בנסיבות אלה, סביר יותר להניח כי רופא אשר טיפל במאות חולים, לא יזכור את כל מטופליו מאשר שמטופל,
לא יזכור את שמו ודמותו של הרופא שטיפל בו.
טענתו הנוספת של ד"ר כהן כי לא יתכן שהוא היה זה שטיפל בתובע שכן מספר הטיפולים ותדירותם, כפי שהעיד עליהם התובע, אינם מתיישבים עם המועדים בהם שהה בחו"ל, בהתאם לתעודה ערוכה על ידי משרד הפנים, בעניין כניסות ויציאות מהארץ, נ/6-גם היא, אינה יכולה להתקבל.
בעניינינו, כשמדובר בטיפול קוסמטי-אסתטי, שאין בו כל צורך או תועלת רפואית, למעט רצונו של התובע, לשפר את מראהו החיצוני, מקבלים הדברים משנה תוקף ועל אחת כמה וכמה שמוטלת על הרופא המטפל, חובת גילוי מוגברת, הכוללת מתן הסבר מקיף בדבר כל הסיכונים הכרוכים בטיפול, אף אם נדירים הם.
הסכמה מדעת-המישור העובדתי-האם התובע קיבל הסבר בדבר מהות הטיפול הסיכונים הכרוכים בו? 33.
מעבר לדרוש יצויין כי רייכר, כמנהל מכון יונה, במסגרתו ניתן הטיפול הרשלני, אחראי לתוצאותיו המזיקות הן באחריות ישירה כמי שאחראי להחתמת התובע על טופס ההסכמה לטפול, מבלי שניתן לו הסבר מלא ומדוייק בדבר סיכוניו ומבלי שנתקבלה הסכמתו מדעת והן באחריות שילוחית, להתרשלותו של ד"ר כהן.
...
דא עקא, שלא ברור כלל מה הביא את המשלחת למסקנה נחרצת זו, המנוגדת בעליל לפרסומים הפומביים.
נוכח מהלך חייו של התובע אשר מבחינה מקצועית-השלים לימודי הנדסאות תוכנה בבית ספר להנדסאים, הישתלב בעבודה בחברת פלאפון ועובד במקצועו, באותו מקום עבודה, תקופה של כ-4 שנים, ומבחינה אישית-נשא אשה והנו אב לילד, אין בידי לקבל את הערכתו של פרופ' נוי, בדבר נכות נפשית-תפקודית, בשיעור של 25%, המשפיעה על התיפקוד המקצועי והחברתי.
משההוצאות הנטענות, לא הוכחו כדבעי ובהתחשב בכך שככל שמדובר בטיפול רפואי, התובע זכאי לקבלו, במסגרת קופת החולים בה הוא חבר ומכח הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, מחד ומאידך, בכך שסביר כי נגרמו ויגרמו הוצאות לצורך טיפול רפואי ו/או קוסמטי, ראיתי לפסוק פיצוי גלובלי, בסך של 10,000 ₪, בגין ראש נזק זה.
סוף דבר 59.
