לימים התברר כי כבר בחודש מאי 2011, כשנה וארבעה חודשים בטרם סיומו של חוזה השכירות, היתקשרה המשכירה בהסכם שכירות חדש עם אהרון, אשר פעל למענה של חברה חדשה בבעלותו, הלוא היא המשיבה 1, חברת הנסיכה- חן אירועים בע"מ (להלן: "החברה החדשה"), שלימים שינתה את שמה לחברת דיאט שמחות בע"מ. אהרון מחזיק ב-100% ממניותיה של החברה החדשה וכיהן כדירקטור היחיד בה. על רקע התקשרותו של אהרון בהסכם השכירות החדש, מאחורי גבם ושלא בידיעתם של בעלי מניות הרוב, פרץ בחודש ינואר 2012 סיכסוך בינם לבין אהרון וישי, אשר התגלגל בחודש מאי 2012 לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה.
המפרק מסתמך, בין היתר, הן על חקירות שערך לאהרון, לישי ולגורמים נוספים בחברה שבפרוק בסמוך למועד מינויו בשנת 2014, והן על קביעותיו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שם נדונה בקשה דומה לחייב את אהרון וישי בחובותיה של החברה החדשה, אותה רוקנו מנכסיה, תוך ציון שלל מעשים ועוולות הנוגדות את הדין, ואשר לדברי המפרק תואמות לחלוטין את מעשי השניים כמתואר במסגרת הבקשה מושא הליך זה.
עוד נטען על ידי המפרק כי אהרון וישי היו נושאי משרה בחברה, ועל כן הם חבים באחריות כלפיה גם לאחר שהודחו מתפקידם.
כוונת המחוקק בהרחבת הגדרת המונח "נושא משרה", כך שתחול על "כל ממלא תפקיד בחברה כאמור", היא להתאים את הגדרות החוק למציאות הדינמית, שמא ימלא פלוני תפקיד משמעותי בחברה, שאיננו נופל הלכה למעשה במהותו מן התפקיד אותו ממלאים בעלי המשרות המצוינות בחוק, ואך בשל כך שהגדרת תפקידו אינה מנויה במפורש במונח "נושא משרה", לא ניתן יהיה לראותו כנושא משרה בחברה לצורך הכפפתו לחובות המוטלות על "נושא משרה" על-פי חוק.
...
אינני מקבל תיזה זו של רו"ח סימון.
סוף דבר
סיכומו של דבר – הוכח כי המשיבים נטלו לעצמם שלא כדין את נכסי החברה שבפירוק.
לפיכך, המשיבים, ביחד ולחוד, ישלמו פיצויים לקופת הפירוק לפי הפירוט הבא:
סך של 1,350,000 ₪ בגין מלאי מזון;
סך של 733,000 ₪ בגין שיפורים שהוכנסו באולם האירועים;
סך של 5,000,000 ₪ בגין מוניטין;
סך של 520,000 ₪ בגין רווח מהזמנות פתוחות;
הסכום הכולל של הפיצויים שישלמו המשיבים הינו 7,603,000 ₪.
