אי שיתוף פעולה עם חוקרי המוסד לביטוח לאומי

לתובע שולמה גמלת הבטחת הכנסה, לסירוגין, החל מחודש 2/2001 ועד חודש 7/2013 בעילת "דורש עבודה". הסיבה כאמור, שהגמלה הופסקה ב 8/2013 הייתה חוסר שתוף פעולה, וכן – חשש שעלה אצל הנתבע כי למרות הצהרתו כי חי בנפרד - כי בפועל חי עם בת זוגתו, וכי לא מסר אינפורמאציה נכונה בנקודה זו. לדיון להוכחות לא הופיע נציג ציבור נוסף ועל מנת שלא לגרום לעינוי דין ולבזבוז זמנם של הצדדים – קויים הדיון ללא נציג ציבור נוסף המחלוקות: בהתאם לרשימה המוסכמת של המוסכמות והפלוגתות שנקבעה ע"י בית הדין ביום 25.2.2014 (שצומצמה במועד מאוחר יותר, בדיון ביום 4.12.2014, עמ' 27, שורות 30-31 בפרוטוקול) קיימות מס' שאלות שנותרו בגדר מחלוקת: האם שיתף התובע פעולה עם חוקר המוסד לביטוח לאומי? האם התובע חי עם בת זוג? בכפוף לכל אלה, האם זכאי התובע לגימלת הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה? עיקר טענות התובע: התובע קיבל במשך פרק זמן ממושך- החל משנת 2001 עד 8/2013 את הגימלה להבטחת הכנסה (להלן: "הגימלה") ובכך יש כדי להצביע על העובדה כי התובע קיבל את הגימלה כדין.

דיון: שאלת אי שתוף פעולה כידוע, בית הדין מעדיף בד"כ לבדוק זכאות של מבוטח לגופם של דברים ולא לעשות שימוש בסעיף 19 לחוק לעניין אי שתוף פעולה, אלא אם כן יש באי שתוף הפעולה כדי למנוע מהנתבע לבדוק את התביעה לגופה (עב"ל (ארצי) 33056-04-10 שנאיטה פאטמה -המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 1.5.11)).

...

מקובלת עלינו עדותו של חוקר הנתבע, שהשיב לעניין אי שיתוף הפעולה של התובע: " זה כל הנקודה של אי שיתוף פעולה. אם הייתה לו אובססיה על תיקים למיניהם, לא היה לו פחד להסתיר ממני המסמכים האלה ומציג לפניי. אילו הציג, הייתי רואה שזה ארנונה ומים והייתי מאמין לו ולא היה כל חדש. אין לי אינטרס לדפוק בן אדם. זה לא אישי זה התפקיד שלי". (עמ' 26, שורות 5-7) (הטעות במקור, י.ש).

לאור כל האמור – מתקבלת עמדת הנתבע כי שלילת הגמלה בגין אי שיתוף פעולה, למרות חריגותה – נעשתה כדין.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בחיפה ב"ל 15440-05-14 ב"ל 15379-05-14 05 פברואר 2017 לפני: כב' השופטת איריס רש נציג ציבור (עובדים) מר נפתלי פאר נציג ציבור (מעסיקים) מר ליאור לוין התובעת מרגלית עדי ת.ז. 026895466 ע"י ב"כ: עו"ד קון מטעם הסיוע המשפטי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אדרעי פסק דין

תשלום קצבת הנכות הופסק ביום 1.06.2013 בשל אי שתוף פעולה של התובעת עם חוקר הנתבע.

11.2 אי שתוף פעולה עם עובד המוסד.

] "אני מבינה מכל החומר ומכל השאלות שהצגת בפניי שהביטוח הלאומי לא ידע על העבודה שאני עושה וסברתי שמכיוון שאני בקשר עם הפקידות בביטוח הלאומי ואני באה ויוצאת במוסד, הנחתי וסברתי לתומי שהבנות והמערכת מכירות אותי וזה תקין. אני מבקשת להיתנצל ולהתחרט על האופן בו פעלתי. עשיתי את זה לפרנסתי בלבד. פניתי לשקום להסבת מיקצוע ולימודים"[footnoteRef:41].

...

סוף דבר בטרם סיום, מצאנו לנכון להעיר כי אף שהיה על התובעת לעדכן את הנתבע באופן יזום אודות הכנסותיה, לא התרשמנו כי אי גילוי זה נעשה במזיד.

] באשר לטענות בדבר כוונתה של התובעת להתחזות לאדם אחר באשר נרשמה כעו"ס בפרוטוקול הדיון של גב' אסולין בתיק הבטחת הכנסה בו סייעה לה ואשר התנהל בבית הדין האזורי לעבודה, מקובלת עלינו טענת התובעת כי מדובר בטעות של הקלדנית, ובפרט שהתיק הפלילי שנפתח בגין אישום זה נסגר זה מכבר.

לא מצאנו לנכון להידרש לטענות השונות בדבר השאלה האם התובעת עודדה את גב' אסולין להערים על פקידי הנתבע ולהיכנס לדיון בוועדה רפואית בהליכון ,אף שהיא אינה זקוקה לו בכדי להגדיל זכאותה, במיוחד לנוכח העובדה שגב' אסולין לא העידה בפנינו[footnoteRef:42].

במכתב הדחיה אף צוין, כי התובע לא שיתף פעולה באופן מלא עם חוקר המוסד לביטוח לאומי.

...

לטענת התובע, בסופו של דבר הסתבר, כי הוא סובל משבר באצבע.

דיון והכרעה לא שוכנענו, שהתובע נפל ונפגע בידו בדרכו מעבודתו במסעדת הר מירון שבגוש חלב, לבית דוד, בו התגורר בעת שעבד באותה מסעדה.

איננו מקבלים את גרסת התובע, והננו קובעים, כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח שנפגע בעת שהלך בדרך מקובלת ממקום עבודתו לבית דודו, ולא הוכיח כי המדובר ב"תאונת עבודה".

לאור האמור לעיל, ובעיקר על יסוד הרישומיים הרפואיים שסותרים את גרסת התובע, דין תביעת התובע - להידחות.

לעניין זה תמך הנתבע טענתו בפסק דין נ"ד/04-113 שמואל תהילה נ' המוסד לביטוח לאומי(פורסם בנבו), שם נקבע כי "הודעת המערער לחוקר המוסד כי הוא לומד באופן מסודר במוסד תורני שוללת את זכאותו לגימלת הבטחת הכנסה בין אם הוא מקבל תמיכה כלשהיא מאותו מוסד ובין אם לאו..." ואולם התשובה לשאלה האם קיבל התובע מלגה בפועל לתקופה הרלוואנטית בנסיבות אלה היא מורכבת יותר ודורשת היסתכלות רחבה.

לטענת הנתבע היתנהלות רעייתו של התובע עולה כדי העדר שתוף פעולה המצדיק דחיית התביעה (עב"ל 24101-09-16 נביל זיאדה נ' המוסד לביטוח לאומי).

כמו כן טוען המוסד כי יכלה להכניסו עם דלת פתוחה, שכן החוקר ביקש לדעת אם בעלה בבית והיא יכלה לענות ולא עשתה כן. לטענת הנתבע, בביקור נוסף בביתם מיום 08/08/2017, שוחחה רעיית התובע עם החוקרים ומסרה שם של אחת השכנות גב' מ.מ. כמי שבעבר השגיחה בשכר על ילדיה.

לפיכך אין לשלול את הגימלה רק בשאלת אי שתוף הפעולה מחמת שהשימוש בסעיף זה הוא שימוש חריג,שתוף הפעולה תוקן ובנסיבותיהם הרפואיות של התובע ואישתו, אין מקום לעשות שימוש בחריג זה. יתר על כן נפלו פגמים בחקירות חוקרי הנתבע, כפי שפורט לעיל ובהחלטת בית הדין (ע' 16 לפרו') באופן שהנתבע לא הרים את הנטל המוטל עליו לצורך שימוש בסעיפים השוללים גמלה כולה או מקצתה.

...

על כן בקשת התובע לקבוע כי הנתבע לבדו פעל שלא כדין בקבלת ההחלטות, נדחית.

סוף דבר הנתבע הוכיח הגדרת "מוסד תורני" על פי חוק הבטחת הכנסה והתקנה מכוחו, אך לא הוכיח כי התובע עמד במבחני הגדרת "תלמיד". הנתבע לא הוכיח קיום פעוטון או הכנסות ממנו לרעיית התובע, בכלל, ואף לא ספציפית לתקופה נשוא המחלוקת.

לאחר ששקלנו מכלול מה שהובא בפנינו ישלם הנתבע שכ"ט ב"כ התובע בסך 5000 ₪ .

סרובו של מר ברדפיס לשתף פעולה עם חוקר המוסד לביטוח לאומי אומנם היה מחשיד, אולם הסבריו לפיהן לא רצה לשתף פעולה עם החוקר מאחר והוא כרך את החקירה בתיק דנן עם חקירה בתיק אחר, עשו עלינו רושם מהימן.

...

הנתבע הפנה את תשומת לב בית הדין להעברות בנקאיות שבוצעו על ידי התובעת או בן זוגה לצדדי ג' וביקש ללמוד מהן כי מדובר לכאורה בהעברות חזרה למעסיק, אולם לא מצאנו כל תימוכין לכך.

לא קיבלנו הסבר המיישב את הסתירה בגרסאות בעניין זה, אולם בשים לב לחלוף הזמן בין המועד הרלוונטי לעדויות ולעובדה כי אין מדובר בעניין מהותי לא מצאנו בכך מכשלה לקבלת התביעה.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל ומשהורם נטל ההוכחה הרובץ על כתפי התובעת, התביעה מתקבלת ודמי הלידה שהגיעו לתובעת בגין הלידה מיום 21.5.17 יחושבו על יסוד שכר העבודה המפורט בתלושי המשכורת שהוצגו לנתבע.