מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי הוצאת חשבוניות מס ועבירות מס הכנסה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

תמצית כתב האישום כתב האישום המקורי ייחס לשני הנאשמים אי רישום של מיזם המשחטה, מתחילתו עד סופו, והעבירות שיוחסו להם היו הן בתחום מס הכנסה והן בתחום מע"מ. להלן יובאו תמצית האישומים: אישום מס' 1 – שנת 2006 (השנה שבה החלה המשחטה לפעול), שלגביה יוחסו לנאשמים עבירות אלה, ביחס לתגמולים של 172,000 ₪ לפחות: (1) מירמה ערמה או תחבולה – עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – "הפקודה"); (2) מירמה או תחבולה – עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – "חוק מע"מ"); (3) אי קיום דרישות – עבירה לפי סעיף 216(5) לפקודה; (4) אי הוצאת חשבונית מס – עבירה לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ; (5) אי הודעה על תחילת התעסקות – עבירה לפי סעיף 215א(א) לפקודה; (6) אי רישום – עבירה לפי סעיף 117(א)(4) לחוק מע"מ; (7) השמטת הכנסה מדו"ח – עבירה על סעיף 220(1) לפקודה – נאשם 2 בלבד).
...
לעניין זה קבע בית משפט קמא, כי לאור העובדה שלנאשם 2 היה מנהל חשבונות ועסק בהובלות והוציא חשבוניות על שם ישיבות, כל זאת מוביל למסקנה כי "בהשמטת ההכנסה מהובלות שביצע עבור המשחטה, בהעדר כל הסבר המניח את הדעת מצד נאשם 2 הוא פעל מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, ועל כן מצאתי אותו אשם בעבירה המיוחסת לו לפי סעיף 220(1) לפקודה באישום הרביעי". שני הנאשמים זוכו מהעבירה לפי סעיף 220(5) לפקודה בגין השנה הנ"ל מחמת הספק, שכן סעיף זה שהוא סעיף סל הדורש להוכחתו מעשה מרמה, עורמה או תחבולה, שנעשו במזיד בכוונה להתחמק מתשלום מס, "מעורר ספק בנוגע לכוונת הנאשמים. ספק זה יש לפרש לטובתם. הנאשמים הפעילו וניהלו את המשחטה במשך מספר שנים בלי שדיווחו עליה לרשויות המס ומבלי ששילמו את המס המוטל עליהם על פי חוק. עם זאת וכפי שכבר צוין לעיל, המשחטה אינה עסק 'רגיל' הן במובן זה שפעילותה החלה כהתארגנות פרטית שהתפתחה במהלך השנים וצמחה לכדי עסק; והן במובן זה שהמשחטה משמשת גם אחרים – מלבד הנאשמים לשחיטות פרטיות. המועד המדויק שבו חל שינוי בפעילות המשחטה אינו ידוע. ב"כ המאשימה טענה כי עצם הסתרת פעילות המשחטה מהווה מעשה עורמה, מרמה או תחבולה מכוונה להתחמק מתשלום מס. ואולם, יתכן כי העדר הדיווח אינו מהווה הסתרה דווקא, שיש בה מרכיב של רמייה, אלא טעות בהתנהלות או בהבנת החוק, ולחלופין הסתמכות על יעוץ משפטי שגוי כפי שעולה מהודעת נאשם 2... שוכנעתי כי האלמנטים הנטענים של עורמה, מרמה ותחבולה וכוונת הזדון הנדרשים מביצוע עבירה זו לא הוכחו די הצורך, ועל כן, אני מזכה את הנאשמים מן העבירות לפי סעיף 220(5) המיוחסים להם באישום הרביעי, החמישי והשישי" (עמ' 164-163).
לאור זאת, עמדתנו לעניין ההרשעה – בעינה עומדת, ומבחינה זו נדחים הערעורים של שני הצדדים לעניין ההרשעה.
לאחר ששקלנו את טענות המדינה וטענות המערערים, הגענו למסקנה כי יש לדבוק בעמדתה העקרונית של המדינה – המתבססת על שורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים והשלום – לפיה יש להטיל עונש מאסר בפועל, בגין עבירות מס, במיוחד בהיקפים הכספיים, ולאורך תקופות ארוכות, של שנים, כפי הנתונים בתיק זה. יש לזכור, כי יש הבדל באופי עבירות המס שבהן הורשע כל אחד מן הנאשמים.
הפתרון המאוזן שאליו הגענו, בנסיבות המיוחדות של תיק זה, תוך התחשבות בעקרונות של הענשת מעלימי מס בדרך של מאסר בפועל, ותוך דיפרנציאציה בין העלמת מס גרידא (כפי שהורשע הנאשם 1) לבין ביצוע ההעלמה בדרך של מרמה (כפי שנקבע לנאשם 2), והשוני לגבי הסרת המחדל, כאמור לעיל, הוא זה: עונשו של הנאשם 2 – יישאר על כנו – ובכך איננו מקבלים את עמדת המדינה לעניין החמרת העונש, על אף שמדובר בעבירה השייכת לרף הגבוה של עבירות המס, וזאת לאור הסרת המחדל המלאה של נאשם 2 בשלבים המוקדמים.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

כמו כן, הוא הורשע בעבירות מס הכנסה ומע"מ נוספות (אי-ניהול פנקסי חשבונות לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה וסעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ, אי-הוצאת חשבוניות מס לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ ואי-הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ).
...
נקדים ונציין, כי בתום שלושה ימי דיונים בערעורים – שהתקיימו בימים 11.2.2019, 13.2.2019 ו-18.2.2019 – סברנו כי דין מרבית טענותיהם של המערערים בכל הנוגע להכרעת הדין להידחות.
כמו כן, בשים לב למעמדו של גרימברג כראש הארגון ולגובה הקנס שהושת עליו, אנו מורים – באופן יחסי – על הפחתת הקנס שנקבע בעניינו של רחמים לסכום של 100,000 שקלים, שישולם בפריסה לתשלומים שווים של 750 שקלים מדי חודש בחודשו, בהתאם לתנאים שעליהם הסכימו הצדדים, או שלושה וחצי חודשי מאסר תמורתו.
בנוסף, בהתאם לסעיף 5 לחוק המאבק בארגוני פשיעה וסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, ונוכח ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, אנו מורים על מתן צו לחילוט הרכוש שנתפס – הכולל רכב מסוג מזדה 3 שמספרו 41-911-69, סך של 50,000 שקלים חלף חילוטו של רכב מסוג יונדאי שמספרו 87-013-13 וסך של 2,800 שקלים במזומן – ועל השבתם של יתרת הסכומים שהופקדו לידי רחמים.
סוף דבר: נוכח חזרת המערערים מערעוריהם על הכרעת הדין, הם נדחים בזאת, למעט בנקודה הנוגעת למשך פעילותו של ארגון הפשיעה (שנתחמה לשנים 2012-2011).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנזק שניגרם לקופה הציבורית כתוצאה מבצוע העבירות נגזר מסכומן הכולל של החשבוניות הפיקטיביות (880,105 ₪), מסכום עבודות הקבלנות שהנאשם ביצע, מבלי שהוציא בגינן חשבוניות מס (200,000 ₪) ומסכומן הכולל של ההכנסות שהשמיט מהדו"חות שהגיש למס הכנסה (725,359 ₪).
...
בסופו של דבר ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם 20 חודשי מאסר, קנס הולם ומרתיע ומאסר על תנאי.
לאור האמור, ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת (ראו גזרי הדין שניתנו על ידי כב' השופטת כהן-לקח ב ת.פ. (י-ם) 2254/09 מדינת ישראל נ' שריקי, 30/42013 וכב' השופט קובו בת.פ. (רמ') 1754/07 מדינת ישראל נ' כהן, 27/4/2014, והפסיקה הנזכרת בהם), נראה לי כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין 7 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל, וכי מתחם עונש הקנס ההולם נע בין 10,000 ₪ לבין 150,000 ₪.
מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם לא תיקן את תוצאות העבירה, ולא הסיר את המחדלים בנוגע למע"מ. לאור כל האמור אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 8 חודשים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

מבוא הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן (להלן: "כתב האישום") האוחז בשלושה אישומים שונים בעבירות של ארגון משחקים אסורים והחזקה וניהול מקום משחקים אסורים באישום הראשון, עבירות לפי סעיפים 225 ו-228 רישא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); עבירה של שבוש מהלכי משפט באישום השני, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין; ועבירות רבות של מירמה ותחבולה, שתי עבירות של אי ניהול פנקסי חשבונות ושתי עבירות של אי הגשת דוחות, עבירות לפי סעיפים 220(5), 216(5) ו-216(4) לפקודת מס הכנסה, התשכ"ג -1963 (להלן: "פקודת מס הכנסה"), עבירות רבות של מירמה ותחבולה, עבירות רבות של אי ניהול פנקסי חשבוניות ועבירות רבות של אי הוצאת חשבוניות מס, עבירות לפי סעיפים 117(ב)(8), 117(א)(7) ו-117(א)(13) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה -1975 (להלן: "חוק מע"מ").
...
סבורני שיש לקבל בעניין זה את טענות המאשימה.
מכל מקום, אף אם הייתי מקבל האמור בחוות הדעת, ואינני מקבל, החומרה במעשיו של הנאשם עודנה קיימת וגם בנסיבות אלה לא ניתן היה להסתפק בענישה לה עתר בא-כוחו.
לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצר בגין תיק זה. 10 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום השחרור מן המאסר, שהנאשם לא יעבור עבירת מס מסוג פשע או עבירה הקשורה בארגון או בעריכת הימורים, הגרלות ומשחקים אסורים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

נקבע מיתחם 12-24 חודשי מאסר לעבירות המע"מ ו 10-15 ח' מאסר לעבירות מס הכנסה.
16 עבירות של אי הגשת דו"ח מס ערך מוסף במועד ועבירה של אי הוצאת חשבונית ללא תשלום המס.
...
בהסכמת המערער ערעורו נדחה.
לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות שבפני נע בין 8-18 חודשי מאסר, קנס הנע בין 20,000-150,000 ₪ וענישה נלווית.
ראו למשל: רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013): "... לא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו (רע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009)).קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות. אף טענתו של המבקש, כי בסופו של יום, יזכו רשויות המס לקבל את כספי החוב בחזרה, אינה מובילה למסקנה, כי יש להקל בעונשו. המבקש מנע העברתם של כספים, אשר נועדו לקופת הציבורית, ובכך גיבש את חובו למשיבה. כעת מבקש הוא מבעלת חובו להמתין תקופה בלתי ידועה מראש, עד לפרעון החוב, ועוד לראות בכך טעם להקל בעונשו. איני סבור כי הדבר ראוי מבחינה מוסרית, וודאי שאין לעמדה זו כל עוגן משפטי...במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם." ראו גם רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14).
עונשם של הנאשמים סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו