אחריות שוכר דירה שלא משלם חשבונות

בנסיבות אלו, עותר התובע לפצוי בגין הנזקים שנגרמו למושכר, שכ"ט שמאי, תשלום ביטוח לדירה, חשבונות שלא שולמו ועוגמת נפש.

למעשה, אין ראיה מזמן אמת המייחסת לנתבעים אחריות לנזקים הנטענים.

...

סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה נדחית ברובה.

הנתבעים ישלמו לתובע סך של 3,255 ₪.

לאור דחיית התביעה ברובה, נראה לי סביר וראוי בנסיבות העניין שלא לחייב את מי מבעלי הדין בהוצאות.

..ולכן צפויים להיתגלות בעתיד ליקויים ו/או פגמים בדירה ובמערכותיה ו/או מתקניה אשר נובעים מהבנייה, וכי כל עוד השוכר עושה שימוש סביר, מושכל וזהיר, כי אז הליקויים ו/או התיקונים הנ"ל יהיו באחריותו של המשכיר" (להלן: "סעיף 5.6").

בעיניין דומה (שעסק באי תשלום דמי שכירות), נקבע תא"ח (שלום ת"א) 19032-10-15 גלאקסי נכסים ונדל"ן (1996) בע"מ נ' עלית שירותי רפואה בע"מ (29.12.2015)‏‏ : "ביסוד טענתה של הנתבעת מצוי רעיון ולפיו פגעה התובעת ביחסים החוזיים פגיעה נטולת-תקנה. זו עשתה את החוזה לאַיִּן. היא שללה מן הנתבעת כל הנאה מן המושכר. באותה מידה, איפוא, אין הנתבעת נידרשת לקיים את חלקה בהסכם ולשלם לתובעת דמים של שכירות. דא עקא כי באותה נשימה מבקשת הנתבעת לקיים את החוזה בכך, שמוסיפה היא להחזיק במושכר. דומה כי אין לך היתנהלות נפסדת מזו. הנאתה של הנתבעת משני העולמות וכפייתה, כך ולא פחות, על התובעת את נוכחותה במושכר – נוכחות-חינם היא – אינה מופת של תום-לב. רחוקה היא מכך" דרישתם של הנתבעים לקיום חוזה השכירות כך שלא יפונו מהמושכר, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם סירובם להעביר על שמם את חשבון החשמל, ולשאת בעלות צריכת החשמל במושכר, חובות המוטלות עליהם מכוח חוזה השכירות.

ככל שהנתבעים לא יפנו את הדירה במועד, יהיו התובעים רשאים לנקוט בכל הליך חוקי לבצוע פסק הדין לפינויים של הנתבעים, שיבוצע באופן מיידי! 16.4 על הנתבעים לשאת בכל החובות אותם נטלו על עצמם במסגרת חוזה השכירות עד למועד פינוי הדירה כאמור לעיל, לרבות תשלום שכר דירה, והתנהגות בהתאם לחיובים אותם נטלו על עצמם במסגרת חוזה השכירות.

...

יוצא אפוא, כי רק הגשת כתב התביעה הביאה לסילוק החוב, ותשלום ועד הבית עד לתום תוקף תקופת השכירות.

לפיכך, הנני מורה כדלקמן: 16.1 לפנות ולסלק ידם של כל הנתבעים וכל אדם מטעמם מדירה מס' 9 ברחוב קק"ל 19 קריית ביאליק, והידועה כגוש 11538 חלק מחלקה 24 .

בנוסף, בקדם המשפט, טען הנתבע גרסאות סותרות, כי לכאורה "הדירה לא הייתה תקינה, היו בה נזילות וכי לכאורה תיקן את הליקויים על חשבונו" (עמ' 2 ש' 32 לפרוטוקול) אך העיד "לא עשיתי שום תיקונים בעצמי, אבל כאשר לכאורה היה הצורך הזמנתי איש מיקצוע על חשבון השוכרים" (עמ' 25 ש' 2-3 לפרוטוקול).

מעיון בפסק הדין בתא"מ (שלום-י-ם) 17254-01-18 ליפוביץ נ' פינסון מיום 27.6.19, עולה, שלבקשת התובע הייתה הגב' פינסון אחראית לעינייני השכירות של הדירה שהתובע הוא בעל הזכויות בה. שיק הביטחון על סך 3,000 ש"ח ניתן על ידי "גמ"ח עזר נישואין" ובהעדר הסכם לא הוכח שניתן כערובה כספית לבצוע הסכם השכירות כנטען, אלא לבצוע עסקת התיווך כטענת הנתבע, שכן לא לווה בשטר חוב או ערבות כמקובל בהסכמי שכירות.

התובע לא צירף את חשבונות החשמל, מים, גז להראות מי שילם עד לינואר 2014 ומי לאחר מכן, ומהם ניתן ללמוד שהנתבע הפסיק לשלם את החשבונות בינואר 2014 מאז שהחזיר את הדירה לתובע ופסק מלשלם.

...

ממכלול הראיות עלה בידי התובע להוכיח שלא קיבל את המפתחות לנכס סמוך למועד הפינוי במכתב, עם זאת היה עליו לפנות לנתבע, במכתבו ו/או באמצעות עורך דין ולבקש ממנו את המפתחות.

הימנעות התובע מגילוי ראיות והעדת עדים מובילה למסקנה כי אילו הוצגו והעידו, היו פועלים לרעתו (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, מיום 5.10.06, ה"פ (מחוזי-ת"א) 43858-06-11‏ ‏ שלו נ' זיגר מיום 16.3.15).

סוף דבר לאור האמור, לא עמד התובע בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת טענותיו ודין התביעה להידחות.

לטענתה, תשלום דמי הארנונה לא היו באחריותה, אלא באחריות השוכרים, ששהו בחלקה השני של הדירה, בהיותה דירה מחולקת ושאר החשבונות שולמו בעת קבלת המסמכים.

סתיו העיד כי בעת שניכנס לדירה לא היה בה כל ריהוט מלבד ארון קיר: "כשהתובעת נכנסה לדירה לא היה כל ריהוט. אני קניתי את הריהוט בעצמי ומכרתי לאביטל. כשביהמ"ש שואל אותי אם כשנכנסתי לדירה היתה שידה ושולחן סלוני, אני אומר שלא...הארון היה בנוי בקיר, לא היה שולחן סלוני ולגבי השידה היא היתה שבורה ולא במצב טוב ואפילו יעקב לא היה בטוח שהשידה שייכת לו." (עמ' 3 שורות 3-13).

...

משהדברים לא הובהרו וממילא לא הוכחה טענת הנתבעת אני דוחה את דרישתה לעניין זה. פיצויים בגין עוגמת נפש שני הצדדים עתרו לקבלת פיצויים בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש.

סוף דבר התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה.

התביעה המקורית שהגישה התובעת נדחית בזאת.

קרי גם לאחר שצורף דו"ח רווח והפסד הכנסתו של האב נותרה לוטה בערפל באופן מדוייק: לא ברור האם הכנסתו נכללת בדו"ח כשכר עבודה, לא ברור טיב ההוצאות שהקטין מאוד את הרווח לאור ההכנסות הגבוהות, לא ברור האם הרווח הנקי הועבר לאב? נותר בעסק? האב נישאל בחקירתו לגבי הכנסותיו, וענה כי הוא עובד במסודר עם חשבוניות ולא במזומן, ולכן כל הכספים נכנסים לחשבון הבנק: "ת: אין תשלום במזומן אצלי בעסק.

האיש טוען כי ברור לאשה כי הדירה שייכת גם לו, שכן על אף שהיא ניהלה את העסק שלה שם, הוא זה שבמשך כל השנים שילם את תשלומי החשבונות (ארנונה, מים וחשמל) וכל הוצאה אחרת על הנכס, על חשבונו, עד לפרוץ הסיכסוך ביניהם.

האשה טוענת כי אין היא לוקחת אחריות על הדברים השגויים שנכתבו בכתבי הטענות אליהם מפנה התובע, בהם היא לכאורה הודתה בכך שהדירה שייכת לצדדים.

האשה לא סיפקה גרסה נוגדת משכנעת כיצד אם הדירה היא עבור הבן כל הסממנים מעת שנרכשה הם של זכויות לצדדים בלבד: אחזקת הדירה וההחזקה בה, קבלת תשלומי השכירות עבורה, רישום הערת האזהרה, תשלום מלוא התמורה לגביה.

...

גרסתה הסותרת של האישה - נוסף על כך, אני מקבלת את טענת האיש לפיה יש לייחס משקל ראייתי לכך שהאישה הציגה גרסה סותרת בהליך קודם בין הצדדים, לפיה הדירה אכן נרכשה על ידי הצדדים במאמץ משותף, ושייכת לשניהם במשותף.

אשר על כן התביעה מתקבלת.

בהתאם לכך אני מורה כי התובע הוא בעל מחצית הזכויות בדירה ברח' ב, הידועה כגוש חלקה תת חלקה .