כמו כן, כי התובע הגיש דוחות שנתיים לשנים 2013-2014 ועת נחקר בעדותו לעניין דין וחשבון על הכנסות בשנת 2013 שצורף לתצהיר הנתבעת וסומן ד/1 ונשאל אם החתימה על גבי הדו"ח היא חתימה שלו אם לאו, אישר התובע כי מדובר בחתימה שלו וכעדותו עמ' 6 שורה 19-24:
מפנה לנספח ד(1) עמ' 2 לתצהיר מטעמנו, האם זאת החתימה שלך או של בת הזוג שלך?
זו חתימה שלי, אבל זה דרך היועץ מס.
תקרא לי את הכותרת של המסמך?
דין וחשבון על הכנסות משנת המס 2013.
כמו כן, התובע נחקר מדוע אם לא ידע כי עליו החובה להגיש דוחות שנתיים, הגיש דוחות לשנים 2013-2014 ותשובתו הייתה כי הוא לא הגיש באופן עצמאי, אלא פנה ליועץ מס ואם עשה טעות הוא מוכן לשאת בה וכעדותו עמ' 7 שורה 2-5:
אם לא קבלתי דרישה, למה הגשת דו"חות מס לשנים 2013 ו-2014?
אני לא הגשתי באופן אישי.
...
איני מקבלת את טענת הנתבעים כי התנהלו לפי הכתובת שהתובע עצמו בחר לתת וזאת נוכח הוראות החוק, מה גם שהנתבעים לא הוכיחו פטור מעדכון כתובת התובע ובמיוחד כאשר במקרה דנן לא הוכח ייצוג כלשהו של התובע.
לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי ההודעות על עיצומים לא נשלחו כדין לתובע בטרם הוטלו העיקולים וכי בהטלת העיקולים , על חשבונות הבנק של התובע, הפרו הנתבעים את הוראות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 .
סוף דבר : אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סכום של 5,000 ₪ בצירוף אגרות בית משפט בסך 1,253 ₪.
