אי אספקת מוצרים שנרכשו דרך אתר האינטרנט

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע רכש מחשב נייד דרך אתר האנטרנט של הנתבעת בעלות של 5,424 ₪.

התובע מסר, כי ההחלטה לקנות מוצר באנטרנט הייתה על מנת לקבל את ההגנה המוקנת לו בחוק לבטל את העסקה בתוך 14 ימים, הגנה שלא ניתנת למי שרוכש את המוצר בחנות עצמה.

בסעיף 14ג(ג)(1) לחוק קובע לגבי מועד ביטול העסקה כך "בנכס- מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס, או מיום קבלת מיסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מבניהם". לגבי תוצאות ביטול העסקת קובע סעיף 14ה לחוק כך: "(א) ביטל צרכן חוזה לפי סעיפים 14א(ג) או 14ג(ג) עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השרות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי סעיפים 14א(א) ו-(ב) או 14ג(א) ו-(ב), עקב אי- אספקת הנכס או השרות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק -

...

איני מקבלת עמדת הנתבעת שמדובר בחוסר תום לב מצידו של התובע, בהחלט מדובר במי שעומדת לו זכות לביטול העסקה מכח הוראות החוק אך אינו זכאי לפיצוי נוסף, בוודאי שלא פיצוי עונשי.

נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול העסקה בכפוף לחיוב התובע בגין דמי ביטול בסכום של 100 ₪.

משכך אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבעת להשיב לתובע סך של 5,324 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך כולל של 300 ₪.

טענות התובעת : ביום 14.12.12 רכשה התובעת דרך אתר האנטרנט BUY-2 בבעלות הנתבעת מערכת ישיבה 2+3 מידגם פרינסס כאשר עלות ההזמנה הייתה בסך 1,898 ₪.

התובעת לא הסכימה לאף לא אחת משלוש מהאפשרויות, ורק בחלוף 3 שנים, הגישה תביעה זו. הנתבעת אינה מספקת את המוצרים המפורסמים באתר , אלא מציעה אותם למכירה עבור הספקים ,כלומר, הנתבעת הנה צנור שיווק ותו לא. כאשר הספק העומד מאחורי המוצר אינו מספקו בזמן ללקוח או מספק מוצר שאינו תואם את המוצר שהוזמן, אין זו אחריות הנתבעת שכן ממועד העברת ההזמנה לספק אין היא קשורה עוד להליך עצמו, ולכן גם אם תתברר טענת התובעת כנכונה, והמוצר אשר סופק לה אינו תואם את תאורו, האחריות על כך הנה על הספק בלבד.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בחנתי את הראיות שהוצגו ושמעתי את עדויותיהם נחה דעתי כי דין התביעה להידחות ואלו נימוקי : חוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 (להלן: "החוק ")קובע כדלקמן : "ס' 14ה (א) ביטל צרכן חוזה לפי סעיפים 14א(ג) או 14ג(ג) עקב פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, עקב אי התאמה בין הנכס או בין השירות, לבין הפרטים שנמסרו לו לפי סעיפים 14א(א) ו-(ב) או 14ג(א) ו-(ב), עקב אי-אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע לכך בחוזה או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק –

מסיבות אלו דין התביעה להידחות.

התוצאה: אשר על כן , אני מורה על דחיית התביעה.

טענות התובע התובע רכש דרך אתר האנטרנט "חשמל ישיר" מדיח כלים מסוג AEG אשר הנתבעת היא היבואנית שלו.

האחריות למוצר ניתנת על ידי הנתבעת באמצעות צד ג' ח. ר פיקס בע"מ. המדיח סופק לביתו של התובע בצרוף ערכת התקנה מלאה בברגים, מייצבים, פסים וכן חוברת התקנה וחוברת הדרכה למתקין שמסבירה אילו תמיכות נידרשות כדי להתקין המוצר בהתאם להנחיות היצרן.

...

(ההדגשות בציטוטים מהפרוטוקול אינן במקור) נציג צד ג', מר רונן יהושע העיד "בתאריך 18/7/2016 הלקוח זמין שירות להתקנה, וצלצל אליו טכנאי בשם יניב והוא טען שהמדיח טרם הגיע. תואמה לו התקנה נוספת ביום 26/7/2016 וצלצל אליו טכנאי נוסף בשם אבירם סויסה בשעה 09:09, ויש תזכורת דברים. יש נוהל ברגע שלקוח לא עונה לטכנאי הוא מתקשר לשירות ומנסים להשיגו גם מהשירות. בפעם השלישית הגענו להתקנה. מדובר על מדיח שאמורים להתקין עליו דלת של ארון. את ההכנות לקראת בואו של הטכנאי מוטל על הלקוח. יתרה מזו, גם אחרי ההתקנה של הטכנאי זה אומר חיבור למים, ביוב וחשמל הנגרים אמורים לקבע את המדיח לארונות. חשוב לציין שניסינו להסביר ללקוח מספר פעמים אני הגעתי מטבריה במיוחד, דיברנו איתו מספר פעמים שלא אגיע לפה ולכן אני דורש הוצאות. אני מפנה לתדפיס של היסטורית פריט בכתב הגנתנו."(שורות 19-24 ע' 1 –שורה 1 ע' 2 לפרוטו') מר אורן משה נציג צד ג העיד "אני מבקש להבהיר כי אנו היבואנים והמוצר נמכר על ידי חנות. המחלוקת זה על התקנת המדיח לארונות המטבח של הלקוח, מי אמור לעשות זאת, הסברנו לתובע שעליו לפנות לחב' המטבחים שממנו קנה את המטבח. פנינו לחב' סמל שאומרים שהם צריכים להתקין את המדיח. בנוסף, ביום 24/1/2017 כהכנה למשפט, התקשרתי לתובע עצמו וביקשתי את הטלפון של הנגר על מנת להסביר לו ולבדוק איתו והוא סירב לתת את הטלפון שלו, והוא אמר שהוא התקין את הדלת של המדיח אך זה עושה קצת רעשים. הוא גם סירב להצעה שנשלח טכנאי עצמאי שיגיע לבדוק את המדיח. לסיכום, התובע ידע שהוא צריך לפנות לנגר, אני לא מסיר אחריות למדיח, אך זה לא העניין, העניין הוא מי צריך להתקין את המדיח בארון." (שורות 21-28 ,שם) התובע העיד "חוזר על האמור בכתב התביעה. מדיח הכלים כרגע בביתי. הוא תקין אך אינו מותקן לפי הוראות היצרן.

התובע כמובן אינו זכאי להחזר בסך 200 ש"ח בגין עבודת הנגר שכן עבודה זו באחריותו של התובע לבצעה, זאת מעבר לעובדה שכלל לא צורפה קבלה בגין סכום זה. אני מקבל את עדויות נציג הנתבעת ונציג צד ג' כמפורט בסעיפים 13-14 לעיל, כי ניהלו מספר שיחות טלפוניות עם התובע בהן הסבירו לו את עמדתם במטרה לייתר את קיום הדיון בבית המשפט וכי הוא אף סירב להצעתם כי ישוחחו עם הנגר מטעם התובע וכן כי ישלחו לביתו טכנאי עצמאי שיבדוק את המדיח.

לסיכום, לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את גרסת הנתבעת וגרסת צד ג' במלואן שאמינה בעיני על פני גרסת התובע .

לפיכך, אני דוחה את התביעה על כל מרכיביה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת ולצד ג' לכל אחד מהם, הוצאות משפט בסך של 500 ₪, סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יתווספו אליו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

הרכישה בוצעה דרך אתר הנתבעת באנטרנט.

עוד טוענת הנתבעת, כי גם אם לא סופק המוצר, כיוון שמדובר בעיסקה בשווי של 50 ₪, הרי שבהתאם להוראות תקנות הגנת הצרכן - לא חלות על עסקה זו הוראות סעיפים 14ג ו-14ה לחוק הגנת הצרכן.

...

מת/1 שוכנעתי לגבי שוויו של יום עבודה של התובע.

עם זאת, לא שוכנעתי כי נדרשו מהתובע שישה ימי עבודה לצרכי תביעה זו. אכן, התובע השקיע זמן בתכתובות עם הנתבעת, בבירור של דרישת החוב, בפנייה למועצה לצרכנות ובהכנת התביעה והגשתה.

לפיכך, התובע זכאי לפיצוי בסך של 1,018 ₪ בלבד בגין רכיב זה. בנוסף מבקש התובע 100 ₪ פיצוי עבור עגמת נפש וסכום זה נראה לי סביר בנסיבות.

סוף דבר לאור האמור לעיל אני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,030 ₪, בתוספת 300 ₪ הוצאות משפט, ובסך הכל – 1,330 ₪.

ביום 24.5.2023 רכש התובע מהנתבעת, באמצעות אתר האנטרנט שלה, מקפיא בעלות של 1690 ₪.

דיון והכרעה הנתבעת הוכיחה באמצעות צירוף "תקנון אספקה תוך יום" שבאתר האנטרנט שלה, כי נכתב שם במפורש שהאפשרות לאספקה תוך יום אחד איננה חלה באיזור ירושלים (כאשר התובע מתגורר בכפר אדומים שבאיזור זה).

לפיכך התובע אינו זכאי לפצוי בגין אי אספקת המוצר בתוך יום אחד.

אולם, מקרה זה איננו נימנה על המקרים החריגים שבהם קיימת זכאות לפצוי בלתי ממוני מסוג זה. בפרט שעה שההזמנה נעשתה דרך האנטרנט ואילו הנתבעת הסכימה לבטל את העסקת תוך השבת מלוא התמורה לתובע.

...

אני מקבל אף את טענת התובע לפיה תכלית החוק היא למנוע מצב שבו הצרכן נאלץ לבזבז יום שלם בהמתנה לנותן השירות.

אשר על כן אני קובע כי הנתבעת נהגה שלא כדין באופן תיאום מועד הביקור, ויש בהתנהגותה זו משום עוולה נזיקית של הפרת חובה חקוקה.

אולם, המחוקק בחר להגדיר בצורה מפורטת, במסגרת סעיף 31א(א) לחוק, מהם המקרים הספציפיים בהם ניתנים הפיצויים לדוגמה, ואין מקום לקרוא לתוך החוק את מה שלא כתוב בו. כך, בסעיף 31א(א)(7) ו-(8) נקבעו הפרות הוראות שונות מתוך סעיף 18א לחוק כמזכות בפיצויים לדוגמה, אך הפרת סעיף 18א(ג)(1) איננה בכלל זה. התוצאה היא כי, בהיעדר הוכחת נזק ובהיעדר הוכחת זכאות לפיצוי ללא הוכחת נזק, אין לי אלא לדחות את התביעה.