בעניינינו, התובעים קיבלו הודעה על מועד הטיסה השנייה ובחרו למעשה בכרטיס טיסה חלופי (ולא בהשבת התמורה).
מדובר בחוק צרכני במהותו שמעניק הגנות לצרכן שירותי התעופה:
"מבחינת חוק שירותי תעופה, עולה כי צרכן שירותי התעופה הוא ייחודי ביחס לצרכן הכללי. חוק זה מעגן נורמות בין-לאומיות בנושא שירותי תעופה וקובע שורה של הוראות צרכניות שונות בנוגע לצרכן שירותי התעופה. בין היתר, מפורטות בו הטבות ייחודיות הנוגעות לצרכים של צרכן שירותי התעופה שטיסתו בוטלה או התעכבה – אירוח בבתי מלון, הסעות בין שדה תעופה למלון, סיפוק מזון ומשקאות, וכדומה. החוק מציין הוראות צרכניות נוספות, לרבות חובות פיצוי והשבה במקרים של ביטול, עיכוב או הקדמה של טיסה. עוד יצוין, כי סעיפים 17-16 לחוק קובעים כי הוראות חוק זה אינן גורעות מחוקי דינים אחרים וכי אין להתנות עליהן אלא לטובת הנוסע. עינינו הרואות, כי חוק שירותי תעופה הוא חוק צרכני במהותו, המעניק הגנות צרכניות ספציפיות לצרכן שירותי התעופה (וראו דברי ההסבר לסעיפים 3-2 להצעת חוק שירותי תעופה המפרטים כי הטבות החוק יינתנו לצרכן; וכן ראו פרוטוקול ישיבה מס' 500 של ועדת הכלכלה, הכנסת ה-18 (28.6.2011): "החוק, בסיסו ועיקרו פיצוי הנוסע... העיקר שהנוסע יפוצה כי זה חוק צרכני. צרכני זה לצרכן, לנוסע. מטרת החוק לא לפגוע בחברות התעופה אלא להטיב עם הצרכן")"
רק בדיון הודה נציג ארקיע שאכן יש להשיב לתובעים את הכספים ששלמו עבור מוניות:
"לשאלת בית המשפט מדוע הוא לא קיבל את החזר של המוניות עד היום, אני משיב שאני לא יודע, יכול להיות שנפל בין הכסאות, כי אנו כן משלמים כשצריך.
...
ארקיע הפנתה בטיעוניה לנימוקים בפסק הדין בעניין קוצ'וק כהגדרתו לעיל של כבוד הרשם הבכיר אורן כרמלי מבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה שהגיע למסקנה שונה.
לאור כל האמור, מסקנתי היא שהתובעים זכאים לפיצוי הן עבור ביטול הטיסה הראשונה והן עבור ביטול הטיסה השנייה ובסך הכל סך של 8,480 ₪ (לפי 2,120 ₪ שנתבעו עבור כל נוסע).
גם לאחר הגשת התביעה, ארקיע לא הודתה שעליה לשלם, לכל הפחות, את החזר המוניות וטענה שיש לדחות את התביעה.
