אי יכולת לעמוד בהסדר נושים מחמת טעות

על אף העובדה שלא עמדו בהסדרי הנושים, לאחר שהנאמנים התרשמו כי בעלי המניות עשו מעל ומעבר כדי להשיב את כל חובותיהם אלא שיכולתם לא השיגה את התכלית, הוגשה הבקשה לפניי במטרתה התבקשה בית המשפט להפטיר את בעלי המניות מחובותיהם בגין ערבותם לחובות החברה.

[footnoteRef:9] על כן, אף אם לא הופרשו מלוא הכספים על פי דין, התרשמנו כי לכל היותר מדובר היתה בטעות כנה, יתכן בעקבות קבלת הנחיות שגויות מטעם רו"ח. מעבר לכך, בהתאם לפסיקה לא די בעצם הפרת חוקי העבודה השונים על מנת להוות עילה להרמת מסך (ע"ע (ארצי) 24256-06-17 מנרב הנדסה ובניין בע"מ - GOITOM TWELDE (9.6.2020), ונציין בהקשר זה כי מעיון בתלושי השכר ניתן להתרשם כי לאורך השנים שילמה הנתבעת לתובע את מלוא השכר עבור שעות העבודה וכן את הזכויות הסוציאליות השוטפות, כגון דמי חגים ודמי חופשה, הבראה, דמי מחלה וימי מילואים.

...

סיכום התביעה כנגד נתבעים 2 ו-3 נדחית.

לעניין ההוצאות, בשים לב לתוצאות ההליך מחד ונסיבותיו האישיות של התובע מאידך, החלטנו בנסיבות העניין לפסוק הוצאות נמוכות.

התובע ישלם לנתבעים 2 ו-3 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו להוצאות הפרשי ריבית והצמדה ממועד קבלת פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

כך גם לא יכול לעמוד הנימוק של פגיעה בהליך הסדר החוב, כאשר נמצא שההליך עודנו בחיתוליו, טרם אושרה הצעת ההסדר על ידי הנושים וטרם אושרה על ידי בית המשפט.

בסופו של יום, כאשר עסקינן במועד שקצב בית המשפט להגשת תביעת חוב, מסתבר שעקב טעות גרידא לא הוגשה הוכחת החוב במועד, כאשר האיחור בהגשת הבקשה נעשה בתקופה בה משפיע "משבר הקורונה" על כלל המשק, ואף על המערער.

...

למרות הודעה זו, הוגשה למשיב תביעת החוב מטעם המערער רק ביום 8.6.20 ובצירוף בקשה להארכת המועד להגשתה עד למועד זה. בעקבות הגשת תביעת החוב, הודיע החייב על התנגדותו למתן ארכה להגשתה, וטען שבנסיבות אלו יש לדחות את תביעת החוב במלואה ולהמשיך בהליכי הסדר הנושים.

יש להדגיש כי קביעה שלפיה ניתן להיעתר לבקשה להארכת מועד במסגרת הליכי הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים גם בלי לדרוש "טעמים מיוחדים", אין משמעותה היענות מיידית לכל בקשה ארכה, אלא רק בחינתה בצורה ליברלית יותר ובשים לב למכלול הנסיבות.

ברי הדבר כי ככל שהאיחור יהא גדול יותר, ככל שטעמי האיחור יהיו קלושים יותר, וככל שהליכי ההסדר יתקדמו עד להגשת הבקשה – כך תגדל הנטייה שלא להיעתר לבקשה.

אשר על כן אני מקבל את הערעור, מבטל את החלטת המשיב מיום 5.7.20 ומאריך את המועד להגשת תביעות החוב למשיב עד ליום 8.6.20 – כפי שבקש המערער.

במסגרת הבקשה טען המבקש כי הוא אינו יכול לעמוד בתשלום חובותיו, וכן כי בכוונתו לפעול על-מנת לשלם לנושיו 30% מסך החובות.

בהחלטתו מיום 4.2.2019 קבע בית המשפט המחוזי כי הבקשה עומדת בתנאים המנויים בסעיף 19א' לפקודה, ומשכך הורה על מינוי נאמנת זמנית לבצוע הליך הסדר הנושים (להלן: ההחלטה הראשונה).

כמו כן, נקבע כי רק במקרים נדירים תשנה הערכאה הדיונית את החלטתה בשל כך שהתברר לה כי נתנה החלטה מוטעית, וזאת כאשר התיקון לא יפגע בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של הצד שכנגד (ראו: רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ' אורמן, פסקה 13 (14.7.2011); רע"א 8210/11 גיל נ' אלקיים, פסקה 6 (22.1.2012); רע"א 4081/15 אופיר ייזום והשקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי תל אביב, פסקה 10 (‏18.10.2015)).

...

אפתח תחילה ואומר כי מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי משעה שהמבקש לא צרף לבקשה תצהיר התומך בטענותיו כי הוא אינו יכול לשלם את חובותיו, כאמור בסעיף 19א(ב)(1) לפקודה, די בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

אציין כי גם לגופם של דברים דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

איני סבורה כי יש לקבל עמדת החייב כפי שהובאה בתצהירו כי מדובר בטעות סופר.

בע"א 3477/13 שריה נ' עו"ד דוד גולן (פורסם במאגרים, 23.5.13) ציין כב' השופט דנציגר: "החייב עשה במשך שנים דין לעצמו ולא שילם את התשלומים החודשיים. במקביל סרב החייב לשתף פעולה עם הנאמן ולמסור לו מסמכים המעידים על יכולתו הכלכלית, אך לא היסס לטעון במקביל כי אין ביכולתו לעמוד בתשלומים החודשיים ששיעורם נקבע בהסכמתו. היתנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת על חייב בהליכי פשיטת רגל". כב' השופט מינץ ציין במסגרת פש"ר (י-ם) 977/04 שריקי נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים משפטיים, 21.11.10) כי: "...אי הגשת הדוחות גם נוטעת בלב את הרושם כי החייבת איננה מעוניינת לפרוש בפני הכנ"ר ולפני בית המשפט את מצבה הכלכלי האמתי מפני שהיא סבורה, ככל הנראה, כי חשיפתו עשויה להזיק לה (והשווה פש"ר (חי') 340/04 שמש נ' כונס הנכסים הרישמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [1.2.06]). גם את הדוחות שהיא הגישה, היא הגישה במקבצים ולא באופן שוטף. בית המשפט בא לקראת החייבת פעם אחר פעם והגיעה השעה לשים קץ להליך זה המתנהל על ידי החייבת בעצלתיים, שלא בתום לב תוך שימוש בלתי פרופורציונלי במשאבים צבוריים". מן הכלל אל הפרט - הכרעה: כל אחד ממחדלי החייב, קל וחומר בצירופם יחדיו, מקים תשתית מוצקה להתנהלות אשר יש בה כדי להביא לביטול הליך הפש"ר. ניתנו לחייב כמה וכמה הזדמנויות, כולל באוגוסט 2017 כאשר לפי הסכמת הכנ"ר ניתנה לו אפשרות להציע הסדר נושים, והוא לא עמד גם בכך.

...

בשלב מסוים לאחר רוב בקשות נעתר בית המשפט, והפחית את הסכום לכדי 500 ₪ לחודש.

בנסיבות אלה, כאשר החייב אינו נוהג בתום לב, מדווח דיווחים כוזבים, צובר מחדלים ואינו מציע תכניות פירעון ראויות לנושיו, אין מנוס אלא להורות על ביטול ההליך.

סיכום : מן המקובץ לעיל אני מקבלת את עמדת הנאמן שנתמכה על ידי הכנ"ר ומורה על ביטול הליך הפש"ר בעניינו של חייב זה. הכספים המצויים בקופה יחולקו על פי הוראות הדין.

המבקשים הוסיפו בבקשתם כי חרף התחייבות החברה בהסדר הנושים להשלים את הפרויקט עד לחודש אוקטובר 2022, אתר הבנייה עומד שומם זה זמן מה, ולא ניכרת בו כל פעילות המקדמת אותו לעבר סיום.

כך עולה במפורש, לטענתו, מהוראות סעיף 89 לחוק חידלות פרעון הקובע כי "תכנית לשקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד, את חברי התאגיד ואת הנושים". כן מוסיף הממונה כי טענת המבקשים לפיה החברה הפרה את הסדר הנושים בכך שלא שילמה להם את דמי השכירות היא שגויה.

בדיון שהתקיים לפני בית משפט קמא בבקשה, הבהיר בא-כוחו של הבנק כי "הבנק גילה נכונות להירתם להשלמת בניית הפרויקט" וכי בשים לב למצב אליו נקלעה החברה, המבקשים אינם יכולים לידרוש מהבנק או מהנאמנים את דמי השכירות.

כך, למשל, לאור העובדה שהמבקשים משכו את בקשתם עובר להצבעות על הסדר הנושים ביום 20.2.2022, היה יכול הבנק להניח, בטרם הצביע בעד ההסדר בכפוף להסדרת הוצאות ההליך, כי המבקשים אינם מתכוונים לבקש לחלט את הערבויות או לידרוש את תשלום דמי השכירות.

...

נוסף על כל האמור לעיל, יש לציין גם כי ישנה חפיפה חלקית בין החודשים בגינם דורשים המבקשים את תשלום דמי השכירות בבקשה דנן – החל מחודש מרץ 2022 (מועד אישור הסדר הנושים) ועד למסירת החזקה בדירות; לבין החודשים שבגינם הוגשה תביעת החוב על ידי המבקשים (חודשים ינואר 2022 עד יוני 2022).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא.

כמו כן, סעיפים 73(א) ו-78(א) לחוק חדלות פירעון, עליהם ביקשו המבקשים להסתמך, אינם רלוונטיים לעניין הסכם המכר, משאין אנו נמצאים עוד בשלב של "הפעלת התאגיד". משכך, בקשת רשות הערעור נדחית.