אי הופעת נציגי ציבור לדיון בהעדר נימוק

בסעיף 22(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן – החוק) נקבע, כי "נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שירשמו, לקיים את הדיון ללא הישתתפותו". בפתח דיון ההוכחות ניתנה החלטה לפיה "נציג ציבור הוזמן כדין אך לא הופיע. על מנת שלא לדחות את הדיון הקבוע להיום הנני מחליט לקיים את הדיון בהיעדרו". גם אם נכון יותר, כטענת המערער, כי החלטה על קיום דיון במותב חסר תחתם על ידי כל חברי המותב שנטלו חלק בדיון, המערער ובאת כוחו דאז, אשר בודאי לא נעלמה מהם עובדת קיום הדיון במותב חסר, נכחו במעמד מתן ההחלטה ולא הסתייגו ממנה בדיון ולאחריו עד לשלב הגשת העירעור.

...

לאור כל האמור, דין ערעורו של המערער בסוגית חיובו בפיצויי הלנה להידחות.

פסקאות 15 – 18 (30.1.2018)), ברכיבי דמי הבראה (1,122 ₪) ופיצוי בגין אי הפקדת כספים לקרן השתלמות (1,165 ₪), אך בהתייחס לסכומים, לתקופה ולקביעתנו להלן באשר לחלוקת הפיקדון בין בעלי הדין, לא מצאנו לנכון לעשות כן. סוף דבר ערעור המערער מתקבל בחלקו.

יתר עילות הערעור נדחות.

בסעיף 22(א) לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969, נקבע כי "נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שירשמו, לקיים את הדיון ללא הישתתפותו". בפתח דיוני ההוכחות ניתנה החלטה לפיה "נציג ציבור עובדים זומן כדין אך לא הופיע. על מנת שלא לדחות את הדיון הקבוע להיום הנני מחליט לקיים את הדיון בהעדרו". ההחלטה עולה בקנה אחד עם הגישה לפיה "המגמה היא שלא לדחות את הדיונים" עקב אי הופעת נציג ציבור (י' לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", פרק 7 בעמ' 11 (מהדורה חמישית, 2016)).

...

דיון והכרעה על רקע האמור לעיל, את פרק הדיון וההכרעה נפתח בבירור הסוגיות שבמחלוקת, ונתחיל בתביעת התובע 1 ולאחר מכן נעבור לבחון את תביעת התובע 2.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע 1 הוצאות משפט בסך 5,000 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

יחד עם זאת, נוכח דחיית התביעה כנגד הנתבע, ישלם התובע 1 לנתבע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בנוגע לתובע 2, תשלם הנתבעת בתוך 30 יום הסכומים הבאים: א. החזר ניכויי שכר בסך 8,284 ₪.

2 עודד אסולין - המשיבה: פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נוכחים: התובעים וב"כ עו"ד יעקב אנוך, עו"ד אבי סטוקהולם, ועו"ד דרור שלו הנתבעת עו"ד אייל רוזובסקי ועו"ד יוכי כדיר- פז עו"ד בת חן ליפסקי ועו"ד אליזבטה טראב <#1#> פרוטוקול (מתוקן) <#2#> החלטה נציג ציבור הוזמן ולא הופיע, ולא מסר נימוק לאי הופעתו, כדי לא לדחות את הדיון הוחלט כי הדיון יתקיים בהיעדרו.

...

להלן פרוטוקול הדיון מיום 11.2.19 המתוקן על פי על פי החלטתי מיום 25.2.19 ובהתאם לבקשה המוסכמת מטעם הצדדים: לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב אורנשטיין המבקשים: .

ואפרט נימוקי: סעיף 22 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, קובע כי: "נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא הישתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת הישתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחר". בדב"ע (ארצי) 2-2/נו לוג'יק בע"מ - מרסל כהנא (11.4.96), קבע בית דין זה כי: "מחד, יש להדגיש את תרומתם הרצינית של נציגי הציבור להליכים המשפטיים בבתי הדין לעבודה... אך מאידך, אין להיתעלם מהתופעה של העדר נציג ציבור מדיון שאליו הוזמן, וכן מהפגיעה במתדיינים בבית הדין, אם יידחה כל דיון בו ייעדר אחד מנציגי הציבור... במצב שכזה יש לקבוע את קו התאום שבין מטרת המחוקק בשיטה שעל-פיה הקים את בית הדין לעבודה בשיתוף נציגי הציבור, לבין יעילות הדיון והאנטרס של המתדיינים בבית הדין, ולבין המטרה של מניעת עוול ואי-צדק לבעל דין". בבג"ץ 279/84 מנחם פלדי נ' בית הדין הארצי לעבודה (31.7.85) (להלן- עניין פלדי) נקבע כי בנסיבות מסוימות, צד שלא העלה לפני בית הדין האיזורי טענה כנגד העידר נציג ציבור יהיה מנוע מלהעלות טענה זו בדיון בעירעור: "...העותר ובא-כוחו הופיעו לכל הישיבות שהתנהלו לפני דן יחיד ולא העלו כל טענה נגד ההרכב 'החסר', אלא בשלב מאוחר ביותר. במצב דברים זה לא יישמע העותר בטענתו, התוקפת את היות המוטב 'חסר', מה עוד שבית-דין איזורי מוסמך לידון בהרכב של דן יחיד, על-פי סעיף 18(ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, ואין מדובר כאן בהרכב חסר סמכות מעיקרא... דבר זה לא נעשה במקרה דנן על ידי העותר, אשר השלים בפועל עם ההחלטה, כפי שניתנה". בבג"ץ 3641/13 אלפונס מכלוף נ' בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע (30.5.13) שב בית המשפט העליון על ההלכה לפיה החוק מאפשר קיום דיון במותב חסר, תוך איזכורו של עניין פלדי.

...

קיום הדיון בהעדר נציג ציבור בפתח הדיון ניתנה החלטה לפיה: "אחד מנציגי הציבור הוזמן לדיון אך לא התייצב. על מנת שלא לדחות את הדיון החלטנו לדון בהעדרו". ואכן, כפי העולה מפרוטוקול הדיון – לאחר מתן החלטה זו התקיים הדיון כסדרו, מבלי שמי מבעלי הדין הלין על כך. גם בבקשה שלפני, לא נטען אחרת.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה ביחס לרכיב זה להידחות, אף ללא צורך בקבלת תשובת הצד שכנגד.

משכך, אף ברכיב זה דין הבקשה להידחות, ללא צורך בקבלת תשובת הצד שכנגד.

סוף דבר הבקשה נדחית על כל רכיביה.

מועד חתימת פסק הדין הוא מועד חתימתו של פסק הדין באתר נט המשפט על ידי השופט, ובעניינינו – 30.7.2017, גם אם מופיעה חתימה גרפית של השופט על הטיוטה שהועברה לנציגי הציבור.

אולם, מכך ששופט מוסמך ליתן לבדו פסק דין בהיעדר הגנה, לא ניתן להסיק כי גם אם פסק הדין ניתן על ידי מותב, השופט לבדו יכול לקיים את הדיון בבקשה לביטול פסק הדין וליתן בה החלטה, או שניתן להחליף את נציגי הציבור במותב ללא הנמקה המצדיקה זאת, מבלי ליידע את הצדדים ולאפשר להם להגיב, ומבלי ליתן על כך החלטה סדורה.

...

המבקשת הסכימה לאמור ואילו המשיבה לא הגיבה בעניין זה. משנחה דעתנו כי לא יהיה בכך משום פגיעה בזכויות הצדדים, החלטנו לדון בבקשת רשות ערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות, בהתאם לתקנה 82 לתקנות.

סוף דבר: נוכח מחדלי והתנהלות המערערת, אשר הפגינה זלזול בוטה בהחלטות בית הדין וגרמה להתמשכות ההליך ולכך שלא ניתן היה לברר את ההליך לגופו, ונוכח העובדה שהמערערת לא הצביעה על סיכויי הגנה המצדיקים ביטול פסק הדין, דין הבקשה לביטול פסק הדין השני להידחות.

המערערת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום.

כמו כן, תשלם המערערת הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום.