אי פינוי חפצים מדירה שכורה

הנתבעת תארה בכתב ההגנה את הקושי של משפחתה להתאים את עצמה למועד פינוי הדירה והקושי במעבר לדירה נוכח אי פינוי החפצים האמורים.

הנתבעת ציינה כי בתקופה שעד חתימת הסכם השכירות היה התובע שותף למהלך שכירת הדירה, יצר עימה קשר ושיכנע אותה לשכור את הדירה ואף נתן לה להבין שהוא יסייע לה בטיפול בפנוי הדירה מול בעלת הבית.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

אשר על כן ולאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, באופן שהתובע זכאי לתשלום בסך של 9,713 (דמי שכירות לחודש אחד ומע"מ בגינם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מ 6/15 ועד היום).

טענות התובע התובע טוען כי בתום תקופת השכירות לא פינוי הנתבעים את חפציהם מהדירה.

...

לפיכך, אני קובעת כי אין מקום לחייב את הנתבעים בעלות סיוד הדירה.

עדותה של הנתבעת 1 כי החלה להתגורר בדירה ביום 10.9.11 נתמכת במכתב שכתב התובע לעירית ירושלים ממנו עולה כי הדיירת הקודמת גרה בדירה עד ליום 10.9.11 וכי הנתבעת החלה להתגורר בדירה החל ממועד זה. יוצא אפוא, כי הנתבעת 1 התגוררה בדירה 24 חודשים פחות 10 ימים, ומכאן שעל התובע להשיב לנתבעת 1 את החלק היחסי של דמי השכירות ששולם ביתר עבור עשרה ימים ובסה"כ 718 ₪.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה העיקרית ומקבלת את התביעה שכנגד בחלקה בלבד, וקובעת כי על התובע לשלם לנתבעת 1 סך של 718 ₪ בגין דמי שכירות ששולמו ביתר, וזאת בתוך 30 יום.

התובעת טוענת כי השוכרים הפרו את הסכם בשל המעשים הבאים: ניהול עסקי קייטרינג בדירה; גרימת מיטרד לשכנים; המנעות מלהעביר את חשבונות המים, החשמל והגז על שמם; אי תשלום חשבונות שוטפים; איחור בהחזקת החזקה בדירה; אי פינוי חפציהם מהדירה; השבת הדירה עם ליקויים רבים; אי תשלום מלוא דמי השכירות וההפרשים בגין דמי השכירות.

...

בנסיבות העניין, אני סבורה כי יש להעמיד את סכום הפיצוי בגין עגמת נפש על סך של 7,500 ₪.

סיכומם של דברים: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הפרש דמי השכירות שבצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד למועד הגשת התביעה עומד עך סך של 9,483 ₪; בתשלום החזר הפקדון בסכום של 288 ₪; בתשלום בגין חוב לחברת הגז בסכום של 199 ₪; בפיצוי בגין הנזקים לרבות הוצאות ניקיון והדברה בסכום של 6,777 ₪; פיצוי בגין התשלומים ששולמו לשוכרת החלופית בסכום של 3,900 ₪ וכן בפיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 7,500 ₪.

סה"כ ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 28,147 ₪.

ביום כ"ה באלול תשע"ו (28.9.16) עזבה האשה את הבית והודיעה למשכיר, תוך כדי פינוי חפציה מהדירה.

...

ובסוף דבריו כתב שם המהר"ם שאף על פי שהביא ראיה לגאונים, 'מכל מקום לא מלאני ליבי לעבור על דברי רש"י כאשר בא מזה מעשה לידי'.

מעבר לכך יש לומר שאין להסתמך על החוות יאיר להלכה וכדלהלן: ראשית, יעוין בסוף דבריו של החוות יאיר שם בשולי תשובתו שכתב וזה לשונו: "ומכל מקום בדלא ידעי ודאי אינה צריכה גט והוא הדין בסריס אדם. כנלפענ"ד להלכה לא למעשה". הרי שהדגיש כי דבריו לא כוונו הלכה למעשה להתירה בכהאי גוונא בלא גט, וכמו שביארנו לעיל.

לאור האמור בתחילה סברתי שיש מקום לשלוח את הבעל לבדיקה רפואית מקצועית למען נוכל להגיע לידי בירור מעמיק האם יש לבעל דנן מום זה של 'אין לו גבורת אנשים' ואינו יכול לילד או לא. ייתכן שאם היינו עושים זאת, יכולנו להגיע למסקנה חותכת באשר למרבית השאלות שדנו בהם באריכות.

האם ניתן לומר כי התובע נימנע מלהקטין את נזקיו בתקופה שבה לא פינה את חפצי הנתבע מהדירה? ייתכן שהיה על התובע לפעול בשקידה יתרה על מנת להגיש את תביעת הפינוי המושכר בשלב מוקדם יותר, ולא להמתין עם הגשתה למעלה מחצי שנה לאחר המועד שבו תמה תקופת השכירות.

...

לאחר עיון בראיות התובע ושמיעת העדויות שוכנעתי, כי התובע הרים את הנטל, במידה מספקת בדין האזרחי, להראות כי הנזקים הנטענים בדירה נגרמו על ידי השוכרים או מי מטעמם.

המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי ראש נזק זה לא הוכח ואין מקום לחייב את הנתבעים בגינו.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעים 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, את הסכומים הבאים: פיצוי מוסכם בגין עיכוב בפינוי הדירה - סך של 47,932.5 ש"ח. החזר תשלום בגין תיקון הנזקים הכלליים בדירה בסך של 25,740 ש"ח. החזר תשלום עבור תיקון הנזקים בארונות במטבח ובדירה בסך של 10,000 ש"ח. החזר תשלום עבור תיקון הנזקים במזנון וינטג' בסך של 5,000 ש"ח. החזר תשלום עבור פינוי ריהוט וחפצים מהדירה על ידי התובע בסך של 5,000 ש"ח. החזר תשלום עבור חוב לתאגיד המים בת ים בסך של 765 ש"ח. החזר הוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד בגין פתיחת תיק ההוצל"פ בסך של 9,486 ש"ח. פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 3,000 ש"ח. סכומים אלה יישאו הפרשי ריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.