אי מסירת הודעת תשלום קנס חניה

הנתבע טען שיש לקזז מהסכומים להם זכאי התובע בגין הרכיבים הבאים: אי מסירת הודעה מוקדמת להתפטרות (5,195 ₪), תשלומים מאת לקוחות שהתובע נטל לכיסו (7,400 ₪), וקנסות חנייה בגין רכב צמוד שהתובע עשה בו שימוש (4,200 ₪).

...

התובע לא נתן כל נימוק מדוע לא הגיש את התביעות בעניינים אלה במסגרת ההליך כאן ולא מצאנו שהיתה מניעה לעשות כן. במסגרת ההליך כאן נדונו הן נסיבות נטילת ההלוואה והן שאלת נטילת כספים מלקוחות.

סוף דבר: התביעה לתשלום שכר עבודה – נדחית.

הנתבע ישלם לידי התובע, תוך 30 ימים מיום שיומצא לו פסק-דין זה, את הסכומים הבאים: בגין פדיון חופשה שנתית סך 3,117 ₪; בגין הפקדות מעסיק לקופת ביטוח סך 5,790 ₪; בגין דמי הבראה סך 2,457 ₪; כפיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה סך 2,000 ₪.

חלק הארי של התביעה נדחה, ולפיכך לא מצאנו ליתן צו להוצאות.

השאלות השנויות במחלוקת במסגרת פסק דין זה, הכרעותינו דרושות בשאלות הבאות השנויות במחלוקת בין הצדדים: האם התובע זכאי לפצוי בסך של 5,000 ש"ח מכוח חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן: חוק הודעה לעובד)? מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים - האם התובע פוטר או התפטר? האם התובע זכאי לתשלום בגין פצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת? האם התובע זכאי לפצוי בגין היתעמרות בעבודה בשווי של 50,000 ₪? האם התובע זכאי לפצוי בגין ניכוי שלא כדין משכרו בגין קנסות חניה? האם התובע זכאי לפצוי בגין אובדן דמי אבטלה? האם התובע זכאי לתשלום בגין דמי חגים והפרשי דמי הבראה? האם התובע זכאי לפצויי הלנה? האם הנתבעת זכאית לקזז מכל סכום שייפסק לזכות התובע, את הסכומים הבאים - דמי הודעה מוקדמת בגין תקופה בת שלושה חודשים בסך של 18,000 ₪; פיצוי בסך של 25,000 ₪, אשר נגרם לנתבעת בגין היתנהגות התובע אשר חדל מלספק מוצרים במועד; פיצוי בסך של 35,000 ₪ מאחר ולטענת הנתבעת, התובע הסית את עובדי הנתבעת? להלן נדון בשאלות אלו.

סעיף 5 (א) קובע כי "בית הדין האיזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לידון בהליך אזרחי על הפרת הוראות חוק זה והוא רשאי –(1)לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". מן הכלל אל הפרט לאחר ששקלנו את מכלול הראיות והעדויות, הגענו לכלל מסקנה כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד אולם, זאת בשיעור נמוך יותר מהשיעור אותו דרש התובע.

...

במקרה זה, פירוט כאמור היה יכול למנוע את המחלוקות אשר התגלעו בין הצדדים בסוגיה זו. נוכח זאת, לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים, מצאנו כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד, בסך של 1,500 ₪.

נוכח האמור לעיל, אנו קובעים כי הנתבעת לא הוכיחה טענתה לקיזוז סכומים כלשהם בהתאם לכך, טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת, נדחית.

לאחר ששקלנו את התנהגות הצדדים, מכלול העדויות והראיות, בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו כי התובע זכאי לפיצויי הלנה מכל סוג, לאור מחלוקת כנה בין הצדדים באשר לרכיבי התביעה שבמחלוקת.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים: בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה, סך של 1,500₪.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה החברה תביעה שכנגד על פיה נידרש התובע (הנתבע שכנגד) לשלם לחברה סכומים בגין קנסות חניה שהחברה שילמה עקב עבירות חניה שהנתבע שכנגד ביצע ברכבי החברה, ובגין נזקים שגרם לרכבי החברה.

המחלוקות המחלוקות שהכרעת בית הדין נידרשת בהן הן: האם הנתבעת מסרה לתובע הודעה בכתב על תנאי עבודה לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002? לעניין זה - אלו מסמכים נימסרו לתובע בעיניין פירוט תנאי עבודתו? האם התובע זכאי לפצוי בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה? האם צו ההרחבה בענף הבניין חל על העסקת התובע? האם התובע זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות ובאיזה שיעור? תביעת התובע מתייחסת לתקופה החל מחודש ינואר 2012 ואילך, ומתעוררות במסגרתה שאלות אלה: האם בתקופת העסקתו של התובע כעובד חודשי התובע היה "עובד הנהלה" לעניין סעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"ח-1958? מה היו שעות עבודתו של התובע? האם רישום שעות עבודה של התובע כללו שעות נסיעה לעבודה וממנה, שלטענת הנתבעת הוסכם לשלם לתובע שכר בעדן אך אין הן "שעות עבודה" לעניין תחימת הקף יום העבודה הרגיל של התובע? האם ההסדר שנעשה עם התובע בתקופת העסקתו כעובד חודשי היה הסדר "שכר כולל" לעניין סעיף 5 לחוק הגנת השכר? או שמא כטענת הנתבעת – נעשה בין הצדדים הסדר לתשלום שעות נוספות גלובאליות שלא קיפח התובע.

...

הנתבעים הגישו כתב הגנה בו טענו כי דין התביעה נגד הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") להימחק בהיעדר עילה לחיובו בחיובי החברה, והכחישו כל חבות של החברה כלפי התובע.

התובע ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

התביעה נגד החברה נדחית ברובה.

בהתחשב בסכום התביעה, באמור לעיל, כמו גם בהתנהלות הדיונית של התובע, שכלל העלאת טענות כבושות שמייחסות לנציגי החברה מעשים בלתי ראויים – הטענה לניסיון להחתים בדיעבד את התובע על הסכם עבודה – ישלם התובע לחברה שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

לנאשם נימסרה הודעת תשלום קנס, המייחסת לו עבירה של חניה על מדרכה, עפ"י סע' 6(ד)(2א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד – 1983.

...

אני סבורה כי לא עלה בידו להוכיח זאת.

ראיתי לדחות את בקשותיו לאחר ששוכנעתי כי לשם הוכחת טענותיו, מיצה הנאשם את הבאת העדויות.

לפיכך, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו כאמור מעלה.

ביום 3.9.2014 נימסרה למבקש הודעת תשלום קנס בגין העמדת רכבו במקום חניה המיועד לנכים, עבירה לפי סעיף 6(ד)(16) לחוק עזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד–1983 (להלן: חוק העזר).

...

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.