להיפך, לא היה חולק כי הנאשם נסע בנתיב הימני ביותר ולא היה חולק כי הנאשם סטה לנתיב השמאלי " כי היה משהו שחסם את התנועה בנתיב השמאלי " (פרוטוקול עמ' 17 ש'23-24) והנאשם בחקירתו הראשית אישר הנתיב מסוכן וכי עשה זאת מהר ( עמ' 16 ש' 4-5).
לנוכח כל האמור, אני מזכה את הנאשם מעבירות של נהיגה בפזיזות, עבירה על סעיף 338(1) לחוק העונשין ומעבירה של אי ציות להוראות שוטר, עבירה על תקנה 23(א)(1), ומרשיע את הנאשם בנהיגה ברשלנות, עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, וכן מרשיע את הנאשם בעבירה של העלבת עובד ציבור, עבירה על סעיף 288 לחוק העונשין.
...
לנוכח האמור אני מקבל את תאורו של השוטר בדבר המילים והבטויים שהוטחו בפניו ומקבל את גירסתו של השוטר כי הנאשם התנהג כלפיו באופן מאיים וכי חש מאויים מהתנהגות זו.
טוענת ב"כ הנאשם כי הביטויים שהנאשם השתמש בהם אינם עולים עד כדי עבירה של העלבת עובד ציבור ואף הציגה פסיקה לתמיכה בטענותיה.
אין אני מקבל טענה זו. הביטויים שהנאשם השתמש בהם הינם ביטויים קשים פוגעניים ומשפילים, וודאי כאשר אלו הוטחו בנוכחות בנו, חברתו של בנו, ואימה ששהו אותה עת ברכבו של השוטר בסמוך למקום הארוע.
לנוכח כל האמור, אני מזכה את הנאשם מעבירות של נהיגה בפזיזות, עבירה על סעיף 338(1) לחוק העונשין ומעבירה של אי ציות להוראות שוטר, עבירה על תקנה 23(א)(1), ומרשיע את הנאשם בנהיגה ברשלנות, עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, וכן מרשיע את הנאשם בעבירה של העלבת עובד ציבור, עבירה על סעיף 288 לחוק העונשין.
