אי מתן הודעה מוקדמת על התפטרות: השלכות משפטיות

] התשתית המשפטית סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כי "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים". הלכה היא כי על העובד הטוען לזכאות לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים להוכיח שלושה תנאים: האחד, שהייתה "הרעה מוחשית" בתנאי עבודתו או שהיו "נסיבות אחרות בהן לא ניתן היה לידרוש ממנו להמשיך בעבודתו"; השני, שקיים קשר סיבתי בין אותה הרעה או אותן נסיבות לבין ההתפטרות; השלישי, שנתן למעסיק התראה סבירה על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה, ככל שניתן לתקנה[footnoteRef:46].

הפרתו של חוק הודעה לעובד מהוה עבירה פלילית, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק.

טענות קזוז של הנתבע האם הנתבע זכאי לקזוז חלף הודעה מוקדמת? טענות הצדדים הנתבע טען שהתובע התפטר מעבודתו מבלי לתת הודעה מוקדמת כדין.

] הכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים לא מצאנו שהנתבע הוכיח את זכאותו לקזז חלף הודעה מוקדמת בגין התפטרות התובע, שכן שוכנענו שהנתבע ידע על התפטרותו של התובע מראש ושהוא ויתר על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת, ונסביר.

...

התביעה לתשלום פיצויי פיטורים – נדחית.

הנתבע ישלם לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: הפקדות לפנסיה בסכום של 23,743 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.10.2013 ועד לתשלום בפועל.

תביעת הנתבע לקיזוז חלף הודעה מוקדמת – נדחית.

בנסיבות אלה בהן הוכח כי שכרו של התובע עמד על 11,000 ש"ח נטו (12,652 ש"ח ברוטו), ובהיעדר חישוב אחר מטעמם של הנתבעים, זכאי התובע לפצויי פיטורים בסך של 115,980 ש"ח. הודעה מוקדמת בכתב ההגנה העלו הנתבעים טענת קזוז שענינה אי מתן הודעה מוקדמת על ידי התובע ובקשו, כי מכל סכום בו יחויבו יקוזז פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת (ר' סעיפים 28-27 לכתב ההגנה).

סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, תשס"א-2001 קובע, כי החובה ליתן הודעה מוקדמת לא תחול "על עובד, בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לידרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק זה; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ובהתייעצות עם אירגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעתו הם יציגים, נסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לידרוש מהעובד כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת;". לדידנו, אי תשלום שכרו של התובע משך 12 חודשים עולה כדי נסיבות בהן אין לידרוש מן התובע ליתו למעסיקתו הודעה מוקדמת טרם התפטרותו.

נזכיר, כי ההלכה היא, כי בית הדין רשאי "להורות על הרמת מסך "אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן" וזאת "במקרים החריגים שבהם השמוש באישיות המשפטית הנפרדת" נעשה באחת מהעילות שפורטו בגוף הסעיף, "ובילבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה" (ברע (ארצי) 49125-06-18 פנחס אוסלרנה נ' רן מלכה (2018)).

המעסיק ש”נשאר באוויר” לא ידע מה המצב לאשורו, וחשש שמא עמוס שוב חולה וכדי להמנע מצעד בעל השלכות משמעותיות לגבי רציפות הביטוח של עמוס (למשל, פיטורין), המשיך להפיק תלושי שכר על שמו של עמוס גם כשזה נעדר מהעבודה.

...

לפיכך, נדחית התביעה כנגד הנתבע 2.

לסיכום עמוס הפסיק להגיע מבלי שנתן לגיא “הודעה מוקדמת” בכתב.

סיכומו של דבר על דעת רב חברי המותב, מחויבת הנתבעת לשלם לתובע סך של 243,892 ש"ח כמפורט להלן: 17,766 ש"ח בגין דמי הבראה 115,980 ש"ח בגין פיצויי פיטורים 18,522 ש"ח בגין פדיון חופשה 91,624 ש"ח בגין שכר עבודה סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד תשלומו בפועל וישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לנתבעת.

הוא גם לא הציג ראיות לתמוך בטענה זו. חלף זאת הוא הפנה לנספח ד', תימלול שיחה המסומן כ-68 שהגישה גונזלס ממנו הוא ביקש ללמד שהוא אכן הודיע על התפטרותו מראש.

ככלל, נידרש מהעובד להודיע למעסיקו מראש על כוונתו להתפטר ולתת למעסיקו היזדמנות לתקן את הגורמים בגינם הוא מבקש להתפטר (ע"ע (ארצי) 60018-12-14 יורדאו אסמרא - שאען אחזקות בע"מ (29.9.16)).

בסיום אחת השיחות, יצוין, אמר שרעבי לשחר כי אם הוא לא ייתן 30 ימי הודעה מוקדמת אזי "יהיו לכך השלכות" (נספח ד' לתצהיר שרעבי).

במישור המשפטי, יצוין שלילת פצויי פיטורים אינה נעשית אלא במקרים חריגים ביותר: "סמכותו של בית הדין לעבודה לפסוק פצויי פיטורים לפי חוק פצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 מכילה את הסמכות לשלול פצויי פיטורים או להפחיתם בכפוף לתנאים המיוחדים שבסעיפים 16 ו- 17 לחוק. ככלל, הפיטורים עצמם הם עונש לעובד גם אם שולמו לו פצויי פיטורים. על כן, שלילת פצויי פיטורים ושלילת הודעה מוקדמת ייעשו במשורה ו’במקרים הקיצוניים ביותר‘ כ’גבול עליון לסמכות הענישה‘" (ע"ע (ארצי) 659-08 טוליפ תעשיות הנדסה בע"מ - אלכסנדר פסחוביץ (20.12.09)).

...

לפיכך, התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש נדחית.

לא בדיעבד, בסיום העסקתו ובמסגרת הליך זה. לפיכך, התביעה להשבת כספי הפיצויים נדחית.

סוף דבר על גונזלס (הנתבעת) לשלם לשחר (התובע) את הרכיבים הבאים: סך 2,500 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד; סך של 3,800 ₪ בגין עריכת תלושים פגומים ופיקטיביים; סך של 1,258 ₪ בגין אי תשלום דמי הבראה; סך של 50 ₪ בגין הפחתת הודעה מוקדמת ביתר; סך של 2,550 ₪ לרכיב גמל וסך 2,418 ₪ לרכיב פיצויים.

הנתבעים טוענים כי התובעת התפטרה בהודעה ביום 2.5.2020 וכי היא כתבה מכתב התפטרות ביום 4.5.2020 (צורף כנספח ב' לתצהיר הנתבע) ולא נתנה להם הודעה מוקדמת בפועל.

תשתית משפטית ההלכה הפסוקה בעיניין סיווג היתנהגות כפיטורים או התפטרות קובעת כי: "היסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד, הקיימים בין השניים, לידי גמר" (תב"ע (ארצי) שם/3-116 שלום סלמה נ. מדינת ישראל, פד"ע יב 375).

זאת ועוד, התובעת היתה מיוצגת בשלב זה על ידי עורך דין ועל כן לא ניתן לומר כי לא היתה מודעת למשמעויות ולהשלכות של חתימה על מכתב התפטרות.

...

זאת ועוד, התשלום האחרון שבוצע לתובעת ביום 23.3.2020 יכול היה לכלול קיזוז הודעה מוקדמת, אולם הנתבעים בחרו שלא לעשות כן. פעולתם זו מחזקת את הקביעה כי בזמן אמת לא סברו כי הדבר נדרש ולמעשה ויתרו על זכותם זו. על כן, ובהתאם לפסיקה שהובאה ביחס לכך לעיל, גם טענת הנתבעים לקיזוז הודעה מוקדמת - נדחית.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סך של 10,433 ₪ בגין השלמת הפרשות לפנסיה.

באשר להוצאות, לאור התוצאה אליה הגענו לפיה התובעת זכתה בפחות משליש מתביעתה אולם מנגד לא שולמו לה מלוא ההפרשות לפנסיה בזמן אמת – מצאנו לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

מצאנו כי הסכום בגין ההתנהלות בשימוע מתייחס גם להיבט ז. תשלום הודעה מוקדמת לפיטורין נציג הנתבעת 1 העיד תחילה כי נתן לתובע הודעה מוקדמת כמתחייב (עמ' 60 ש' 36-37): "פרוטוקול שימוע לפני פיטורים, ושמה החלטנו שהוא מתפטר ונתנו לו מה-11/02 עד ה16/02 כמה זמן זה? חמישה ימים". אולם, לאחר שעומת עם העובדה כי מכתב הפיטורין נשלח לתובע רק ביום 17.02.20, הודה כי לא ניתנה לתובע הודעה מוקדמת על פיטוריו (עמ' 62 ש' 6-11): "הש'.... אתה אמרת קודם שנתת לו 4 ימים הודעה מוקדמת, מה11/02 עד ה17/02, אבל את ההודעה על סיום ההעסקה נתתם לו ב-17/02, ולכן 4 ימים היו צריכים להיות אחרי ה17/02

הפרתו של חוק הודעה לעובד מהוה עבירה פלילית, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק.

...

בנוסף, תשלם הנתבעת 1 שכ"ט ב"כ התובע בגין תביעה זו בסך 8,000 ₪ וזאת תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין , אחרת ישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית.

בנסיבות אלה עת טענה לדחיה על הסף כבר בהזדמנות הראשונה, והתובע הודה כי לא הועסק על ידה ישירות כלל, והוכח כי שילמ סכומים ניכרים בעד שירותיו לנתבעת 1 ולחברה נוספת, התובע ישלם שכ"ט ב"כ הנתבעת 2 .