אי התאמה בגובה תקרה נמוך בדירה

התובעים לא באו על סיפוקם בתיקונים שבוצעו והגישו תביעה זו. התובעים תובעים פיצויים בסך כולל של 160,000 ₪, כדלקמן: פיצויים בסך של 83,037 ₪ בגין הליקויים כמפורט בחוות הדעת מטעמם (לאחר שהפחיתו את הליקויים שתוקנו לשביעות רצונם); פיצויים בסך של 54,550 ₪, בגין ירידת ערך הדירה בעיקר בשל תיקרה נמוכה מגובה של 2.60 מ', שמתחייב לטענת התובעים, לפי המפרט (בהסתמך על חוו"ד שמאית ערוכה בידי השמאי סידאווי); פיצוי בגין עוגמת נפש, בסך של 20,000 ₪ וכן, החזר הוצאות מומחים.

בסיכום הדברים לפי תצהיר התובע (שנערך לאחר חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט), עמדו התובעים על הפיצויים המגיעים להם, לשיטתם, בסכומים המצטברים הבאים: - פיצוי בסך של 43,003 ₪, הסכום לפי חוות דעת המומחה בצרוף עם הסכומים שאמד המומחה בתשובותיו לשאלות ההבהרה לפי בקשת ב"כ התובעים (כולל מע"מ ופקוח הנדסי); - פיצוי בגין ירידת ערך בגין אי התאמות למיפרט הטכני בעיניין גובה הדירה (בסך של 28,350 ₪ כולל מע"מ); - פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 20,000 ₪; - בתוספת הוצאות שונות שחלו עליהם לצורך ניהול ההליך - שכ"ט המומחים מטעמם, שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט ואגרה.

...

למען הסדר הטוב, התנגדותה המאוחרת והכבושה, שאין לה יסוד ראייתי, להגשתו של המסמך והתכחשותה לו כאמור - נדחית בנסיבות כמפורט.

נוכח כל האמור, גרסת הנתבעת לגבי קיומו של חוב לא הוכחה.

סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה בלבד והתביעה שכנגד, נדחית.

עוד טוען התובע כי חלק מהליקויים אינם ניתנים לתיקון (גובה הדירה 2.36-2.38 מ' במקום 2.50 מ', גובה המסדרון 1.98 מ' במקום 2.05 מ', היזק ראיה אשר נגרם מחלון הממ"ד, גודל חדר שינה הורים וחדר שינה ילדים, בליטות בחדר רחצה מרכזי, אי התאמה להל"ת (הוראות למיתקני תברואה) – מידות תא רחצה בחדר שירותי הורים ומעבר צר לפינת השרות), וכי יש בליקויים אלה בכדי להפחית את ערכה של הדירה.

כך, רוחבו של המסדרון פחות מ-100 ס"מ כנדרש בתקנות, ונע בין 98 ס"מ – 99.5 ס"מ. גובהו של המסדרון לאורך 1.6 מ' הוא 1.99 ס"מ. טוען התובע כי גם ליקוי זה הנו תוצאה של הגובה הבלתי חוקי בדירה, שכן, נוכח גובה התקרות הנמוכות, תוכנן מנוע המזגן להיכלל בחדר השינה, באופן אשר היה בו ליצור מיטרד של רעש ומניעת זרימת אוויר תקינה.

...

בכל הנוגע לליקוי הבניה אני מקבלת את ההודעה שנשלחה לצד ג' בכל הנוגע לליקויים תכנוניים (אוורור חדר רחצה, הזזת מקלחון, גודל תא רחצה).

לפיכך, אני מקבלת את ההודעה לצד ג' בסעיף זה בסכום כולל של 3,300 בצירוף מע"מ – 3,861 ₪.

כמו כן אני מקבלת את ההודעה לצד ג' בכל הנוגע למחצית הסכום בו חויבו הנתבעות בגין עגמת נפש והוצאות (לרבות שכ"ט עו"ד).

יצויין, כי מדובר בדירה המורכבת מקומת מגורים עיקרית ועליית גג. עוד בשלבי בניית הבית, התגלו לתובעים אי-התאמות וליקויים הקשורים לגובה הנמוך של התקרות בקומה העליונה והתחתונה, וכן ליקויים נוספים אותם הביאו לתשומת לב הנתבעות בכתב ובעל-פה, אולם רוב טענות התובעים נפלו על אוזניים ערלות (המכתב מיום 12/1/2014 המפרט את הליקויים צורף כנספח ג' לתצהיר התובע).

בחוות דעתו ההנדסית היתייחס המומחה מיכאל לליקוי זה: "קיימת אי התאמה לתיכנון ולמכר, הגובה נמוך בכ-14 ס"מ. בסיור נטען שלא ניתן היה לבצע תיקרה גבוהה יותר בשל מיגבלות תב"ע והסטייה שקיימת הנה בשל תזוזה במידות שנוצרו. מכל מקום הבנוי אינו תואם את מה שנרכש ולרוכש להבנתי זה לא משנה אם הטעות של התיכנון או של הבצוע. לאור האמור לעיל קיימת ירידת ערך שנגרמה בשל העובדה שהתוכניות שיצאו מהאדריכלית ליזם לא היו תואמות למה שנמכר לתובע" (עמ' 12-11 לחוות דעתו).

...

מנגד, טענות הנתבעות, כי המועד הקובע לפסיקת ריבית והצמדה הוא מועד הפקת חוות דעת מומחה בית המשפט ולא לפני כן. בע"א 5602/3 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ ואח' (28/2/2005), נפסק כי: "פסיקת הריבית מיועדת להעמיד את הנפגע במצב בו היה אלמלא ההפרה או אילו תוקנה זו במועד, שאחרת יוצא המפר נשכר מחלוף הזמן והנפגע יוצא חסר (ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס פ"ד מו (2) 60, 67-68). קביעת המועד ממנו תחושב הריבית נתונה לשיקול דעת בית המשפט. ככל שמדובר בפסיקת ריבית ביחס לליקוי הבניה, אין לקבל את טענת בעלי הדירות לפיה שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי הריבית המגיעה להם תחושב ליום מתן חוות דעתו הראשונה של וגמן וכי היה עליו לקבוע את הריבית למועד היווצרות העילה, דהיינו למועד מסירת הדירות לידיהם. מוקדם של הפיצויים שנפסקו למערערים הוא בליקויים שנמצאו בדירותיהם וברכוש המשותף ועל כן ראויה קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הריבית תחושב למועד קביעת שווים של מרבית הליקויים – מועד עריכת חוות הדעת (ראו גם: ע"א 9085/0, שם, בעמ' 479; ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 2.6.96))". נוכח האמור, הגעתי למסקנה, כי המועד לחישוב הריבית וההצמדה לעניין הסכום בגין ליקוי הבנייה, יהיה ממועד מתן חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט 27/1/2019, בעוד הפיצוי בגין עוגמת נפש יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

לסיכום אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סכום של -.

6,000 ₪ (לפי סעיף 116 לעיל); כן, אני מחייב את צד ג' לשפות את הנתבעות בסכום של -.

הנתבעת טוענת, כי לפי סעיף 4א לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 ובהתאם להוראות חוזי המכר, חייבים היו התובעים להודיע על אי ההתאמות במועד המסירה, או בתוך שנה מאותו מועד.

גם לו היו התובעים מוכיחים זאת, הרי שהשמאי קבע בחוות דעתו כי: "נראה לי כי לא קיימת ירידת ערך בגין הקורה הנדונה". לפיכך, אני סבור שהתובעים אינם זכאים לפצוי בגין ראש נזק זה. גובה תיקרה: בחלק מדירות התובעים ניבנתה תיקרת הקומה השניה בגובה נמוך ממידת המינימום הקבועה בתקנות (2.5 מטר) ו/או נמוך מהכתוב במיפרט שצורף לחוזה המכר.

...

בגין שכ"ט עורכי דין תשלם הנתבעת לתובעים 20% מסכום הפיצוי שנפסק, בתוספת מע"מ כחוק.

משפחת אבט-פסיקתה הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: בגין האיחור במסירה: החזרי שכר דירה: 2,475 דולר ארה"ב, אשר יומר לשקלים על פי שער ההמרה ביום 10.3.93 ומיום זה ואילך ישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

בגין שכ"ט עורכי דין תשלם הנתבעת לתובעים 20% מסכום הפיצוי שנפסק, בתוספת מע"מ כחוק.

לגופה של התביעה, טענו הנתבעים כי הציגו בפני התובעים את מלוא הנתונים והפרטים הידועים להם אודות הדירה, לרבות העובדה שבנו תוספת שיצרה חדר מגורים והתובעים ראו ובדקו את הדירה מספר פעמים ואף הצהירו מפורשות בהסכם המכר כי הם מוותרים על כל טענת ברירה ו/או אי התאמה בקשר אליה.

יתרה מכך, אף מבחינה ויזואלית הוכח כי ניתן היה להבחין שהחדר החמשי הוא תוספת לדירה והשמאי מטר מטעם התובעים אישר זאת בעדותו והודה כי הריצוף בו שונה מהריצוף של הדירה, החלונות אינם אותם חלונות, גובה התקרה אינו אותו הגובה והמפלס בו נמוך יותר ממפלס הדירה.

...

הנני מקבל את הודעת צד ג' ומחייב את עו"ד פז לשלם לנתבעים, שולחי ההודעה לצד ג', סך בשקלים השווה ל-1,000 $ נכון ליום 09/12/01 בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 09/12/01 ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייב את צד ג' לשלם למודיעים את מחצית מסכום ההוצאות בו חוייבו המודיעים/הנתבעים כלפי התובעים.

כמו כן, הנני מחייב את עו"ד פז לשלם לנתבעים הוצאות משפט שהוצאו על ידם בגין ההודעה לצד שלישי וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק.