אחריות קבלן משנה על תאונות עבודה

הנתבע קיבל את תביעת צד ג' להכרה בארוע שארע ביום 11.12.13 כתאונת עבודה וכן קבע כי התובע היה הקבלן הראשי באתר והעסיק את צד ג' באופן ישיר (או לחילופין הוא נושא באחריות על ידי קבלן משנה בהתאם לצוו הקבלנים המחייב לדיווח על העסקה באמצעות קבלן משנה).

צד ג' לא הודיע לתובע מעולם על תאונה ולא ביקש ממנו לחתום על טופס ב"ל 211 (תביעה לתשלום דמי פגיעה) וחלף זאת ציין בטופס כי התובע סרב לחתום.

...

סוף דבר בדקנו בפרוטרוט את הראיות שהוגשו ואת טענות הצדדים.

כל שאנו קובעים הוא כי התובע לא היה המעסיק.

בנסיבות אלה מתקבלת תביעתו של התובע לפיה אין הנתבע רשאי לתבוע אותו בגין שיפוי הגמלאות ששילם הנתבע לצד ג'.

את נכותו תולדת התאונה הראשונה העמיד המומחה על 5% נכות בגין שבר בחוליה בהתאם לסעיף 37(8)(א) למבחני הנכות שמכוח תקנות הביטוח הלאומי (מבחנים לקביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956 (להלן: "מבחני הנכות").

ניתן להתרשם מעדותו כי בשל מצבו הנפשי התקשה להתמיד בלחץ העבודה שהיה נתון בו כמנהל עבודה שאחראי על קבלני משנה.

בעיניין זה מקובלת עלי החלוקה של פרופ' מוניץ שמבוססת על אפקט מיצטבר שהוסיפה כל תאונה על קודמתה וכאשר לאחר התאונה השלישית לא שב התובע לעבודה לפרק זמן ארוך וכששב היו אלה עבודות פשוטות שאינן מתאימות לפוטנציאל יכולותיו שעובר לתאונות.

...

דין טענת הנתבעת 2 להידחות והיה מקום לחייבה בהוצאות נוספות בשל העלאת טענה שאין בה ממש.

לאחר מכן ובמיוחד לאחר ההחמרה במצבו מקובלת עלי הטענה כי בשל מצבו הנפשי הוא מסוגל לסייע פחות בניהול הבית.

ניכויים בכל הנוגע לעבר אין לנכות דמי פגיעה ככל ששולמו שכן לא הבאתי בחשבון פיצוי לתקופה זו. באשר ליתרת התקופה שמ – 1.1.13 אין בידי לקבל כי יש לבצע ניכוי רעיוני.

סוף דבר ראיתי לקבל את תביעת התובע בגין כל אחת מן התאונות.

לטענת המעביד, מבירור שערך עולה כי לתובע מעולם לא הוצא רשיון עבודה מסיבה שאינה ברורה לו; אולם, בכל מקרה ככל שעבד באתר, האחריות לשלומו חלה על קבלן המשנה ולא על המעביד.

עוד לא הניחה את דעתי ולא שוכנעתי מהתנהלות התובע אשר טען בסעיף 28 לתצהירו כי רק לאחר מאבק ארוך מול המל''ל שכלל שתי תביעות לבית הדין לעבודה הוכרה תאונתו כתאונת עבודה; ומנגד, חרף הלוחמנות שגילה בהליכים אלו לא ניסה לערער על קביעת המל''ל שהעריך את שכרו בשיעור של 2/3 משכרו "האמתי". כל חישוב שייעשה יעלה כי עקב כך הפסיד ממון רב מגימלאות עתידיות.

...

על כן, נזקי התובע בסך 741,866 ₪ נבלעים בתגמולי המל''ל ודין התביעה להדחות.

סוף דבר על כן אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת 1 בשל בליעתה בתגמולי המל''ל ללא צו להוצאות.

אני מחייב את הנתבעים 2 ו – 3 וכן הנתבעת 4 לשלם לתובע סך של 92,733 ₪ בצירוף שכ''ט עו''ד והוצאות משפט בסך כולל של 35,000 ₪.

אשר לנסיבות הפגיעה - הדוח הרפואי הראשוני מבית החולים מאיר מציין מפורשות שהתובע הגיע לטפול "לדבריו" לאחר תאונת עבודה ביום ובשעה התואמת לגירסת התובע – ביום 28.12.17 בסביבות השעה 10:00-11:00.

וכך נקבע : "ממכלול הראיות עולה כי סביר יותר שבעת שהמערער עבד באתר ונפגע הוא היה במעמד של עובד שכיר, מאשר האפשרות האחרת לפיה הוא היה עצמאי – המעמד האחר שנבחן על ידי בית הדין האיזורי. לפני בית הדין האיזורי לא הובאה ולו ראשית ראיה להיות המערער בעל עסק משלו... ולא הובאה כל ראיה לעיסוק בעבר כבעל עסק עצמאי; למערער לא היו עובדים הכפופים לו, ולא היה לו ציוד שהביא לצורך ביצוע התפקיד, אלא מדובר בעבודת כפיים; כמו כן, יש לתת משקל להקשר הענפי, בו מקובל להעסיק תושבי שטחים העובדים עבודת כפיים כשכירים – מבלי שיש ראיות כי המערער היה קבלן משנה שלקח על עצמו אחריות לחלק מסוים מהבנייה, אלא עולה ממכלול הראיות כי היה פועל מן השורה. העובדה שהמערער סבר שמעסיקתו היא החברה, וטענה זו נדחתה, והעובדה כי לא עלה בידו להוכיח מיהו אותו כאמל שנתן לו הנחיות - אינה שוללת את האפשרות שהיה שכיר של הקבלן הראשי או של קבלן משנה באתר, ולמעשה היא כאמור מסתברת יותר.

...

לאור כובד משקלן המצטבר של הראיות שפורטו לעיל, ועל אף שיש משקל גם למחדלי התובע באי זימונם של, לפחות, חלק מהעדים, אנו סבורים שכף מאזני הראיות נוטה לטובת התובע.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

משכך חרף תוצאות ההליך הנתבע ישלם את הוצאות התובע בסך 1,500 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

] בתקופה הרלוואנטית להליך התובע ביצע מטעם מעסיקתו עבודות אינסטלאציה בפרויקט בנייה ברחוב ירמיהו 27 בירושלים, בו שימש מר שלמה הלל (להלן: שלמה הלל) כמנהל האתר, ובכלל זה אחראי על קבלני המשנה שהועסקו בו. ובהם מעסיקתו של התובע שהייתה הקבלן הראשי וכן קבלן האינסטלציה הראשי בפרויקט (עמ' 30, בשורות 1, 6 ו – 18).

[ג] מר רפאלי אכן העיד על תקרית שהייתה לרעייתו עם התובע כאשר טען שהרעיה שפשפה קלות את רכבו של התובע והדבר הוביל לתלונה של התובע למישטרה על תאונת פגע וברח והודאה שהוא מבקש להרויח כסף (עמ' 26 משורה 31 עד עמ' 27, בשורה 4).

שלישית, וחשוב מכל גם אילמלא דובר בתקיפה שיכולה לבוא בגדר תאונת עבודה על פי סעיף 80(3) לחוק הביטוח הלאומי, הרי שסעיף 83 לחוק קובע חזקה שלפיה "תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך". לטעמי לא הוכח ההפך אלא הוכח שהארוע היתרחש על רקע סרובו של התובע לבצע תיקון תקלה במסגרת עבודתו.

...

ממכלול הראיות עולה שבבוקר יום 18.11.2021 התגלתה תקלה במערכת האינסטלציה בקומות העליונות של הבניין שהותירה את הדיירים ללא מים זורמים (עמ' 23, שורות 29 - 32; עמ' 31, שורה 34), ועל כן חייבה טיפול דחוף.

כללם של דברים, לאחר עיון בכלל החומר שהונח לפניי ושמיעת כל העדים מסקנתי היא שהוכח אירוע תאונתי שבו שלמה הלל משך בחולצת התובע כאשר התובע ישוב על צינור.

סוף דבר – לנוכח כל האמור עמדתי היא שיש למנות מומחה רפואי בעל התמחות באורתופדיה על בסיס העובדות שלהלן: [א] התובע הוא יליד 1974, שרברב בעיסוקו.