אחריות סוכנויות נסיעות: ליקויים בטיחותיים בטיולים

לטענתו, עם הגעתם למלון, ביום שלישי, התברר כי מדובר במלון מוזנח ומלוכלך בעל ליקויים בטיחותיים וחמור מכל - ללא מזגן חרף החום הכבד ששרר במדינה.

בכתב הגנתה טענה הנתבעת להעדר יריבות בינה לבין התובע מקום שהנה משמשת סוכן נסיעות שלוח בלבד המבצע הזמנות ללקוחות דרך ספקים.

זכותו של ניזוק לפיצויים תשלל לגמרי לגבי נזק שניתן היה למנעו כאמור, באמצעים סבירים (דיני הנזיקין - תורת האחריות הכללית, ג' טדסקי, האוניברסיטה העברית בירושלים, עמ' 252-253 וראה תא (פ"ת) 4289/95 רוסו אורלי נ' הלפיד בע"מ, 23.8.98).

מקום שבו הוצע לתובע לעבור מלון ולהפסיק את הסבל במיידי תוך מעבר למלון מפואר יותר הנחשב יוקרתי יותר, והכל – חינם אין כסף, יש בו כדי להצביע על כך שהסבל שהיה מנת חלקו לא היה גדול כנטען, שאחרת היה עוזב בהזדמנות הראשונה ונוהג כפי שרשם בעצמו בהודעה מס' 11 "בסדר. תוציאי אותי מיפה...". משבחר להשאר במלון אני מסיקה כי סבלו וסבל בני משפחתו לא היה כה קשה כנטען ואני מוצאת לפצותם בגובה 50% מהעלות היומית של הטיול.

...

משכך אני קובעת כי גובה הנזק הינו 3,643 ₪ עבור כל בני המשפחה.

אני מקבלת את טענת הנתבעת והצד השלישי כי: "האוטובוסים זה אוטובוס מאסף, הוא עובר בין 10-15 בתי מלון, מספיק שהוא ממתן לכל נוסע 10 דקות כדי שכולם יפספסו את הטיסה. הנציג התקשר אלינו לישראל לומר שמשפחת דואק לא נמצאת במלון ואנחנו צריכים להמשיך לשדרה התעופה והתקשרו אליך באופן אישי כדי שתגיע באופן עצמאי לשדה התעופה שלא תפספס את הטיסה" (עמ' 2 ש. 27-30 לפרוטוקול הדיון).

מעבר לצריך אוסיף כי התובע לא צרף קבלה על התשלום למונית מקום שמדובר בנזק מיוחד, היה על התובע לצרף אסמכתא לעניין הוצאה זו. סוף דבר: הנתבעת והצד השלישי יפצו את התובע, ביחד ולחוד בסכום של 3,643 ₪ בתוספת אגרת בית משפט (יחסית) בסך 50 ₪ והוצאות משפט בסכום כולל של 300 ₪, ובמעוגל: 4,000 ₪.

התובעת טענה כי הנתבעים התרשלו בכך, שהציגו מצג כי הטיול מתאים לכל סוגי המשתתפים, כי לא ערכו טיול מקדים לבדוק את תנאי הטיול, העסיקו כוח אדם לא מקצועי או לא מיומן בעריכת טיולים מן הסוג מושא התביעה, קיבלו החלטות בלתי אחראיות ביחס לתנאי השטח ולסוג המטיילים, לא ווידאו כי הספינה ששכרו מצוידת בכל אמצעי הבטיחות ובכללם ריפוד רהיטים וידיות אחיזה בתאים על מנת לאפשר תנועה בתנאי ים קשים.

דרך משל, אם באחד ממושבי המטוס, חגורת הבטיחות לקויה, וכתוצאה מכך נפגע נוסע, לא ניתן, לא נכון, ולא צודק, לבוא בטענה כלפי סוכנות הנסיעות.

...

מסקנה זו מתעצמת נוכח האמור כי בשנתיים וחצי הסמוכות לתאונה, היא עבדה כרגיל, שכרה השביח והיא אף קודמה לתפקיד סגנית נשיא.

העובדה כי המסמך הרפואי שצורף לראיות הוא משנת 2012, ומהתקופה שלאחר מכן אין כל מסמך רפואי, מחזקת אף היא מסקנה זו. הערה שלישית.

היא זכתה אפוא, לתמורה כמעט מלאה לכספה, ולא היה כל מקום לנטען בכתב התביעה בדבר הפסד "חלק נכבד מיתרת הטיול". בשים לב לכל האמור, דין התביעה להידחות.

מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר משה רפפורט, מנכ"ל הנתבעת ובעליה (להלן: "משה"), שליווה את קבוצת המטיילים בחו"ל ורכב על סוס כמו שאר הקבוצה, של מר אשר בן, אחד המשתתפים בטיול (להלן: "אשר"), ותצהיר עדות ראשית של מר מיראז'בק אוזבקוב, מנהל חברת CBT, שהנה חברה מקומית אשר הייתה האחראית לטענת הנתבעת על ניהול ההכשרה, בחירת המסלולים, הוראות הבטיחות, אספקת סוסי הרכיבה והציוד (להלן: "החברה המקומית" או "הספק המקומי").

ובכן נקודת המוצא המשפטית הנה כי קיימת הבחנה בין סוכן נסיעות, מארגן טיול, מדריך טיול והחברה אשר נותנת את השירותים בפועל במדינת היעד, בחו"ל. בת"א (מחוזי י-ם) 165/88 דהן נ' רפאל (ניתן ביום 21.5.02, לא פורסם), נקבע כי: "... בתור שכזה [מארגן טיול] מוטלת עליו לבחור את השרותים ושאר האמצעים הדרושים כדי שהטיול יקוים במועדים עליהם התחייב, וברמה עליה התחייב. משבחר שרותים ואם בחר בהם במיומנות ראויה, אין הוא אחראי לשיבושים שחלו, אם חלו, ושאותם לא ניתן היה לולא צריך היה לצפות. כך למשל, וכדי לסבר את האוזן, סוכן המבטיח מלון בדרגה ראשונה לקבוצת מטיילים, ובוחר במלון המלך דוד בירושלים, יוצא ידי חובתו, אפילו יתברר שחדר מסוים במלון, או המלון כולו בתקופה מסוימת, היו מלוכלכים, ללא אחזקה נאותה והיו בו שרותים נחותים. כל עוד לא היתה סיבה לסוכן או למארגן לדעת או לצפות כי זהו המצב במלון, אין לבוא אליו בטענות על הרמה הירודה במלון, זאת נוכח המוניטין הכללי שיש למלון המלך דוד" (שם, 8).

שאלת אחריותה של הנתבעת לתאונה אינה יכולה להיות מנותקת מסיבתה של התאונה, אלא שעיון בכתב התביעה והשוואה בינו לבין התצהיר ובהמשך עם הסיכומים מראה כי התובע אט אט הלך והרחיב את קשת טענותיו, הן ברמה העובדתית והן ברמה המשפטית, כך למשל וכאמור לעיל, בכתב התביעה נטען לפתיחת האוכף כסיבה לתאונה והועלו סעיפי רשלנות כללים בנוגע לציוד שסופק, בסיכומים לעומת זאת נטען, כטענה ראשונה ועוד בפתיח כי הנתבעת השתמשה בציוד לקוי ומיושן, אשר הביא לפתיחת האוכף.

...

מכאן, לא שוכנעתי כי הנתבעת הפרה את החובות המוטלות עליה כלפי התובע או כי פעלה באופן בלתי סביר.

אני סבורה אפוא כי לא חלה על הנתבעת אחריות לאירוע התאונה ודין התביעה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, מאחר ודחיתי את גרסתו של התובע בדבר סיבת הנפילה ומאחר ולא שוכנעתי כי הנתבעת התרשלה כלפיו, אני מורה על דחיית התביעה.

יפים לענייננו דבריו של כב' הנשיא זיילר, בת"א (מחוזי- י-ם) 165/88 (לא פורסם), אשר צוטטו בהסכמה בת"א (מחוזי- ת"א) אביגזר ואח' נ' כספי הפלגות קרוז בע"מ, מיום 17.5.11, ולפיהם: "מארגן טיול [בתור שכזה] מוטל עליו לבחור את השירותים ושאר האמצעים הדרושים כדי שהטיול יקוים במועדים עליהם התחייב, וברמה עליה התחייב. משבחר שירותים ואם בחר בהם במיומנות ראויה, אין הוא אחראי לשיבושים שחלו, אם חלו, ושאותם לא ניתן היה ולא צריך היה לצפות. כך למשל, וכדי לסבר את האוזן, סוכן המבטיח מלון בדרגה ראשונה לקבוצת מטיילים, ובוחר במלון המלך דוד בירושלים, יוצא ידי חובתו, אפילו יתברר שחדר מסוים במלון, או המלון כולו בתקופה מסוימת, היו מלוכלכים, ללא אחזקה נאותה והיו בו שירותים נחותים. כל עוד לא הייתה סיבה לסוכן או למארגן לדעת או לצפות כי זהו המצב במלון, אין לבוא אליו בטענות על הרמה הירודה במלון, זאת נוכח המוניטין הכללי שיש למלון המלך דוד.

בפן העיוני, לא למותר יהא להזכיר כי דין דומה חל, מתוך אותו רציונל, בסוגיה קרובה: שאלת הקף אחריותה של סוכנות נסיעות ויחסיה עם הלקוח והספק, נדונה בפסק דינו של בין הדין לחוזים אחידים, ב- ח"א (י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (מיום 13.10.09).

תפקידה להבטיח כי השרות יינתן ע"י הספק, ועם זות אין היא נוטלת על עצמה אחריות לאיכותו של השרות האמור, ואף לא לליקויים העלולים ליפול בו, למעט כאלה בהם ניתן לייחס לה אשם (דיזנהויז, שם, סע' 18).

התובעת הפנתה לכך כי המדריכה הדריכה בטיול חלף מדריך אחר שהיה אמור לעשות כן. לגופו של ארוע נטען, כי לא ניתנו עובר לשייט כל הוראות בטיחות או הנחיות למטיילים ע"י המדריכה, למצער בהתייחס לאלה שהיו בסירת התובעת, בה לא נכחה המדריכה.

...

לאור כל האמור, אין בידי לקבוע כי נפל פגם כלשהו בהתקשרות הנתבעת עם ספק השירות.

טענה בדבר קיום יחסי שולחת-שלוחה באשר לטענה בדבר קיום יחסי שליחות בין הנתבעת לספק השירות- בהינתן האמור לעיל, גם דין טענה זו להידחות, בהעדר כל ביסוס.

סיכום אשר על כן ולאור כל שפורט לעיל, התביעה נדחית בזה.

לכן, אף על פי שהסוכנויות מציינות בתנאי ההיתקשרות עימן שהן משמשות מתווכות בין המזמין לבין נותני שירותי התיירות, שאחריותן מוגבלת לעריכת ההזמנה כנדרש אצל הספקים השונים ולמסירת המידע שנתקבל מהם ללקוח ושהן לא יישאו באחריות לאספקה לקויה של השירותים הלכה למעשה, הרי שבפועל, פעמים רבות המצג שנוצר כלפי הלקוח הוא שהסוכנות אחראית ושהיא תעמוד לרשות הלקוח במקרה של תקלה הקשורה לאספקת השרות ולטיבו בכך" (אלעד שילד, "אחריותן המשפטית של סוכנויות הנסיעות כלפי לקוחותיהן – הסדר האחריות הרצוי", דין ודברים ט"ו (2021), בעמ' 705) ("שילד").

על פי הפירסום באתר, המלון השני מציע אמצעי חיטוי ובטיחות נוספים, יכול להיות כי שירותי המזון והמשקאות יהיו מוגבלים, שירותי ההסעה יושהו, וחלק מהשירותים יופעלו באורח חלקי או יבוטלו.

התובעות היו בעת סיום הטיול, שעה שחפציהן ארוזים והתעתדו להמריא ארצה כעבור שש שעות מרגע הגעתן למלון, כך שאין לומר כי מדובר בארוע אשר השליך על הנאתו מהטיול כולו.

...

טענתה של הנתבעת בדבר הסרת אחריות גורפת בכל האמור למידע המפורסם בה – אינה מקובלת עלי מכל הטעמים המשפטיים אשר פורטו לעיל בהרחבה ושמכך אני קובעת כי הנתבעת התרשלה בכך שלא מנעה את הצגת המידע הלקוי באתר, ומשכך נושאת באחריות לנזקיהן של התובעות בכל האמור לעגמת הנפש אשר נגרמה להן כתוצאה מביטול הזמנתן על ידי המלון.

סוף דבר מכל האמור לעיל, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה, באופן בו הנתבעת תשלם לכל אחת מהתובעות פיצוי בגין 2,000 ש"ח בגין עגמת הנפש אשר נגרמה להן.

נוכח האמור לעיל, ובאופן חריג, תשלם הנתבעת לתובעת 1 בלבד הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.