אחריות על תקלה בגיר תיבת ההילוכים

כך, מקובלת עליי עדותו של מר אוחיון אשר העיד, לגבי בדיקת תיבת ההילוכים, כך: "בגיר איך אני בודק נוסע איתו ועושה סיבוב בסביבה שלי, וראיתי שאין שום תקלה באותו רגע ולא לשכוח שהגיר מנוהל על ידי מחשב וכשיש תקלה בגיר הוא מתריע. כמו שהם ראו נדלקת נורה ולי זה לא קרה ומתי נדלקה הנורה לאחר שהם הגיעו לת"א ונסעו כמה ימים ואז הופיע הדבר הזה" (עמ' 5, ש' 16-9) נוסף על כך, הפגמים בתיבת ההילוכים והטענה, כי מדובר בתיבה שניפתחה בעבר ושופצה, הם דברים שניתן היה להבחין בהם רק לאחר שתיבת ההילוכים פורקה ולא מדובר בליקוי שניתן להבחין בו ללא בדיקה מקיפה, ועל כן, היות ולא הוצגה לפניי ראיה, כי הנתבעים ידעו על ליקויים נטענים אלה, אין מקום להטיל עליהם אחריות.

יתר על כן, בטופס הבדיקה שסיכם את הבדיקה שביצע מר אוחיון נכתב במפורש, כי "אין אחריות לגיר אוטומאט ומערכות אלקטרוניות"; וכי "... אין אחריות למערכות ממוחשבות, חשמליות, אלקטרוניות ולתיבת הילוכים אוטומאטית". בנוסף צוין, כי "להסרת ספק מובהר כי בדיקת הרכב המבוצעת על ידי מכון הבדיקה הנה בדיקה מכאנית בדבר מצבו שמכני של הרכב ומערכותיו בלבד". אם כן, לאור ההבהרות הברורות בהקשר זה, מאחר שאין מחלוקת, כי בשלב בו נילקח הרכב על ידי התובע לבדיקה; בזמן הבדיקה; ובזמן שעזב הרכב את חיפה - לא נדלקה נורת חיווי ולא התעוררה תקלה בתיבת ההילוכים שניתן להבחין בה בבדיקה מכאנית, אין מקום להטיל אחריות על הנתבעים בכל הנוגע לנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מהחלפת תיבת ההילוכים.

...

עדויות הנתבעים בהקשר זה מקובלות עליי; ולא שוכנעתי, כי בוצעה קנוניה ביניהם כדי להסתיר את מצבו של הרכב.

סוף דבר: הליך של תביעה קטנה נועד לפתוח את שערי בית המשפט בפני האזרח באמצעות הליך פשוט, גמיש ויעיל.

משכך, ובהסתמך על כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

לאחר ששקלתי את הטענות ואת ההתנהלות הכללית בתיק, על אף התוצאה, איני מחייבת את התובעים בהוצאות ואני קובעת, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לעניין זה ראו עדות אהרון רוזנברג (להלן – אהרון) מחברת הבוחנים: "אנחנו מכון לבדיקות רכב בבני ברק עובדים עם אוטודיל... אנחנו מבצעים עבורם את הבדיקה ונותנים להם דוח שממצה את מצב הרכב. במקרה הנידון של הב מ וו היתה תופעה שאחרי כחצי שעה נסיעה ממושכת מאוד ולא מיידית הגיר ניכנס למצב של נויוטרל והרכב לא נוסע. יתירה מזאת יש גם נוריות אזהרה אחת שנותנת את התקלה ומראה על תקלה בגיר ובמנוע והשנייה לגיר בלבד. הנורות האלה לא דלקו. ברגע ששמים סורק תקלות מיד מגלים את התקלה. אחד הבוחנים שלי בדק את הרכב מבלי להשתמש בסורק תקלות ולכן לקחתי את האחריות עליי ופניתי למוסך ג'ורג בבקשה להצעת מחיר לתיקון הגיר. כשאוטודיל רכש את הרכב לא גילינו את התקלה. אוטודיל גילו את התקלה בעצמם, שלחו את הרכב אליי לבדיקה חוזרת ואז ערכתי נסיעה ממושכת עם הרכב ואכן הגעתי למסקנות שיש תקלה בגיר. גם חיברתי סורק ועד כמה שזכור לי שהיה בעיה בהילוך מסוים אני לא זוכר באיזה. קבלתי הצעה של 20 אלף שח מגורג ושלחתי עם נהג של אוטודיל את הרכב לשם. שלמתי בשלושה שיקים - 23,200 ₪ כולל מע"מ עבור התיקון. מאז לא התעניינתי יותר. ראיתי את העניין כסגור..." (הדגשות הוספו, עמ' 21 לפרוטוקול).

בעל הרכב קנה את הרכב בתום לב ובאמונה של גילוי נאות ויושרה מחב' אוטודיל שהיתה אמורה לעמוד על כך שתיבת ההילוכים תתוקן בעודה בתקופת אחריותו של המוסך בה שופצה לאחרונה, טרם מכירתו של הרכב, ערכו הראלי של הרכב בשוק היה מתייצב בגבולות ה- 290,000 ₪.

...

בשים לב, למספר הביקורים התכופים במוסך, לכך שבסופו של דבר התקלה לא טופלה כיאות ולכך שנותר צורך לתקן את תיבת ההילוכים, ככל שתיקון זה לא בוצע.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 40,000 ₪.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 7,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 12,500 ₪.

הנתבעים בכתב הגנתם טוענים כי דין התביעה להדחות, כי הנתבע הוא מנהל משותף שכיר של הנתבעת ולא בעליה, כי אין עילת תביעה אישית נגדו שכן פעל כאורגן של הנתבעת, כי הרכב נימסר לתובע כשהוא תקין ולאחר שעבר מבחן רשוי במכון מורשה, כי כל הליקויים הנטענים על ידי התובע הינם בגדר טיפולים שוטפים ברכב או תיקונים הנובעים מבלאי סביר, כי נציג הנתבעת יעץ לתובע לקחת את הרכב למוסך מורשה לצרכי בדיקת צריכת השמן, כי מדובר ברכב משומש שנמכר לתובע ואשר גמע כ-150,000 ₪ בעת מכירתו וכי הנתבעת נתנה אחריות מוגבלת כאמור בטופס הגילוי והיא אינה אחראית לכל תקלה הנגרמת בשל בלאי, כי נוכח הטענה כי מדובר בתקלה במנוע עצמו, ביקש נציג הנתבעת מסמכים התומכים בטענה וכאשר הבין כי התקלה נגרמה עקב קריעה של רצועות המנוע, דבר שהינו בגדר בלאי סביר, דחה את דרישת התובע לפצוי, כי הוצע לתובע להחליף את הרכב ברכב אחר, כי גם אם הוחלפה תיבת ההילוכים, אין זאת אומרת כי לא הייתה תקינה בעת מכירת הרכב וכך או אחרת, לא ידעו הנתבעים כי הוחלפה תיבה כאמור, כי מדובר בכל מקרה בתקלה שאירעה שנה לאחר מכירת הרכב ובקיצור, הנתבעת טוענת כי פעלה כראוי, לא הציגה מצגי שוא כלשהם וכי לפנים משורת הדין בלבד ניסתה לרצות את התובע ללא הועיל וכי אין כל עילה לבטל את העסקה או לפצות את התובע.

אם לא די בכל האמור לעיל, גם בכתב התביעה אין טענה על תקלה בגיר במסגרת התאור הכרונולוגי של התקלות שהתעוררו החל מרכישת הרכב, לפחות במסגרת התקלות שהתגלו עד חודש אוגוסט 2019, כאשר רק לאחר תאור בדיקות שעבר הרכב בחודש אוגוסט 2019 בקשר לצריכת שמן מוגברת, טוען התובע לראשונה, בקשר לנושא הגיר, כי התגלה לו בדיעבד שהיו בעיות עם הגיר קודם לרכישת הרכב על ידו, רק אז הוסיף את הטענה כי "במהלך הזמן" התעוררו גם אצלו בעיות בגיר, שבאו לידי ביטוי לפי טענתו ב"מכה" בעת העברת ההילוכים ותגובה איטית וכי שבוע לפני חג שבועות של שנת 2020, קרי חודש מאי, הבחין התובע כי הרכב רועד וכי מיד בתם החג הכניס את הרכב למוסך, כאשר לא ניתן היה להכניס את הרכב להילוך אחורי והרכב עבר למוסך מורשה שקבע כי יש להחליף את תיבת ההילוכים.

...

שוכנעתי מעדותו של נציג הנתבעת ומכלל נסיבות העניין, כי ההצעה האמורה הוצעה כמחוות שירות כלפי התובע וכדי להפיס את דעתו ולצרכי פשרה בלבד.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים את הוצאות משפט, בדמות השבת חלקה של הנתבעת בשכר טרחת מומחה בית המשפט וכן בדמות שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

פתח דבר לפני תביעה קטנה על סך 34,000 ₪, שהגיש התובע כנגד הנתבעת בעקבות רכישת רכב מסוג BMW שעל פי הנטען נמכר עם תקלה בגיר.

לאחר חשיפת הגיר ראה כמות עצומה של חדירת מים בתיבת ההילוכים ועקב הכמות הגדולה הגומיות והאטמים בתיבת ההילוכים נשחקו ונהרסו, כתוצאה מכך החום היה גבוהה כי השמן מתיבת ההילוכים במצנן לא הגיע וגרם לכך שהדסקיות הופרדו מהדבק.

בחקירתו הנגדית העיד, כי לא אמר לתובע שיש אחריות על הרכב ושאינו ידע כי קיים בעיה בגיר של הרכב.

...

לאחר ששמעתי את שני הצדדים באתי לכלל דעה כי דין התביעה להידחות ואפרט: הנתבעת הגישה ראיה בכתב - טופס גילוי נאות עליו חתום התובע.

אני סבור כי התובע לא הצליח לסתור את החזקה על כך שלא ידע על מה הוא חותם קרי; חזקה על אדם כי חתימתו על מסמך היא ראיה לכך כי קרא אותו והסכים לתוכנו ודוק; ע"א 190/99 אפרים נעמט נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, נה(4) 652 (2001)‏‏ ""כאשר חותם אדם על טופס, חזקה עליו שהוא יודע נפקות חתימתו מהי, ואין הוא יכול לנער חוצנו ממנה"".

סוף דבר: לאור האמור דין התביעה להידחות התובע ישא בשכר השמאי מטעמו.

בבדיקתה מיום 25.03.21, עלו הממצאים הבאים, כפי שנרשמו ע"י דיוק בדוח טכני לקריאת שירות (המסמך גולה רק במהלך דיון ההוכחות והוגש כמוצג נ/2): : "כיול גיר עבר תקין. ברגע שמתחיל לנסוע מופיעה החלקה בשני קלא'ים אבל יש תקלה חיה על ידית הילוכים...יתכן שהגיר לא קורא את התקלה על ידית ההילוכים ורושם תקלה בגיר. כמו כן ישנה תקלה על פילטר (סתום), יש נזילות מהגיר מאיזור המוח ויתכן שיש צורך להחליף סנסורים כדי לבדוק האם ההחלקה באה מהסנסורים (כי הכיול עבר תקין)." (הטעויות במקור) (להלן: "בדיקת חברת דיוק").

מר דנינו עמד בחקירתו הנגדית על הטענה כי השופל יצא ממוסך הנתבעת כשהוא תקין, ור' עדותו בעיניין זה: "הכלי ניכנס אלינו כשהוא לא מניע ועם המון תקלות בחשמל ובכלי עצמו, כשהכלי יצא מהחברה יצא בנסיעה, עלה על גרר בנסיעה, ויצא ללא תקלות. לא רק זה, גם אחריות התיקון אם היתה תקלה אני מניח שהלקוח היה מצלצל ואומר שיש לי תקלה ובזה הרגע יצא מהמוסך וזה לא קרה". התובעת אולם טוענת, כי הכלי יצא ממוסך הנתבעת עם בעיה בתיבת ההילוכים, שלא אפשרה להמשיך לעבוד אתו.

...

לאור כל האמור לעיל, וגם לו הייתה מוכחת התרשלות מצד הנתבעת או הפרת הסכם (דבר אשר לא הוכח, כפי שנקבע לעיל), התובעת לא הוכיחה כי נגרמו לה נזקים בתקופה הנתבעת על ידה.

סוף דבר התביעה נדחית.

החלטתי שלא לפסוק הוצאות לטובת הנתבעת שכן הנתבעת לא ענתה למכתב התובעת מיום 11.04.19 ושכן גם לאחר שנשלח אליה מכתב מהתובעת באמצעות עורך דין, השיבה ביום 19.05.19 כי מיד שתיפתר התקלה שנוצרה בתצוגת הטעינה בלוח המכוונים, יוזמנו נציגי התובעת במטרה לנסות לסיים את המחלוקות לשביעות רצונה של התובעת – אולם בשל חלוף הזמן הגישה התובעת את התביעה דנן.