אי הצגת מסמכים רפואיים להתפטרות עקב טיפול בבן משפחה

התובעת טוענת, כי מוטל על העובד להוכיח שהתפטר לצורך טפול בבן-מישפחה והתובעת לא הציגה כל אישור רפואי בזמן אמת ואף לא טענה כי עשתה כן. זאת ועוד, באישור הרפואי שהוגש לתיק לא מצוין, כי קיים קושי רפואי המצריך התפטרות התובעת ומחקירתה הנגדית עולה, כי ממילא הורי הנכד טיפלו בו בארבעת החודשים מגילוי הסכרת עד התפטרותה ולא הוצגה כל סיבה להפסקת הסדר זה. הנתבעת עשתה כל שביכולתה להשאיר את התובעת כעובדת שלה, לרבות הצעת חופשה ללא תשלום.

הינה כי כן, החשבת מאשרת כי למנהל הייצור הוצגו מסמכים רפואיים אשר לא הועברו אליה, זאת בנגוד לטענת הנתבעת כי לא הוצגו אישורים רפואיים בסמוך להתפטרות בעל-פה. יש בכך כדי לחזק את הרושם כי מנהל הייצור לא הובא להעיד כדי שעובדות אשר אינן "נוחות" לנתבעת לא יובאו בפני בית הדין.

כמו כן, העקרון המסדר בתקנה 11 הנו "קרבת דם. במסגרת מגמת ההרחבה אשר תוארה לעיל, לרשימת בני המשפחה בעלי "קרבת דם" מתווסף חריג לגישת התקנה, בדמות "הורה של בן זוג" הגם שאין "קרבת דם". תוספת זו היא לכאורה מתמיהה, שכן מדוע שלא יתפטר בן הזוג של העובד כדי לטפל בהורהו? התשובה לכך היא, כי כאשר הורה של בן-הזוג גר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו, מצב בריאותו משליך גם על העובד ומכאן גם על יכולתו לעבוד.

...

גם התובעת וגם החשבת טענו, כי מנהל הייצור הוא זה שעמד בקשר ישיר עם התובעת בזמן אמת בנושא סיום העסקתה ולכן אני סבורה כי מדובר בעד רלבנטי אשר היה ביכולתו לשפוך אור על מרבית המחלוקות העובדתיות.

עוד שוכנעתי, כי הנתבעת יצרה מצג כלפי התובעת, כי היא תקבל פיצוי פיטורים וכי החזרה מהמצג נעשה בחוסר תום לב, מעט לפני תום תקופת ההודעה המוקדמת.

על כן, הנתבעת תשלם לתובעת 23,838 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.17 עד למועד התשלום בפועל.

למען הסר ספק, טענת הקיזוז נדחית משהוכח כי ניתנה הודעה מוקדמת.

בסעיף 6 לחוק פצויי פיטורים נקבע: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים." בע"ע (ארצי) 30933-09-16 קבוצת פיטרו הכט בע"מ - דהן, 07.05.2018, עמד בית הדין הארצי על העקרונות שהותוו בפסיקה ביישום הוראות סעיף זה, בלשון זו:  "העקרונות שהותוו בפסיקה הבהירו והדגישו את הדברים הבאים:

שלישית – האישור הרפואי שהעובד מציג אינו חייב להיות של רופא תעסוקתי והוא יכול להיות של רופא מטפל מקופת חולים (דב"ע נז 3-57 סנונית הדגמות וקידום מכירות (1989) בע"מ – שלומית פרץ פד"ע ל 364(1997)).

  בהתאם לפסיקה, כאשר העובד מחליט להתפטר בעטיו של מצב בריאותי לקוי, המונע ממנו להמשיך במתכונת העבודה בה הוא עבד, יש לאפשר למעסיק למצוא עבודה ההולמת את המיגבלה הרפואית, ואין לראות במצב הרפואי כשלעצמו סיבה מספקת להתפטרות (ע"ע (ארצי) 347/03 אופרשיאן - מונדי שירותי כח אדם (8.9.2005)).

עיון במסמכים הרפואיים שהוצגו מעלה כי החל מחודש אפריל 2016 ועד לתאריך 31.12.16 (בחלוף כימעט שנה מיום התאונה), דרגת אי-הכושר שנקבעה לתובע במוסד לביטוח לאומי עמדה על 100%, עניין המצביע על נכות תפקודית מלאה.

...

מכל מקום, גם אם ניתן להגיע למסקנה (בניגוד לגרסת התובע) כי מעת לעת הנתבעת נתנה לו הלוואות, תנאי ההלוואות וסכומיהן המצטברים לא הוכחו.

לאור כל האמור לעיל, נדחית טענת הקיזוז.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 382 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.17 ועד התשלום בפועל; גמול בגין עבודה בשעות נוספות בסך 44,328 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.9.14) ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך 7,695 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.17 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 2,268 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.17 ועד התשלום בפועל; דמי גמולים לפנסיה (חלק המעסיק) בסך 768 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.3.15) ועד התשלום בפועל; פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002, בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.17 ועד התשלום בפועל.

האם התובע זכאי לפצויי פיטורים סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: חוק פצויי פיטורים) קובע: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים". הלכה היא כי על העובד להוכיח שמצב הבריאות היוה שיקול מכריע והיה הסיבה העיקרית להתפטרות וכי לא די בכך שמצב הבריאות יהיה גורם סיבתי או אחד מהגורמים להתפטרות (ר' ע"ע (ארצי) 36815-07-11 שמעונוב – ל. אשל שרותי מזון (1989) ירושלים בע"מ (29.11.2012)).

האישור הרפואי אינו חייב להיות של רופא תעסוקתי והוא יכול להיות של רופא מטפל מקופת חולים.

לאחר ששמענו את העדים, עיינו במסמכי בי- דין ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי התובע לא הרים את הנטל הנידרש ממנו להוכיח כי התפטר בשל מצב בריאותו וכי היתה סיבה מספקת להתפטרותו.

עם זאת, משקבענו כי התובע לא הציג אישור רפואי המלמד על העידר יכולתו להמשיך בעבודתו נכון למועד סיום יחסי הצדדים, אין אנו נדרשים לקבוע מסמרות ביחס לנקודה זו. נוכח האמור, לא שוכנענו כי התובע הוכיח כי התפטר לרגל מצבו הבריאותי וכן כי תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היוו סיבה מספקת להתפטרותו בדין מפוטר.

...

כמו כן, גם אם היתה מוצגת הסכמה ביחס לעבודה בשעות גמישות, הרי שנוכח מועד העלת טענת ההתחשבנות והעדר כל הוכחה בדבר הסכמה ביחס למועד ההתחשבנות בין הצדדים, אין בידינו לקבלה.

סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין על הנתבעת לשחרר לתובע את הסכומים הצבורים לזכותו תחת רכיב התגמולים ורכיב הפיצויים בחברת כלל.

בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: סך של 11,085.54 ₪ בגין דמי מחלה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.9.18 (סיום יחסי עבודה) ועד למועד התשלום בפועל.

לטענתו, לו היה ממונה מומחה מטעם בית המשפט בתביעת הפלת"ד טובים הסכויים לכך שהייתה נקבעת לו תקופת אי כושר בהתאם למסמכים הרפואיים שהוצגו ואולי אף נכות לצמיתות.

לטענתו הוא זה שהפציר בתובע להשיג מסמכים רפואיים ואסמכתאות להפסדים ולנזקים אלא שהתובע לא היה מסוגל לספקם ולכן צידד הנתבע בסילוק התביעה בערכי "כאב וסבל" בלבד אלא שהתובע ובמיוחד רעייתו, דחו את ההצעה שהעבירה חברת הביטוח בסך 12,000 ש"ח ובקשו להעביר הטיפול לעו"ד אחר.

עוד נטען כי לעו"ד צוריאל אין כל חובת זהירות כלפי הנתבע ומי שיכול לבוא כלפיו בטענות הוא – אם בכלל – התובע והוא לבדו והוא לא עשה כן, שהלוא שירותיו של עו"ד צוריאל נשכרו על ידי התובע אך ורק לצורך הגשת התביעה נגד עו"ד צלטנר ולא לצורך טפול בתביעת הפלת"ד המקורית.

ואולם באותה נשימה קבעה הפסיקה כי לא ניתן לפסוק הפסדי שכר לעבר כאשר לא הוצגו נתונים כלשהם על אף שניתן היה להציג נתונים כאמור (ע"א 37453-01-13 ע.נ בית נוי בע"מ נ' אבולוף (11.06.2014)).

בפסיקה נקבע שכאשר בני מישפחה מעניקים שירותים לנפגע ומשקיעים בכך "מאמץ יוצא דופן וחריג" מעבר למקובל בין בני מישפחה, עומדת לניזוק זכות לתבוע פיצוי עבור שווי הטיפול גם אם הוא לא שילם עבורו (ר' למשל רע"א 7361/14 פלונית נ' פלוני (6.1.2015)).

בהתאם לתקנה 2 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון), התשל"ו – 1976 (להלן – "התקנות"), בהעדר נכות רפואית צמיתה אך באותה נשימה בשים לב לסמכות בית המשפט בהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות להעמיד בנסיבות מסוימות את סכום הפצוי בגין ראש נזק זה עד לתקרה של 10% נכות, ובשים לב לכך שהתובע שבר שתי צלעות בתאונה, אני נכונה להעמיד את סכום הפצוי על 15,436 כתקרת הפצוי בגין כאב וסבל נכון לחודש יוני 2012, עת הייתה תביעת הפלת"ד תלויה ועומדת ועת צריך היה הנתבע להודיע לבית המשפט על התפטרותו מייצוג.

...

בתיק זה יוחדה תחילה ישיבת הוכחות לדיון בסוגיית הנזק וזו נאלצה להידחות פעם אחת בשל החלפת ייצוג על ידי התובע.

בנוסף, ימים ספורים לפני ישיבת ההוכחות הנדחית ביקש התובע להגיש תוספת לעדותו באופן שהצריך את הנתבע ואת הצד השלישי להיערך ברגע האחרון להתמודדות עם חומר עובדתי נוסף.

התובע גם ביקש לדחות את ישיבת ההוכחות הנדחית מן הטעם שלא דאג לזמן את המומחה מטעם בית המשפט לדיון זה על אף שהוא עצמו זה שביקש לחוקרו מלכתחילה (30.1.20).

מנגד, טענה הנתבעת בכתב הגנתה, כי התובע התפטר מעבודתו לאלתר, ביום 11.1.19, ללא מתן הודעה מוקדמת כנדרש, זאת לטענתו על רקע מצב רפואי, אולם לא הוצגה כל אסמכתה או אישור רפואי לאימות טענתו – כל זאת עת נודע לנתבעת, כי בסמוך לאחר התפטרות התובע, החל האחרון לעבוד בעבודה אחרת כנהג הסעות, אף במהלך תקופת המחלה הנטענת – דבר השומט את הקרקע תחת טענת התובע להתפטרות מעבודתו כנהג הסעות על רקע מצבו הרפואי (סע' 11-12, 23-25 לכתב ההגנה).

עוד נטען, כי אף במסגרת ההליך נימנע התובע מלצרף אסמכתות התומכות בטענתו בדבר התפטרות על רקע מצב רפואי וכל שצורף זה אישורי מחלה, החל מיום 20.1.19 – קרי 9 ימים לאחר התפטרות התובע – וכן הפניה מרופא מישפחה מיום 13.2.19 - למעלה מחודש ממועד ההתפטרות - ליועץ מומחה במסגרתה נדרשה המלצה להמשך טפול, ללא צירוף כל אישור רפואי המעיד על אי כושר עבודה כנטען.

התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פצויי-פיטורים את התפטרותו כפיטורים.

אמנם אין הכרח, כי האישור הרפואי שיוצג יהא מרופא תעסוקתי, אולם, אכן מצופה מעובד המבקש 'להתפטר בדין מפוטר' מחמת מצב רפואי לקוי, להציג בפני מעסיקו טרם התפטרותו מסמכים רפואיים המוכיחים את המצב הרפואי הנטען.

...

בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את תחשיב התובע בסיכומיו המתייחס למשרה בהיקף 71.4% (סע' 86) ואני קובעת, כי התובע עבד בממוצע ב-62% משרה.

סוף דבר על יסוד כל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי חלף הפרשות מעסיק חסרות לפיצויים בסך 760 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית תקופת הזכאות, 1.2.18, ועד למועד התשלום בפועל; פדיון חופשה שנתית בסך 3,930 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד סיום ההעסקה, 13.1.19, ועד למועד התשלום בפועל; פיצוי חלף הפרשות מעסיק חסרות לתגמולים בסך 1,302 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.18 ועד למועד התשלום בפועל; דמי חגים בסך 1,972 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית תקופת הזכאות, 15.11.17, ועד למועד התשלום בפועל.

יתר התביעות נדחות.