מר גוזי בתצהירו ציין כי הוסכם על "התפטרות עם מכתב פיטורים",[footnoteRef:116] ובמכתב מיום 27.3.18 ציין התובע כי הוא "מתחייב להמשיך את עבודתי עד התאריך ה- 31.5.18. את יתרת החוב ע"ס 27,500 ₪ נכון ליום ה- 27.3.18 יקזזו מהיפצויים/חלק מיתרת ימי החופש. כנגד אקבל מכתב פיטורים ממעסיקי עד התאריך ה- 31.5.18".[footnoteRef:117] כלומר, על פי מיסמך זה, שכותרתו היתה "הסכם טרום פיטורים", הצדדים הסכימו לסיים את יחסי העבודה על דרך של פיטורים.
בהתאם, כתב מר עתיר מכתב פיטורים ביום 30.4.18 בו נרשם "הנני להודיעך על סיום העסקתך בחברה עקב ארגון מחדש של החברה. סיום עבודתך יכנס לתוקף, בהתאם לחובתנו למתן הודעה מוקדמת בתוך חודש מיום קרי 31/5/18. הנך מתחייב להמשיך ולמלא את משימותיך באירגון עד יום זה ולאחר מכן להמנע לחלוטין מהעברת מידע עסקי על החברה ולקוחותיה".[footnoteRef:118] טענתם של הנתבעים בסיכומים כי מר עתיר לא הבין את משמעות מסירת מכתב הפיטורים, אינה יכולה להיתקבל משני טעמים: ראשית, הנתבעים לא הגישו תצהיר מטעם מר עתיר לעניין נסיבות סיום העבודה כך שגירסתו לעניין ההתפטרות/פיטורים לא הוצגה ולכן לא נסתרה גרסת התובע לגבי הסכמת הצדדים לסיים את העבודה תוך תשלום פיצויים; שנית, כפי שעלה מחקירתו הנגדית של מר עתיר, הוא בקיא ומנוסה בניהול עסקים וחברות, לרבות העסקת עובדים, כך שלא ניתן לקבל טענה בדבר אי-הבנת משמעות מכתב פיטורים.
ש: אתה אומר שבגלל שהוא לא הסכים לעשות מה שדרשת ממנו, אז פיטרת אותו?
ת: לדעתי הוא התפטר, לא?
לא זו בלבד, אלא שמר עתיר היתייחס לתקופה שלאחר החלפת הבעלות ותיאר כי "עשינו רה ארגון מחדש בכל המערכת, כי האנשים שם לא נתנו מה שהם היו צריכים לתת... כמו ליאור...".[footnoteRef:121] עוד עלה מעדותו שעובד שלא עבד לשיטתו כנדרש "מצא את עצמו מהר מאוד בחוץ...".[footnoteRef:122] דברים אלו עולים בקנה אחד עם מכתב הפיטורים לפיו התובע מסיים את עבודתו "עקב ארגון מחדש של החברה". [121: שם, עמ' 88 ש' 27-28, עמ' 89 ש' 1.
עם זאת, אף אם טענת התובע אינה מתקבלת במלואה ביחס למתכונת העבודה – שכן לא כל שעות הבוקר המוקדמות היו בהכרח שעות עבודה ולא כל שעות הכוננות לאחר יציאתו מהמשרד הוקדשו לעבודה אלא רק הזמן בו נידרש לבצע עבודה בפועל – הרי שנוכח גירסתו המפורטת ובהיעדר רשומי נוכחות או כל תעוד המלמד על שעות עבודתו, עבר נטל השיכנוע אל הנתבעים להראות כי התובע לא עבד שעות נוספות.
...
]
על יסוד כל אלה, אין הצדקה להרמת מסך בין הנתבעת לבין נתבע מס' 2, והתביעה כלפיו נדחית.
סיכום התביעה של תובע מס' 2
בהתאם לכל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובע מס' 2 את הסכומים הבאים:
פיצויי פיטורים 27,950 ₪
הפרשי שכר בגין שעות נוספות 318,205 ₪
פדיון חופשה 5,239 ₪
הפרשות לפנסיה (מעסיק) 17,476 ₪
הפרשות לפנסיה (עובד) 12,941 ₪
הפרשי שכר (ניכויים) 1,029 ₪
פיצוי בגין תלושי שכר 7,000 ₪
לא מצאנו כי יש לפסוק פיצוי הלנת שכר או פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, וזאת נוכח המחלוקות שבין הצדדים ביחס לזכויותיו של התובע ולמתכונת העסקתו.
לכן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 13,000 ₪, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.