אי סגירת תיק אלימות במשפחה לאחר משיכת תלונה

בעקבות התלונה ניפתחה חקירה משטרתית סמויה שנמשכה כחודשיים.

לפי העובדות המפורטות בכתב האישום, לאחר שהתובע נוכח לדעת כי הוא מתקשה לגבות מהמתלונן חוב בסך כ-60,000 ₪ שנפסק לטובתו בהליך אזרחי, הוא פנה לדהן ורוש על מנת שיגבו עבורו את החוב תמורת עמלה וזאת ביודעו כי ישתמשו לשם כך באיומים ו/או באלימות כלפי המתלונן.

עם גבור הלחץ לתשלום החוב וכהמשך להיתנכלות מישפחת המתלונן למשפחת התובע ובניסיון לפגוע בתובע בתפקיד הצבורי אותו מילא, הגיש המתלונן נגד התובע תלונה למשטרת ישראל.

טענות הנתבעת לטענת הנתבעת, כתב האישום הוגש נגד התובע בהתבסס על מלוא החומר המצוי בתיק כאשר כל הראיות המצויות בתיק מבססות יסוד סביר להרשעה וזיכויו בסופו של יום, לאחר שנשמעו העדים, נערכו החקירות הנגדיות וביהמ"ש התרשם ממהימנותם והעדיף את גרסת התובע, אינו מלמד על רשלנות הנתבעת בהגשת כתב האישום או בניהול ההליך הפלילי נגד התובע.

סמכויות התביעה בהליך הפלילי הן נרחבות ביותר – התביעה הנה בעלת מעמד בשלבי החקירה הפלילית של החשודים, בהנעת הליכי מעצר ושיחרור, בהחלטה על הגשת כתב אישום או סגירת תיק פלילי ובניהול המשפט לאורך כל שלביו.

...

טענה זו, כאמור, נדחתה בהחלטת ביהמ"ש מיום 16/3/03 בציינו כי "מהתנהגותו של הנאשם (ללא הסבר אחר) כפי שנלמדת מהתמליל ומראיות התביעה, עולה לכאורה שהוא שותף למעשי הסחיטה באיומים והיה פעיל בדבר והסמכות הייתה בידיו להפסיק את המשך האיומים ... אשר על כן אני קובע כי הובאו ראיות בסיסיות להוכחת יסודותיה של העבירה, אשר מעבירות את נטל הבאת הראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן המאשימה אל הנאשם". יצויין כי זיכויו המוחלט של התובע בא לאחר שבית המשפט שמע את עדותו וקבע כי הוא מאמין לו, לרבות בעניין שינוי הגרסה בהודעתו במשטרה.

אי לכך, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

יודגש כי אין בדחיית התביעה כדי להמעיט מהסבל שנגרם לתובע בשל ההליך הפלילי ובנסיבות האמורות, ובשים לב גם להתנהלות הנתבעת בהגשת הסיכומים, החלטתי שלא לחייבו בהוצאות.

בתגובה אמרה המתלוננת כי תמכור את צמידיה, או-אז אחז הנאשם בידה של המתלוננת והחל למשוך בחוזקה את כלל הצמידים וגרם לה בתוך כך לשריטות בגב כף היד, לשפשופים שטחיים לצד שטף דם בגב האמה (ת/2).

ערך זה הנו ערך חשוב במארג הערכים החברתיים, כאשר לעבירות אלימות בתוך התא המשפחתי נודעת משמעות מיוחדת, המשקפת את רצון החברה להכיר בחומרתן היתרה של עבירות מסוג דא. הטעמים לחומרה נעוצים בעובדה כי המדובר בתקיפה בתוך מערכת משפחתית סגורה המבוססת על אמון הדדי, הקושי בחשיפה, מצבו של הנפגע או הנפגעת, הקרועים בין מצב של אלימות המופגנת כלפיהם אל מול הרצון לשמור ולגונן על התא המשפחתי והנזקים הקונקרטיים והפוטנציאליים, בעיקר בתחום הנפשי והרגשי הנלווים לעבירות מסוג דא – ראו בין היתר ע"פ 4875/11 מדינת ישראל נ' פלוני (26.1.12) והפסיקה הרבה המצוטטת שם. לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים, עמדתי על נסיבות ביצוע העבירות, הערכים המוגנים והפגיעה בהם, נתתי דעתי למדיניות הפסיקה הנוהגת – מצאתי לקבוע מיתחם עונש הולם שיכול לנוע בין מאסר מותנה לצד צו של"צ ועד למאסר של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית.

מיקומו של הנאשם בתוך המיתחם הנאשם כבן 58, נשוי ואב לשלוש בנות, הודה במיוחס לו בפתח משפטו, נטל אחריות וחסך בזמן שפוטי יקר, לצד חיסכון בזמנה של התביעה הכללית ובזמנם של עדי התביעה ובמיוחד חסך העדת המתלוננת – אישתו, שלנתון זה יש משקל נכבד בתיקים מסוג דא. לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד יחסית (ת/1) גם בעבירות אלימות, יחד עם זאת המדובר בעבר ישן והרשעתו האחרונה של הנאשם הנה משנת 2007, בגין חבלה במזיד ברכב.

...

ערך זה הינו ערך חשוב במארג הערכים החברתיים, כאשר לעבירות אלימות בתוך התא המשפחתי נודעת משמעות מיוחדת, המשקפת את רצון החברה להכיר בחומרתן היתרה של עבירות מסוג דא. הטעמים לחומרה נעוצים בעובדה כי המדובר בתקיפה בתוך מערכת משפחתית סגורה המבוססת על אמון הדדי, הקושי בחשיפה, מצבו של הנפגע או הנפגעת, הקרועים בין מצב של אלימות המופגנת כלפיהם אל מול הרצון לשמור ולגונן על התא המשפחתי והנזקים הקונקרטיים והפוטנציאליים, בעיקר בתחום הנפשי והרגשי הנלווים לעבירות מסוג דא – ראו בין היתר ע"פ 4875/11 מדינת ישראל נ' פלוני (26.1.12) והפסיקה הרבה המצוטטת שם. לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים, עמדתי על נסיבות ביצוע העבירות, הערכים המוגנים והפגיעה בהם, נתתי דעתי למדיניות הפסיקה הנוהגת – מצאתי לקבוע מתחם עונש הולם שיכול לנוע בין מאסר מותנה לצד צו של"צ ועד למאסר של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית.

לדבריה, הגישה מספר תלונות במישטרה, אך התיקים ניסגרו ומסרה כי הנאשם אינו מעורב בחיי ביתם המשותפת ומשמש כאפוטרופוס ברמה החוקית בלבד.

באשר לנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, המאשימה טענה, כי האירועים בכתב האישום המצורף היתרחשו לאחר שהוגש נגד הנאשם כתב האישום 11.3.17, כאשר הנאשם שב ותקף את המתלוננת באלימות חמורה יותר.

בעפ"ג 40581-08-20 נטען כי בתיק היה מצוי סירטון קשה מאוד של הנאשם שהוא גורר את המתלוננת ברחבי העיר, מושך בשערותיה ומכה בה מכות רבות.

ראו בהקשר זה האמור בפסק הדין של מותב זה ת"פ 34560-11-17, אשר אושר בערכאת העירעור, ולפיו בעבירות האלימות במשפחה ההקשר רלוואנטי לקביעת מיתחם הענישה שכן הוא מלמד על הרקע ועל אופי האירועים ולכן בית המשפט רשאי לשקול נתונים שהוכחו בפניו ממערכת היחסים הזוגית כולה ולא רק מן האירועים הנקודתיים המתוארים בכתבי האישום.

במעמד ישיבת הטיעונים לעונש, בחלוף זמן רב מאד מהצגת הסדר הטיעון וכן מהגשת התסקיר לתיק בית המשפט, הודיע הנאשם כי הוא רוצה לחזור ולהשתלב בטיפול.

...

בימ"ש המחוזי קיבל ערעור המדינה על קולת העונש, והשית על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל, תוך ציון, כי במצב שבו לא מדובר באפיזודה חולפת, נוכח עמדת הנאשם הממעיטה מחומרת מעשיו, היעדר התגייסות לטיפול והערכת מסוכנות של שירות המבחן – יש להחמיר משמעותית בעונשו ואף אין לאפשר לנאשם לרצות מאסר בעבודות שירות.

חלוף הזמן במקרה זה הוא בעל משקל משמעותי, בפרט במצב בו נמסר כי לא נפתחו נגד הנאשם תיקים פליליים חדשים בזמן זה. נוכח הערכת המסוכנות וטיב הנזקקות הטיפולית מקובלת עליי עמדת המאשימה, כי קיים צורך במקרה זה בהרתעת היחיד.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי  מאסר שירוצו בעבודות שירות.

" וראו רמב"ם פרק ט"ז מהלכות טוען ונטען הלכה ד', ושו"ע חושן משפט סימן קמ"ו סעיף י"ז. כאמור, התובע לשלם את דמי הכתובה עוד בטרם שהתחילו הדיונים בנושא הגירושין (פתיחת תיק הגירושין ע"י התובע – י"ז בכסלו תשע"ד (20/11/2013); סידור הגט – כ"ו בטבת תשע"ד (29/12/2013); והדיון הראשון נערך כחודשיים לאחר מכן – כ"ו באדר א' תשע"ד (26/2/2014)).

הסיכסוך הזוגי בין הצדדים היתעצם בג'מייקה, וטענות קשות נטענו כנגדו על ידי הנתבעת כמו אלימות פיזית ומילולית (שלדבריה החלה עוד כאן בארץ עם לידתה של [נ'] הבכורה) ; מניעת יחסי אישות; ובעיקר: קשירת קשר שקשר התובע עם נשים זרות, אפרו-לאטיניות, נוכריות מקומיות.

בית הדין כבר העיר בדיון כי סגירת התיק הייתה בשל העדר ראיות ולכן אין להסיק מכך כל מסקנה.

מועד הגשת התלונה במישטרה היה ביום 17/11/2013 ושלושה ימים לאחר מכן, ביום 20/11/2013, הגיש התובע את תביעת הגירושין שלו בבית הדין הרבני, ודי בעובדה זו כדי ללמד שכנראה כבר היה מנוי וגמור אצל התובע להתגרש, רק שהיה לו נוח להיתלות בעיניין ההרחקה עבור הגשת תביעת הגירושין שלו.

בסעיף י' בדו"ח נכתב כי הצדדים הסכימו שמשיכת הכספים של הנתבעת בחודש אוקטובר 2013 נועדה לצורך קליטת המשפחה בארץ, וכספים אלה שמשו את הנתבעת והילדים לצרכי מחייה שוטפים.

...

לא מצאנו בתביעה זו כל עילת גירושין שיש בה כדי לחייב את הנתבעת בגט או להפסידה את כתובתה.

הרב שניאור פרדס נפסק: תביעת הגירושין נדחית, והנתבעת זכאית לקבל את כתובתה.

דירה זו נרשמה על שם שני הצדדים והם שותפים בה. טענת בא כוחה של הנתבעת שכביכול רוב הכסף בא ממנה (דבר דגם הוכחש כל ידי התובע) נדחית.

אנו מורים לצדדים להמציא לנו חוות דעת עדכנית בתוך 21 יום על שווי הדירה.

כפי שנקבע ברע"פ 2486/19 נאטור נ' מדינת ישראל (11.04.2019): "עבירות אלימות נגד בן זוג פוגעות בשלמות גופו של בן הזוג, בבטחונו, בכבודו ובשלוות חייו. יש לייחס לעבירות אלו חומרה יתירה, באשר ככלל הן מתרחשות בין כתלי הבית באופן הסמוי מן העין, תוך ניצול פערי כוחות פיזיים בין בני הזוג, ולעיתים תוך ניצול תלות כלכלית ורגשית של בן או בת הזוג" כחלק מהמלחמה בנגע של תופעת האלימות במשפחה, רף הענישה, אותו ראוי שבית המשפט יתוה, הנו רף גבוה.

כמו כן שבר את הטלפון הסלולארי שלה ובמועד אחר אחז בכוח בחולצתה, אחז בה, משכה לחדר האמבטיה שם התיז על פניה מים.

עפ"ג (מחוזי י-ם) 48832-10-15 פלוני נ' מדינת ישראל (9.8.16) – נדחה עירעורו של המערער אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקיפת בת זוג וצרף תיק נוסף בו הודה והורשע בעבירת איומים.

המזכירות תסגור את התיקים ותעביר העתק גזר הדין לממונה על עבודות השרות.

...

עפ"ג (מחוזי י-ם) 48832-10-15 פלוני נ' מדינת ישראל (9.8.16) – נדחה ערעורו של המערער אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקיפת בת זוג וצירף תיק נוסף בו הודה והורשע בעבירת איומים.

מכל המקובץ לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין מאסר מותנה לצד צו של"צ ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית הכוללת אף רכיב של פיצוי למתלוננת, שכן בניגוד לעדות המתלוננת במעמד הטיעונים לעונש ביום 18.7.23, לפיה הם מנהלים משק בית משותף, במועד השלמת הטיעונים לעונש, ביום 3.3.24, הובהר כי הנאשם והמתלוננת החלו בהליך גירושין.

אדגיש כי מסקנתי זו אינה נסמכת על המלצתו העונשית של שירות המבחן אלא נובעת מקביעתו כי הנאשם אינו מתאים לביצוע של"צ. סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 45 ימי מאסר שירוצה בעבודות שירות.