אי קיום צו בית משפט ושימוש חורג במקרקעין ללא היתר

לפניי ערעור על גזר הדין של בית משפט שלום קריות (כב' השופטת סימי פלג קימלוב) מיום 08/07/2021 בתיק תו"ב 30667-03-17 במסגרתו הורשע המערער על סמך הודאתו בבצוע עבודות בנייה ללא היתר לפי סעיף 204(א) לחוק התיכנון והבנייה התשכ,ה-1965; שימוש חורג לפי 204(א) ; אי קיום צו מינהלי לפי סעיף 237 לחוק.

כאמור, אין חולק כי לפחות מאז 26/10/16 ועד 20/2/17 ביצע המערער עבודות בניה ללא היתר ושימוש חורג במקרקעין שייעודם איזור מלאכה ותעשיה זעירה, ספורט ונופש, באופן שבנה קומה נוספת- רביעית מעל ביניין קיים בן 3 קומות, בשטח כולל של כ- 1093 מ"ר וזאת, בנגוד ובסטייה ניכרת מאחוזי הבניה המותרים על פי התכנית החלה.

...

אשר לגובה הקנס שהושת בתוך המתחם, בית המשפט לקח בחשבון את העובדה שניתן בסופו של דבר היתר בנייה, נתן משקל לעובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי ומנהל אורח חיים נורמטיבי ומנגד סבר שיש ליתן משקל לשיקולי הרתעה בתוך מתחם העונש ההולם.

באשר לטענת המערער לעניין חוקיות הסכומים בגובה קנס שהוטל ע"י בית משפט קמא, אין בידי לקבל טענתו.

אשר על כן הערעור נדחה בזאת.

כתב האישום הנאשם הורשע על פי הודייתו בעובדות כתב האישום המייחס לו עבירות של ביצוע שימוש חורג במקרקעין ללא היתר – עבירה לפי סעיף 204(א) ו- (ג) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה"), ביצוע עבירה של אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התיכנון והבניה.

...

בית המשפט העליון הוסיף וקבע : "כפי שציין בית משפט השלום, כאשר מדובר בהפרה של צו שיפוטי, מדיניות בתי המשפט היא להחמיר בענישה, ובנסיבות המתאימות – להטיל עונש של מאסר בפועל (רע"פ 9239/12 אבו עראר נ' מדינת ישראל (2.1.2013)). זאת, כאשר מתרשם בית המשפט כי הטלת קנסות ועונשים מותנים אינה משיגה את מטרת ההרתעה, ונדרשת פנייה לאפיקי ענישה חמורים יותר. בענייננו, על אף שניתנה למבקש הזדמנות להסדיר את הפרות החוק שביצע, במסגרת פסק הדין משנת 2002, הוא התעלם מהצווים השיפוטיים והמשיך בסורו. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי גזר הדין סוטה לחומרה במידה המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". רע"פ 11920/04 סעיד נאיף נ' מדינת ישראל (26.03.2007), נדחה ערעורו של נאשם על העונש שהוטל עליו, כלל 45 ימי מאסר בפועל, קנס בסך של 7,500 ₪ והתחייבות בסך של 10,000 ₪, וזאת בגין הפרה ראשונה של צו הריסה לתוספות לבית מגורים בשטח כולל של 308 מ"ר. עפ"א 61189-07-13 חט'יב נ' ועדה מקומית בקעת בית הכרם (1.4.14)), אישר בית המשפט המחוזי בחיפה גזר דין של 90 ימי מאסר בפועל, על מי שהורשע באי קיום צו שיפוטי להריסת בית מגורים.

יחד עם זאת ולאחר שאני סבורה שיש לשקול שיקולי הרתעה בתוך מתחם העונש ההולם, אני סבורה שהעונש המתאים הוא עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות לתקופה קצרה.

לאור האמור ולאחר שנתתי משקל למכלול השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בן 2 חודשים.

בהתאם לחוות הדעת של הממונה אני קובעת כי הנאשם יתייצב לתחילת העבודות ביום 30.8.22 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות קנס בסך של 30,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו.

רקע כנגד המבקש ואחר (להלן: "האחר") הוגש כתב אישום והם הורשעו על פי הודאתם הודאתם בעובדות כתב האישום המייחס להם עבירות של אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה") ועבירה של שימוש חורג במקרקעין ללא היתר – עבירה לפי סעיף 204(א) ו- (ג) לחוק התיכנון והבניה.

...

לפיכך טוענת המשיבה יש לדחות את הבקשה.

המשיבה טענה בדיון כי אין מקום להיעתר לבקשה, בשל נסיבות ביצוע העבירות וכן נסיבות המבקש שכבר נלקחו בחשבון במסגרת השיקולים לגזירת העונש.

אמנם, על בית המשפט לנקוט במשנה זהירות ולעשות כל שניתן על מנת להימנע משליחתו של נאשם למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ובוודאי נכון הדבר ככל שמדובר במי שאין לו כל יכולת כלכלית, אך יחד עם זאת כאמור לא שוכנעתי שאין ביכולתו של הנאשם לשלם את הקנס בשיעורים שנקבעו.

החלטה באשר לנשיאת מאסר חלף קנס בדרך של עבודות שירות נוגדת את מטרות המאסר ולפיכך לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה.

נוכח הזמן שחלף מאז נגזר דינו של הנאשם אני קובעת כי הקנס בסך של 120,000 ₪ או 8 חודשי מאסר תמורתו ישולם ב – 70 תשלומים חודשיים ורצופים ושווים החל מיום 28.11.22 ובכל 28 לחודש שלאחר מכן וזאת על מנת לאפשר למבקש להיערך בהתאם.

לפני ערעור על הכרעת דין של בית המשפט השלום ברמלה, מפי כב' הש' גלט, שניתנה ביום 27.2.22 בתו"ב 40340-09-20, ובה הורשע המערער בעבירות של אי קיום צו שפוטי לפי סעיף 246 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, ביצוע עבירות בניה ללא היתר, לפי סעיף 243(ב)(ג) ו-245 לחוק ושימוש אסור במקרקעין, לפי סעיף 243(ה)(ו) ו-245 לחוק, בגוש 4928 חלקה 32 מיגרש 14 בישוב אחיעזר, שמצויים במרחב התיכנוני של המועצה האזורית שדות דן. ביום 26.6.22 גזר בית משפט קמא על המערער מאסר על תנאי של חודשיים, קנס כספי בסך 45,000 ₪ והתחייבות להמנע מעבירה בסך 60,000 ₪.

במסגרת פסק דין קודם שניתן ביום 25.5.14 בתו"ב 15851-09-10 (להלן – ההליך הקודם), הורשע המערער, לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ביצוע עבודות במקרקעין ללא היתר ובנגוד לתכנית, ובביצוע שימוש חורג במקרקעין ללא היתר.

...

צודקת הש' קמא בקבעה כי משבחר המערער שלא להעיד, נותרת המסקנה המפלילה כיחידה ותקפה.

דין הטענה להידחות, מטעמי ביהמ"ש קמא, שביסס ממצא עובדתי על הגלוי והידוע – הודאתו של המערער בהליך הקודם, שכללה הודאה בהיותו מחזיק במקרקעין; טענתו בדבר ביצוע הצו על-ידו; וכן בקשה לחלוקת המגרש, שאושרה כמפורסם בילקוט הפרסומים, והמיוחסת בצדק ליוזמתו [נ/1].

סוף-דבר: הערעור נסב על הכרעת הדין בלבד, ומשנדחו כלל טענותיו העיקריות של המערער, יידחה הערעור.

מדובר בצו הריסה, צו התאמה להיתר וצו איסור שימוש חורג עליהם הורה בית משפט ביום 9.11.97 במסגרת ת"פ 1105/94, בהתאם לסעיפים 210 ו-253 לחוק כנוסחו טרם כניסת תיקון 116 לתוקף.

מענה המשיבה: אין הצדקה להתערב בגזר הדין; מדובר בעבירות חמורות; הבניה והשמוש במקרקעין הם בהקף גדול, בשטח כולל של כ-1,368 מ"ר לאולמות אירועים גדולי מימדים "שאפו אירועים" ו"מרסי אירועים"; חלק מהבניה ניבנתה לאחר שהוצא צו הריסה מינהלי במקרקעין והשמוש האסור נמשך במשך כ-5-7 שנים, והכל ללא היתר ובנגוד לתכנית החלה על המקרקעין; העבירות כוללות אי קיום צוים שפוטיים לאורך שנים רבות; אין המדובר בהרשעה ראשונה למערערים 1 - 4 לפי חוק זה; הרשעות קודמות עומדות לחובתם גם בגין עבירות לפי חוק רשוי עסקים, ביחס לאותו מבנה.

...

משכך, וחרף הזדמנויות חוזרות שניתנו להגנה, לא עלה בידה להצביע על מצב כלכלי רעוע במובהק של מערערות 1 ו-5, ולכן הטענה להקלה-רבתי בעונש מטעם זה, נדחית.

קבלת ההיתרים הגם שאינה מקהה מחומרת עבירות העבר, תילקח על ידי בחשבון נוכח התקופה הארוכה שהמקום מופעל כדין; עוד אתן משקל-מה לנטילת האחריות של המערערים על מעשיהם, משבחרו לחזור בהם מערעורם על הרשעתם, הגם שמדובר בשלב מאוחר [והשוו ע"פ 4762/22 כנפו נ' מ"י (15.08.23), פסקה 24; ע"פ 4095/18 פלוני נ' מ"י (29.12.20), פסקאות 14-15]; מצבו האישי של מערער 2, לרבות נכותו, גילו ופרנסתו, יחד עם מידה של חסד, יוביל להקלה מתונה בסך הקנס בו חויב (סכומי הקנס שבהם חויבו מערערים 3 ו-4 מבטאים את מירב ההקלה האפשרית, ויעמדו בעינם); סוף-דבר: גזר הדין שניתן בערכאה קמא יעמוד בעינו, בשינויים אלה: הקנס בו מחויבת מערערת 1, יעמוד על-סך של 220,000 ₪; הקנס בו מחויב מערער 2, יעמוד על-סך של 90,000 ₪; הקנס בו מחויבת מערערת 5, יעמוד על סך של 65,000 ₪.