אי גילוי מידע מהותי בהצהרת בריאות לביטוח חיים

בהצהרת הבריאות שעליה הסתמכה כלל ביטוח העלים התובע מידע מהותי בעיניין עברו הרפואי ובין היתר כי סבל מבעיות בלב וממחלת לב מולדת של המסתם האאורטלי והכול ביודעין ו/או בכוונת מירמה.

הנתבעת הסבירה כי הצהרת הבריאות נסרקה לתיק התובע בביטוח חיים אצל כלל ביטוח, ולכן לא היה הדבר ידוע לה עד למתן צו גילוי המסמכים במסגרת ההליך שלפנינו.

המקרה שלפנינו מעורר את שאלת הקף חובת הגילוי המוטלת על מי שמבקש להצטרף לקרן פנסיה ואת שאלת נפקות מחדלו של מצטרף כאמור מלגלות את הדברים להווייתם, ודאי כאשר 'אי הגילוי' הוא פרי טעות שבתום לב. לענין זה הגם שחוק חוזה ביטוח אינו חל על מי שמבקש להצטרף לקרן פנסיה, נראה סביר בנסיבות הענין להיות מודרכים בהוראותיו.

...

שלישית, מצאנו שהנתבעת היא שהייתה צריכה לזמן את סוכן הביטוח לעדות מטעמה, אך בחרה שלא לעשות כן והדבר נשקל לחובתה.

כלומר, לא שוכנענו ש"קרן פנסיה סבירה" לא הייתה מקבלת את התובע לשורותיה לוּ ידעה שיש לו את אותו רשרוש או מום בלב (ונדגיש שהבחינה היא נכון למועד הצטרפות התובע שאז לא סבל מכל בעיה תפקודית).

לסיכום התביעה מתקבלת.

הנתבע העיד לגבי נסיבות מילוי הצהרת הבריאות כי: "... הייתי בביקור כקרוב מישפחה. נכנסתי אליו, התחלנו לדבר, רצה לעשות ביטוח חיים... דיברנו על ביטוח ואמר שהוא מעוניין בביטוח חיים. הזמנתי את בועז בנאי וישבנו במשרד איתו, במשרד של היחידה לביטוח בכפר... היה יום חמישי. בא במשרד. נכחו שניים, נכח אבו ליל, אני ואבוא ישבנו והסביר כל מה שצריך להסביר, שאלה ושאלה, שאלה ותשובה, ואפילו אני זוכר טוב מאוד, 20 סיגריות ביום, אני עדיין זוכר. שאל אותו (הכוונה: בועז שאל את התובע – ס"י) לגבי הבריאות שלו והשיב לו כל מיני תשובות. בעיניין מהותי, תאונת דרכים מ- 94 ובעניין אוטם הלב בשנת 94, שאלנו אותו על מצבו הבריאותי, ואמרתי אפילו על 20 סיגריות ונשאל כל מיני שאלות וענה כל התשובות לא לא לא. בעיניין שיש לו מחלה, תאונת דרכים מ- 94 או אוטם לב מ- 94, לא אמר בכלל. מאיפה לנו שנדע את זה בכלל? אפילו לנחש אנחנו לא יכולים. הוא היה צריך לגלות זאת. תפקידה של חברת הביטוח לגלות זאת כשיש מקרה ביטוח. כשיש לו מקרה ביטוח אספנו את כל המסמכים וגילו שיש לו מחלה. מה אנחנו אשמים, אלא שילין על עצמו". (ההדגשות שלי – ס"י) (עמ' 33 ש' 1-20.

בעוד שבספרות הובעה העמדה כי אי גילוי כשלעצמו אינו מהוה הסתרה (ראו: ולר, בעמודים 306-305), הרי שבעניין פיאמנטה נקטה השופטת ע' ארבל בגישה שונה: "כשלעצמי, אני סבורה, כי ברובם של המקרים בהם לא גולה פרט בעיניין מהותי, יעלה הדבר כדי הסתרה. שכן, מקום שהוכח כי המבוטח מודע היה להיות המידע מהותי, אך בחר להחריש ולא לגלות את המידע, מתוך הנחה שלו כי הדבר ישפיע על נכונות המבטח לבטחו או על התנאים בהם יבוטח ומתוך רצון למנוע תוצאה שכזו, הרי שאי הגילוי, גם אם לא נעשה צעד אקטיבי להעלים המידע, קרוב יותר ל'הסתרה' וההבדל ביניהם הוא דק מדק." (שם, בפיסקה 18 לפסק הדין; ראו גם: אליאס, בעמודים 385-384).

...

משהגעתי למסקנה כי התובע הסתיר מידע מאת הנתבעת בכוונת מרמה, הרי שחל הסייג שבסעיף 43, ואין לקבל את טענת התובע כי הנתבעת אינה זכאית לתרופות שבסעיף 7 לחוק חוזה ביטוח.

סוף דבר: לאור המסקנות אליהן הגעתי, בדבר הפרת חובת הגילוי והסתרת פרטים מהותיים בכוונת מרמה על ידי התובע, פטורה הנתבעת 1 לחלוטין מחבותה על-פי הפוליסה מכוח סעיף 7 ג (1) לחוק חוזה ביטוח, ודין התביעה נגדה להידחות.

מאותם נימוקים, ולאחר שהוכח, כי הנתבע פעל כשורה, דין התביעה להידחות גם נגד הנתבע 2.

אי גילוי על פי סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, יכול להתקיים בשתי דרכים: הדרך האחת, הקבועה בס"ק (א) הדן באי מתן תשובה מלאה וכנה לשאלה שהציג מבטח לפני מבוטח בעיניין מהותי, דהיינו: בעיניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את חוזה הביטוח בכלל או בתנאים שנקבעו בו. ונקבע, כי שאלה גורפת הכורכת עניינים שונים ללא איבחנה ביניהם, אינה מחייבת תשובה מלאה וכנה אלא אם כן הייתה השאלה סבירה בעת כריתת חוזה הביטוח.

המסקנה המתבקשת הנה, כי התובע הפר את חובת הגילוי במתן תשובה שאינה מלאה ואינה כנה לעניינים מהותיים בהצהרת הבריאות שנדרשה הן לצורך ביטוח החיים, כולל מחלות קשות ואבדן כושר עבודה, והן לצורך הביטוח הסיעודי, והסתיר מן המבטחת מידע בעניינים מהותיים, מתוך כוונת מירמה.

...

המסקנה המתבקשת הינה, כי התובע הפר את חובת הגילוי במתן תשובה שאינה מלאה ואינה כנה לעניינים מהותיים בהצהרת הבריאות שנדרשה הן לצורך ביטוח החיים, כולל מחלות קשות ואבדן כושר עבודה, והן לצורך הביטוח הסיעודי, והסתיר מן המבטחת מידע בעניינים מהותיים, מתוך כוונת מרמה.

במסגרת חקירתו הנגדית, נאלץ בסופו של דבר גם פרופ' רובינשטיין, החתם שהעיד מטעם התובעים, להסכים לכך שמועמד לביטוח הלוקה בשחמת כבד, לא היה מתקבל לביטוח מחלות קשות, או מתקבל תוך החרגת מחלות הקשורות לכבד, וכך גם לגבי אבדן כושר עבודה, ש"קרוב לוודאי לא היה מתקבל לביטוח אבדן כושר עבודה", ולגבי ביטוח חיים, גם כן קרוב לוודאי שהיה נדחה.

פועל יוצא ממסקנה זו הוא, כי בדין בטלה הנתבעת את פוליסות הביטוח שהוציאה למנוח, ודין תביעת התובעים – להידחות.

הנתבעת טענה כי התובע ידע במעמד מילוי הצהרת הבריאות כי המידע הרפואי שהחליט לא לגלות הוא מידע מהותי.

השאלות העומדות לדיון לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובהליך שהתקיים בפני המותב הקודם שטיפל בתיק ועל מנת להכריע במחלוקת שבין הצדדים, הצבתי בפני את השאלות שלהלן: יש לבחון האם התובע הסתיר מידע על מצבו הרפואי בעת החתימה על הצהרת הבריאות והפר בכך את חובת הגילוי החלה עליו מכוח סעיפים 6-8 לחוק חוזה ביטוח.

כמו כן, במסגרת ההצעה לביטוח החיים שמילא התובע, הוא כתב שהוא עובד כ"מנהל משרד אדריכלות" (ראו: נספח א' לתצהיר הנתבעת) אף על פי כן, המומחה התעסוקתי מטעם התובע – ד"ר לאוניד מזור, העיד כי התובע כלל לא מסר לו שהוא בוטח כמנהל משרד, אלא כיזם בנייה וחוות דעתו הייתה מושפעת מכך: "ש. התובע לא מסר לך שהוא בוטח כמנהל משרד?

...

מאחר שקבעתי שהתובע הסתיר מהנתבעת את מצב בריאותו בכוונת מרמה ובהתאם לסעיפים 7(ג)(1) לחוק חוזה הביטוח, אני קובע שהנתבעת פטורה מתגמולי ביטוח לתובע בגין פוליסת אובדן כושר עבודה.

התביעה נדחית.

בנסיבות תיק זה ולאור התנהלותו של התובע, אני מורה לתובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט: שכ"ט בסך של 25,000 ₪ וכן החזר עלות שכר המומחים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה ועד מועד פסק הדין, כל הסכומים ישולמו לנתבעת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ק"ג 26194-12-15 20 יוני 2023 לפני: כב' השופט נוהאד חסן נציג ציבור (עובדים) גב' הדר מאור נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים אזלן התובע אלכסנדר סחנו ע"י ב"כ: עו"ד סיגל לביא אלבז הנתבעים 1. פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד גלעד בכר ו/או יונית פרי ואח' 2. נטו משווקים פיננסים סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ 3. אלכסיי קזק שניהם ע"י ב"כ: עו"ד ליליה לוין פסק דין

התובע לא ציין בפני הנתבע 3 והנתבעת 1 את מצבו הבריאותי ו/או כי בעבר אושפז בבית חולים פעמים רבות עקב מחלת הקרוהן, וכי נוטל תרופות/או הפסיק ליטול תרופות על דעת עצמו, התובע הפר את חובתו והסתיר מידע מהותי מהנתבע 3 ומהנתבעת 1, הנתבעת 1 מציינת כי על פי מידע מהותי זה בהצהרת הבריאות, מנע התובע ממנה לקבל החלטה מושכלת לרבות בדבר אי קבלתו כעמית בקרן וזאת מהסיבה של מצבו הבריאותי.

חובת הגילוי לא חלה רק על הגוף המבטח אלא גם על המבוטח שהנו בעל המידע הרב יותר באשר לפרטיו האישיים לרבות למצבו הרפואי.

...

לאור כל האמור לעיל הנטען בכתב התביעה, בעדויות ובתצהיר התובע ואשתו וכעולה מחומר הראיות בתיק התובע לא הרים נטל ההוכחה והראייה בכדי להוכיח את תביעתו, המסמכים בתיק, העדויות והראיות מראים לנו כי הנתבעת 1 והנתבעים 2 ו 3 , התנהלו באופן תקין ושקוף, ולא הייתה הטעייה או מרמה מצידם, הוכח כי התובע העלים את מצבו הבריאותי בהצהרת הבריאות שמסר לנתבעת 1 ולא ציין את מחלתו שאובחנה משנת 2008, ובנוסף התובע לא צבר חודשי אכשרה שהינו 60 חודשים.

סוף דבר התביעה על כלל מרכיביה נדחית.

אנו מחייבים את התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך של 2000 ₪ וזאת תוך 30 ימים.