכיבים שנוגעים לתפקודה השוטף של תחנת השאיבה, אלו שנוגעים בה במישרין ואלו שנוגעים לסביבה שבה הוצבה ולאופן שבו היא מנקזת נגר עילי, הפכו הנתבעות והצד השלישי את דיירי הבניינים לבקרי איכות בעל-כורחם של תקינות תחנת השאיבה ואופן פעילותה.
...
מאחר שיש לעודד הימנעות מכך ולהכווין את הגורמים שאמונים על פיתוח עירוני להשקיע בעלות המניעה, חלף עלות הטבת הנזק למפרע, יש לפסוק הוצאות משמעותיות, ריאליות ולא סמליות, אשר מתחשבות בכל האמור לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו