אי פתיחת תיק אלימות במשפחה בעקבות ביטול תלונה

צויין שם כי תיק האלימות במשפחה ניסגר מחוסר ענין לציבור.

כי העותר עדין נשוי לאותה אשה שהגישה בעבר תלונה נגדו בחשד לבצוע עבירת אלימות, כמו כן לא ברור מה משקלה של ביטול התלונה על ידי האשה שממשיכה לקיים עם העותר מערכת זוגיות.

טענות הצדדים 3.1 העותר טען בעתירתו כי שני התיקים הפליליים שניפתחו בעיניינו ניסגרו בעילה של "אין אשמה פלילית". העותר טוען כי הרים את הנטל להראות כי לא נשקפת ממנו מסוכנות כלשהיא.

אלא שנושא ביטול תלונות במישטרה על ידי בני מישפחה מאוימים הוא נושא מוכר, ולא תמיד ביטול התלונה נובע בשל כך שהיתה שקרית.

...

2.8 ביום 9.10.12 נדחה הערר שהגיש העותר .

נראה לי לכן, כי המלצת המשטרה שלא לאשר רישיון נשק נמצאת בתחומי הסבירות.

לסיכום 5.1 העתירה נדחית.

כמו כן, שירות המבחן ציין כי לנאשם לא ניפתחו תיקים נוספים מאז האירועים נשוא כתב האישום.

מכל מקום, גם אם הייתי מקבל את טענתו של הנאשם שעלול להגרם לו נזק היה וההרשעה תמשיך לעמוד בעינה, הרי שהנאשם לא עומד בתנאי השני לצורך ביטול ההרשעה.

סוג העבירות וחומרתן: הלכה פסוקה היא שבעת שמדובר בעבירות של אלימות במשפחה שכוללות בתוכן רכיב של תקיפה ממש של האשה על ידי בן הזוג, יש לנקוט בגישה מחמירה ואין מקום לבטל את ההרשעה, על אף הנזק שעלול להגרם לבן הזוג בתחום התעסוקה בשל ההרשעה (ראו למשל: רע"פ 7720/12 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.11.12) בפיסקה י' להחלטתו של כבוד השופט רובינשטיין; רע"פ 9118/12 פרגין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (1.1.13)).

...

בסופו של דבר, הוטלו על המבקש מאסר על תנאי, צו מבחן למשך 18 חודשים וצו שירות לתועלת הציבור של 200 שעות.

לפיכך, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שבהן הורשע הנאשם ובנסיבות ביצוען, נע בין מאסר על תנאי ל- 15 חודשי מאסר בפועל, לכל אישום.

לאור כל האמור לעיל, הנני משית על הנאשם את העונשים הבאים: חודשיים מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות.

כך גם בעיניין פלוני, הרישיון בוטל בשל תלונה לאלימות ועל אף שגם במקרה זה התיק ניסגר מחוסר ראיות.

מקרה נוסף שהגיע לפתחו של ביהמ"ש העליון היה במסגרת עע"מ 5878/11 עו"ד ארז קלנטרייה נ' פקיד רשוי לכלי ירייה ואח' (28.1.13), גם בעיניין זה ניפתח תיק בשל חשד לאלימות בתוך המשפחה שניסגר:"אכן מדובר בנטילת נשק ממי שהיה לו רישיון במשך זמן רב ונדרשת בחינה זהירה של הסיכון המצדיק שלילת רישיון על בסיס תשתית ראיתית מספקת. אמנם לא הוגש תיק פלילי כנגד המערער, עם זאת בזמן שהוגשה התלונה נבחן המצב וההתרשמות של הגורמים המטפלים בהתאם לחומר שהיה בפניהם באותה עת הייתה שאכן קיים סיכון". מכל האמור, לא מצאתי טעם שיצדיק התערבותו של ביהמ"ש. ההחלטה סבירה ומבוססת על תשתית ראייתית הכוללת מספר תיקי חקירה סגורים וגם מידע מודיעני.

...

מכל אלה, המשיבים בדעה כי יש לדחות את העתירה ולחייב את העותר בהוצאות משפט.

שכן, ביטול רישיון או סירוב לחדשו מחייבים תשתית מוצקה יותר והקפדה בבחינת והסקת המסקנה מהתשתית הראייתית (עניין פלוני, פס' 21).

סוף דבר מכל האמור אני מורה על דחיית העתירה.

בתסקיר השני שהוגש מיום 7.7.22, דווח מגורמי הטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה כי הנאשם הישתלב במסגרתם במהלך חודש מרץ 2022, מישתתף בשיחות פרטניות ובטיפול קבוצתי.

במהלך הדחייה לא ניפתחו נגדו תיקי מב"ד חדשים, ובמכלול השיקולים מעריכים כי יש בהמשך הטיפול כדי להפחית הסיכון להישנות מעורבות דומה בעתיד.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לבצוע העבירה, הפנה לאמור בתסקירי שירות המבחן, וטען כי התנאים בהילכת כתב מתקיימים על שני המבחנים שנקבעו לצורך ביטול הרשעתו של הנאשם.

...

הנסיבות שהוצגו לעיל, כך גם המלצת שירות המבחן להעדפת הפן השיקומי – טיפולי והערכתו כי יש בהליך זה על מנת להוות עבור הנאשם גורם מסייע ומציב גבול, הביאו אותי לכדי מסקנה כי התנאים לצורך חריגה ממתחם הענישה מתקיימים בעניין שבפניי ואשר על כן אאמץ את המלצת שירות המבחן בנוגע לעונש שיוטל על הנאשם.

לאחר ששקלתי זאת בנסיבות שבפניי, הגעתי למסקנה כי הנאשם אינו עומד בתנאים המאפשרים את ביטול הרשעתו.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי.

בית משפט קמא עמד על הצורך בנקיטת ענישה מוחשית ומרתיעה בעבירות של אלימות במשפחה לנוכח חומרתן המיוחדת והעלייה המדאיגה בשכיחות התופעה בשנים האחרונות.

ניתן משקל אף לעובדה שהרשעותיו הקודמות של המערער התיישנו אך לא נמחקו ושמאז מועד ביצוע העבירות לא ניפתחו נגדו תיקים חדשים.

נטען שמעדות המתלוננת עלה שבתקופה בה חיו בני הזוג בנפרד, התפרצה המתלוננת לביתו של המערער וגרמה נזק לרכוש בביתו; המערער הזמין שוטרים שעה שהמתלוננת סירבה להתפנות, אולם לבסוף לא הגיש תלונה הואיל וחס עליה.

נוכח כל זאת, עתר הסניגור לבטל את רכיב המאסר בפועל, להשית על המערער עונש של צו של"צ בהקף של 200 שעות לצד צו מבחן למשך שנה, ולחילופין להטיל עליו מאסר לריצוי בעבודות שירות, ככל שיימצא כשיר לכך.

...

ודוק, עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות אינו עומד בגבולות מתחם הענישה שנקבע, ומשלא מצאנו לחרוג מהמתחם, ברי שממילא לא ניתן לרצות בדרך זו את תקופת המאסר שנקבעה.

בהינתן האמור, הגענו לכלל מסקנה שאף בסוגיית מיקום עונשו של המערער בגבולות מתחם העונש ההולם, לא נפלה כל שגגה תחת ידיו של בית משפט קמא.

אשר על כן, הערעור נדחה.