אחריות נציגות בית משותף: נזקי הצפה

ביחס לנציגות הבית המשותף, היא הנתבעת 3, טוען יעקב כאמור שמשיחות שערך עם השכנים המתגוררים בקומת קרקע (שמם לא צוין ושוב מדובר בעדות שמיעה - הערה שלי – י.פ) עולה כי הבעייתיות בדירה כתוצאה מנזילות חוזרות והצפות מן המקלט – הייתה ידועה לנציגות וכי הנזילות החוזרות היו בעיה מוכרת.

יוסי מתריע כי היות והבעיה לא נפתרה, ואין הוא רואה באופק כי מישהו מנציגות הבית המשותף מתכוון לעשות דבר מה, הרי שהוא נאלץ להודיע שבמידה והבעיה לא תתוקן ע"י הנציגות, יאלץ הוא לפנות למפקח על רישום המקרקעין ולבית המשפט, על מנת לחייב הנציגות בתיקון ובתשלום עבור אותם הנזקים שנגרמו לו בעבר ובהווה כתולדת צנרת הביוב מן המקלט המשותף.

למעשה נראה שהתובעים "יורים לכל הכיוונים": פעם טוענים שהבעיה בצנרת העירונית, פעם זונחים התזה כשאין היא משרתת עניינם (העיריה לא נתבעה כאמור), ובעיקר כורכים יחד בלי איבחנה בעיה בצנרת הדירה שהיא שהיתה הבעיה העיקרית שגרמה לנזק והביאה בסופו של דבר לעזיבת השוכרת (אך הנתבעים לא נושאים באחריות בגינה משעה שהבעיה גרמה להצפה לראשונה רק לאחר המכר והדירה נמכרה במצבה) לבין הבעיה של הצפה מכיוון צנרת הביוב שבמקלט (לגביה כן נושאים הנתבעים באחריות, אך הנזק בגינה מבחינת המוכר התבטא בהצפה חד פעמית ב 2012 , כאשר הנציגות פתרה אז את מקור הבעיה בעלות נמוכה יחסית, ולא הומחש שהיתה מאז הצפה נוספת מכיוון המקלט).

...

בסופו של דבר התובעת קצרה תקופת השכירות בדירה בהסכמת התובע , ב 3 חודש.

התובע לא עשה כן, ואין לאפשר לו להוזיל עלויות העסקה על ידי הטלת אחריות על הנתבעים לליקוי בצנרת הדירה משל דובר בדירה שנרכשה מקבלן.

אני דוחה אפוא, בלא צו להוצאות, תביעת התובעת 2.

לטענת התובעים התיקונים בדירה כללו, בין היתר, הרמת ריצוף לעתים תכופות לצורך בירור מהו מקור הליקויים, קדיחת חורים במקומות שונים בריצוף חדר המגורים בניסיון ליבש רטיבות שהצטברה מתחת לריצוף, אשר סדקה והכתימה את האריחים בדירה, החלפת מחסום בין המרפסת לחדר המגורים בבית התובעים, החלפת ריצוף המרפסת, תיקון ובצוע איטום מחדש הכולל הרמת הריצוף במרפסת, החלפת החול, ביצוע איטום מחדש, הצפת המרפסת לבדיקת איטום וריצוף מחדש.

חוות הדעת מטעם הנתבעת 4: הנתבעת 4 הגישה את חוות דעתו של מהנדס הבניין יקי נחמן מיום 17.10.16 בה חיווה דעתו כי אין כל חדירת רטיבות מהצנרת המשותפת של הבניין, לה אחראית נציגות הבית המשותף, וכי גורם הנזק לרטיבות בדירת התובעים הם ליקויי בנייה ותיקונם הכושל על פני שנים רבות, עוד בטרם מסירת החזקה בדירה לתובעים, ובודאי לאחר פרוטוקול המסירה בו מתועדים ליקויים ונזקים, אשר לא נפתרו עד למועד כתיבת חוות הדעת.

...

מאחר והנתבעת 4 נמצאה אחראית לחלק מהגורם לנזק, סבור אני שאין לפסוק לטובתה לא שכ"ט עו"ד ולא הוצאות משפט.

סוף דבר: על הנתבעות 1 עד 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הסך 300,711 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 5.8.18 ועד ליום התשלום בפועל; את הסך 65,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 1.1.20 ועד ליום התשלום בפועל; את הסך 180,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; את הסך 26,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (12.10.15) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט (שתחושב עד לסכום תביעה של 900,000 ₪), את הסכומים ששילמו התובעים למהנדס סיגורה, לשמאי מר אטקין, למומחה מטעם בית המשפט בגין 2 חוות הדעת, לחב' כרמי הנדסה בע"מ בגין שתי הבדיקות שביצע ולמכון התקנים בגין בדיקת תכולת הרטיבות, ושכר עדי התביעה כפי שנפסק, הכל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד 80,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

התביעה נגד נתבעת 4 נדחית ללא צו להוצאות; התביעה נגד נתבעת 5 נדחית, ועל הנתבעות 1 עד 3, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת 5 כדלקמן: את הוצאות המשפט הכוללות את שכרו של מר גולדקלנג ואת הסכומים ששילמה הנתבעת 5 למר צבי רון בגין חוות הדעת שהגיש לבית המשפט, את הסכומים ששילמה לחב' כרמי הנדסה ואת הסכומים ששילמה למכון התקנים, ושכר העדים מטעמה כפי שנפסק, הכל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל בהתחשב בעובדה שאת מירב העבודה ביצעו ב"כ התובעים וב"כ הנתבעים 1 עד 3, ודחיית ההודעה לצד ג', שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; ההודעה לצד ג' נדחית, כאשר את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בהודעה לצד ג' כבר לקחתי בחשבון בעת שפסקתי הוצאות ושכ"ט בתביעה עיקרית.

האחריות לניזקי ההצפה אין חולק שלארוע ההצפה היו סימנים מקדימים, וכי התובע התריע על כך בפני נציגות הבית המשותף.

...

נטל הראיה בתביעה שכנגד מוטל על התובעים שכנגד, והם לא עמדו בו. אני מקבלת את עדות התובע, ומחייבת אותו לשלם עבור התקופה בה התגורר בדירה מבלי לשלם את שכר הדירה.

בנסיבות אלה, אני דוחה את התביעה שכנגד בגין הנזקים לדירה.

לסיכום התובעים הבחינו בבעיה בשירותים, המצריכה פתיחת סתימה בצינור הביוב המרכזי של הבית המשותף.

הוסיפה כי התובעת לא עשתה דבר לבירור הנסיבות במועד, התביעה הוגשה שלוש שנים אחרי הארוע ללא כל פניה מוקדמת תוך הטלת האחריות על נציגות הבית המשותף.

טענת הנתבעת, כי שיפוצים שנעשו על ידי מר דוד חנונו ו/או מי מטעמו, במסגרת שיפוצים של בית העסק בקומה הראשונה, ובמהלכם הוכנס צנור 2 צול לצנור הנקוז הראשי הם אשר גרמו להצרת צנור הנקוז "4, להאטת הזרימה של המים ובסופו של דבר גרמו לנזק מההצפה שארעה. על טענה זו חזר המהנדס מטעם הנתבעת בחוות דעתו.

...

סוף דבר עיון בעדויות ובמארג הראיות מלמד כי אין כל ראייה לכך שמר חנונו ו/או מי מטעמו העבירו הצינור 2 צול בתוך צינור הניקוז הראשי במהלך השיפוצים שעשו.

לפיכך מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 16,870 ₪,שהוא מחצית מסכום התביעה פחות שכר טרחת שמאי, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה חוקיים מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪(כולל) תוך 30 יום.

מבוא וטענות הצדדים התובעים הגישו כנגד הנתבעת תביעה לתשלום סך 15,000 ₪ בגין נזקים אשר לטענתם נגרמו להם בהצפת גג הבית המשותף לאחר היתפוצצות צנור מים ונזילה לגג הדירה בתאריכים 12/6/21 – 20/6/21.

באשר לרשלנות הנתבעת או אחריותה, הרי עקרונית קיימת אחריות לנציגות הבית המשותף לנזקים מהרכוש המשותף.

...

הנתבעת בכתב ההגנה טענה כי מתקיים הליך בפני המפקחת על הבתים המשותפים וכי דין התביעה להימחק.

דיון בחנתי את כתבי הטענות, שמעתי את העדויות והתרשמתי ישירות, בחנתי את סיכומי ב"כ הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד.

לסיכום, תקלה ברכוש המשותף גרמה לדליפת כמות גדולה של מים לגג ותקרת דירת התובעים.

לסיכום, הנתבעת ישלם לתובעים סך 3,700 ₪ והוצאות המשפט בסך 3,000 ₪.