אחריות קבלן לנפילת ברזל על הראש באתר בניה

אחריות המהנדסת המהנדסת טענה בסיכומיה כי אין חולק שלא נפל פגם בתכניות שערכה, והסטייה היא תוצאה של פגם בבצוע.

תקנה 4 מפרטת את הפעולות אותן יכלול הפיקוח העליון, תוך שתקנה 4(1) מציינת מפורשות "בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו, ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטריים". בנוסף, התקנה קובעת כי פקוח עליון כולל מתן הנחיות לגורמים בשטח לרבות לקבלן הראשי ומנהלי העבודה, מעקב אחר בדיקות מעבדה, ואישור גמר חלקי או מלא של עבודות הבניה לצורך חיבור לחשמל.

מר גולדקלנג, המומחה שהובא מטעם המהנדסת, סבר שהיא לא צריכה היתה לבדוק את עובי היציקה אלא את בדיקת הברזלים לפני היציקה, אולם משעומת עם חתימת המהנדסת כאחראית על הבצוע בטופס ביקורת על הבניה, ולא ביקרה בנכס לאחר יציקת הריצפה, גם הוא אישר שמדובר בכשל והכיר באחריות המהנדסת (ראו בעמ' 150, ש:27, בעמ' 151, ש: 9, בעמ' 156, ש: 19 ומעמ' 169, ש: 28 ועד עמ' 170, ש: 10).

חלוקת האחריות בין הקבלן והמהנדסת סעיף 11 לפקודת הנזיקין, הדן באחריותם של מעוולים יחד קובע כדלהלן: "היה כל אחד משני בני-אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד". כלל זה נועד לאפשר לניזוק לקבל תרופה מלאה בגין הנזק שסבל, מבלי שיאלץ לכתת רגליו בין המעוולים, ומבלי שיצא וידיו על ראשו ולו גם באופן חלקי (ע"א 7008/09 ג'אבר עדנאן עבד אל רחים נ' מוסבאח עבד אל קאדר (7.9.10)).

...

סוף דבר משכך, ולאחר ששקלתי בדבר מצאתי כי הנתבעים חבים כלפי התובעים בתשלום הפיצוי המוסכם מכח הפרת הסכם השיתוף, בהפחתת ערכו ב- 20% ובניכוי אשם תורם בשיעור של 20%.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים פיצוי בסך של 38,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ההודעה לצד ד' נגד הקבלן נדחית.

אחריות כפולה ומכופלת יש במצב שבו ברור כי היורד במדריגות נאלץ לעבור תחת פיגום נמוך, לשבת על הארץ ולהחליק במורד המדריגות.

אחריותו של מזמין לנזקים שנגרמו לעובדו של קבלן משנה יכולה להיות אחריות ישירה, בין בגדרי עוולת הרשלנות או בגדרי עוולת הפרת החובה החקוקה, או במסגרת האחריות השילוחית לעוולות של קבלן משנה (ראו ע"א 4114/90, בן שושן נ' כריכיה קואפרטיבית בע"מ, פד"י מח(1), 415, 424 (1993); ע"א 7130/01, סולל בונה ביניין ותשתית בע"מ נ' תנעמי, פד"י נח(1), 1, 17 (2003); ע"א 411/73, ע"א 467/73, ע"א 518/73, ע"א 519/73 פרחי נ' אלטמן, פ"ד כח(2) 145, 149 (1974); ע"א 600/86 עמיר נ' קונפינו, פ"ד מו(3) 233 (1992); ע"א 971/90, 1311 חרושת ברזל פתח תקווה בע"מ נ' סמרי, פ"ד מו(4) 421 (1992).

התקנות מתייחסות גם למצב שבו המזמין, או בעל הנכס, מתקשר עם קבלן ראשי לבצוע כלל העבודות באתר וקובעות כי במקרה שבו המזמין הטיל את ביצוע עבודות הבניה על קבלן ראשי, יראו בקבלן כמבצע עבודה, החב בכל החובות לשמירת בטיחות העובדים (ראו תקנה 6 לתקנות, וכן ע"א 1062/15 והבי נ' נזאל (10.05.2016); ע"א 3805/01 דואני נ' מלחי, פ"ד נז(3) 682, 690 (2003)).

בשים לב לכך, אינני מוצא לנכון לפסוק פיצוי בראש נזק זה. נזק לא ממוני התאונה הסבה לתובע נזקים קשים.

...

סוף דבר בשים לב לכל האמור אני קובע כי החברה הקבלנית כאן בונים בע"מ וחוני ביבי אחראים ביחד ולחוד לפצות את הנתבע בגין הנזקים שנגרמו לו וכי אין לייחס לתובע כל אשם תורם.

כמו כן אני קובע כי חלוקת האחריות בין הנתבעים 1- 2 היא 75% על החברה הקבלנית ו-25% על חוני.

כמו כן אני מחייב את הנתבעות 2 ו-3 לשפות את המוסד לביטוח לאומי בסך השווה ל- 25% מסך גמלאות המוסד לביטוח לאומי כפי שיפורטו ויאושרו על ידי בית המשפט.

עוד מתאר העותר כי ביום 19/8/21 הגיע העותר לחניה ומטר של אבני בטון נפלו מהפרויקט על ראשו ועל רכושו וזאת, כתוצאה מהשלכת פסולת בנייה מהקומה החמישית ללא אמצעי בטיחות.

עוד מפנה העותר, לעניין זה, לדברי מהנדסת העיר בפנייתה לציבור הקבלנים מיום 21/6/19, במסגרתה היא מתריעה על היתגברות ארועי הבטיחות באתרי הבנייה ועל הכוונה למקד ולהגביר את הפיקוח על אתרי הבנייה, מקום בו קיימים אתרי בנייה המסכנים את שלום הציבור ונחותים מבחינה בטיחותית, תוך הוצאת צוים מינהליים להפסקת העבודות והכל בשיתוף פעולה עם משרד העבודה שיאכוף אף הוא את הנידון.

כאשר בין הדוגמאות לסיכונים, הצביעה מהנדסת העיר על: כסוי פיגומים שאינו תקין, מעבר בטוח שאינו בטוח, בורות סביב אתרי בניה, ברזלים הבולטים מהגידור וסביבת אתר שלוקה בחסר ואינה עומדת בדרישות הדין.

נטען כי לאור הסמכויות המוקנות למשרד העבודה והרווחה, הנסבות על אכיפת הוראות הבטיחות בעבודה מזה והסמכויות המוקנות למשיבות בהתאם לחוק התיכנון והבנייה לאכוף את דיני התיכנון והבנייה מזה – קיימת חלוקה בין משרד העבודה לבין המשיבות, כך שמשרד העבודה אחראי על תקינות ביצוע העבודה, בין היתר בתוך הבניין, ואילו המשיבות אחראיות על קיום דיני התיכנון והבנייה בעיקר בתחום החצוני של הבניין.

...

לאור כל האמור נטען כי התערבותו של בית המשפט נדרשת והיא אף הכרחית, כי לעותר אין כל כלים אחרים להתמודד מול אוזלת ידן של המשיבות באי מילוי תפקידן ומשכך, התבקש בית המשפט לקבל את העתירה וליתן את הסעדים כמבוקש על ידי העותר.

משלא נפל כל ליקוי בהתנהלותן של המשיבות, העומדת במרכז העתירה- דין העתירה להידחות וכך הנני מורה.

סוף דבר; העתירה נדחית.

לאחר ששקלתי, בשים לב לכך שהתקיים בעתירה דיון נוסף משהמסמכים הנוגעים לפעולות האכיפה נחשפו רק במסגרת הדיון הראשון – הנני קובעת כי העותר יישא בהוצאות המשיבות 1 ו – 2 והמשיבים 3-5 – כל קבוצת משיבים בסך של 5,000 ש"ח (ובסך הכל בסך של 10,000 ש"ח).

אני הייתי עושה את העבודה שלי בא שלמה ואומר לי אני רוצה שיזיזו הברזל פה ויעשו את הניקיון פה, הוא פיקח על העבודה.

את המחזה שהתובע נופל ונפצע פציעה לא קלה נכרת לך היטב בראש.

בהנתן האמור, בתור מבצעת בניה היתה מוטלת עליה אחריות העל לבטיחות העובדים באתר והדבר הזה, בהתאם לראיות שהובאו בפניי, לא בוצע על ידה דבר חוץ מהתקשרות עם נתבע 1 שטיבה לא הוברר.

כך, ועל פי דין, היה על נתבעת 2 לקיים את חובותיה החקוקות כקבלן הראשי באתר הבניה, לפקח כנדרש ולפעול למניעת הסיכון, ולכל הפחות היה עליה לפקח ולוודא, כי נתבע 1 מבצע את כל הפעולות הדרושות לבטיחות האתר, ובכלל זה את קיומו של פיגום ומעקה שימנע נפילה בעת יציקת הקומה הגבוהה, סיכון שהיתממש.

...

סוף דבר, אני קובעת כי התאונה התרחשה כגרסת התובע, כי נתבעים 1,2 הם מעוולים במשותף וכי שיעור האחריות של כל אחד מהם עומד על 50% מבלי שיש לנכות אשם תורם כלשהו.

אני מורה לצדדים להגיש תחשיב נזק בהתאם לקביעת האחריות כאמור לעיל.

בטרם יוגשו התחשיבים, אני מורה לנתבעים להגיש חוות דעת אקטוארית לניכוי תגמולי המל"ל עד 10/11/22.

התובע הועסק ע"י הנתבעת 1, ( להלן- "הנתבעת ) שהיא חברה קבלנית ותיקה שהוקמה עוד משנת 62'. בחברה הנ"ל מועסקת קבוצת עובדים של מישפחת רואשדה, אליה השתייך ראש קבוצת העובדים מטעם הנתבעת שנכח באתר. את עבודתו אצל הנתבעת החל התובע כחצי שנה לפני התאונה ובכפר הריף ( להלן- "האתר" ) עבד כחודש ,כחלק מקבוצת העובדים הנ"ל. תפקידו של התובע באתר היה להכין באתר עבודת טפסנות לקראת יציקה של גג הבית, הכוללת קשירה ומתיחה של קורות עץ סביב הגג לפני היציקה.

גם העד עדנאן אבו חמיס לא ראה את התובע נופל כי הלך טרם התאונה להביא לו ברזל.

זאת ועוד, הנתבעות בחרו להרחיק עצמן לא רק מאחריות לתאונה, אלא ביקשו לייחס לתובע פזיזות תוך כדי עבודה, וכל זאת בהתבסס על עדויות של מי שלא נכח כלל באתר, ואחֵר שלא ראה את הנפילה ותצהירו נמשך.

מנהל הנתבעת- דני ליברמן טען להגנתו כי מכיוון שבאתר הנ"ל ניבנה עבורו ביתו הפרטי, הוא בחר בקבוצת העובדים הטובה של הנתבעת, מה גם שהעבודה לא הייתה רציפה ואם נדרשו הפועלים לאתר אחר היו יוצאים לשם.

...

לאור כל האמור ,סך כל הפיצוי מסתכם ב- 1,351,484 ₪ ניכויים ניכויי המלל על פי חוו"ד אקטוארית מסתכמים בסך של 559,525 ₪ לטענת הנתבעות יש לכל היותר לדחות את התביעה משום שהיא נבלעת בתגמולי המלל.

ברם, לאור המפורט לעיל , המסקנה היא אחרת.

לסיכום לאור האמור אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע סך של 791,959 ₪ בצירוף הוצאות בגין אגרה ושכ"ט עו"ד בסך של 139,000 ₪.