מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות מתכנן שלד בניין לליקויים בשלד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

        הנתבעת נושאת באחריות לליקויים אלה מכוח היותה מתכנן שלד הבניין, כשאין רלוואנטיות אם האלמנטים שעל השלד אינם עשויים מבטון, וככזו מוטלת עליה האחריות לתכנן, לבצע יציקה של ריצפת המבנה ויסודותיו בהתאם לחוק, התקנות והתקנים החלים בנסיבות העניין.
...
בנסיבות אלה, הפר עודד את חובת תום הלב במשא ומתן, תוך עשיית שימוש לרעה באישיות המשפטית של החברה הנתבעת, תוך נטילת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולות החברה למלא אחר ההסכם, השימוש בתעודת קבלן רשום של חברה אחרת מבלי לגלות זאת לתובעים, אי גילוי עובדת הרשעתו בפלילים והצפי לריצוי עונש מאסר, שיש בהם כדי לפגום באחריות שנטל עודד על עצמו כמנהל עבודה של הבניה, המצג בעניין ההכשרה של מכין תכנית הקונסטרוקציה (הנדסאי ולא מהנדס) והעברת המניות של עודד בחברה אל שלמה ששימש בנסיבות העניין כאיש קש. לאור מכלול הטעמים שמניתי לעיל ומשקלם המצטבר, אני מורה על חיוב הנתבעים 2-3 באופן אישי בחוב הפסוק.
סוף דבר לשיטה אחרונה, התביעה מתקבלת.
הבקשה למתן היתר לפיצול סעדים בדמות עוגמת נפש ופיצויים עבור הריסת מחוברים של קבע וגידול עלויות בניה ממועד מתן פסק הדין ועד מועד סיום הבניה, נדחית בזה, לאור קביעות מומחה ביהמ"ש בנושאים אלה שעליהם עמדתי לעיל במסגרת פסק דין זה. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעים טוענים כי בשנת 2010, שוב נתגלו סדקים ושברים בחדר המדריגות ולטענת התובעים הנתמכת בחוות דעתו של המהנדס בן עזרא מטעמם, אין כל דרך לביטול הלקוי החמור בחדר המדריגות מלבד הריסה ובניה מחדש.
סעיף 16.07 לתקנות קובע כי הוראות חלק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על האחראי לבצוע השלד, ככל שהדבר נוגע לעריכת הבקורת, לשלביה ולמועדיה, לדווח עליה, לתוצאות של העידר דיווח במועדו, לתנאי ההתפטרות וסיום התפקיד בדרך אחרת, לתוצאותיהם ולאחריות בנזיקין על אי מילוי הוראות חלק זה. סעיף 16.08א.  לתוספת לתקנות קובע כי אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבניין או באחריות האחראי לבצוע או האחראי לבקורת הבניה, לפי חלק זה, כדי לפטור קבלן ראשי מאחריותו לבצוע הבניה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פקוח מלא ובקורת על הבצוע, לפי כל דין.
...
במקרה שבפנינו, טענה הנתבעת כי גם אם הנזקים התגלו בשנת 2003, הרי שקמה לתובעים האפשרות להגיש תביעתם לא יאוחר משנת 2010 ומשהוגשה התביעה רק ביום 1/2/11 הרי שהתיישנה עילת התביעה ודינה של התביעה להידחות על הסף.
על כל אלו יש להוסיף את הקביעות אשר אליהן הגעתי בדבר התרשלותה של הנתבעת ומשכך אני קובעת כי הנתבעת הפרה אף את ההסכם אשר נקשר בינה לבין התובעים והללו זכאים לקבלת פיצוי בגין הפרה זו , מידיה.
הנזק הוערך בידי מומחה בית המשפט בסך של 193,536 ₪ ואילו את הנזק הלא ממוני הערכתי על דרך האומדנא בסך של 10,000 ₪, כל אלו בניכוי האשם התורם אותו ייחסתי לתובעים בסך 10% מביאים לסיכום כי הנזק אשר נגרם לתובעים הינו בסך 183,182.4 ₪.
סוף דבר, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 183,182.4 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לעניין זה קובעת תקנה 2(א) לתקנות התיכנון והבניה (פקוח עליון על הבניה), תשנ"ב-1992 (להלן: "תקנות פקוח עליון") מעגנת את חובתו של עורך הבקשה להיתר, בין השאר, כדלקמן: "מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין או מומחה לדבר בתחום שהוא תיכנן, חייבים בקיום פקוח עליון, כל אחד בתחומו, לפי סעיף 158כז לחוק, וכן חייבים בפקוח עליון כל אחד מהמנויים לעיל ועורכי בקשה להיתר, לגבי הבניה כפי שפורטה במסמכי הבקשה להיתר, אף אם היתר לבניה ניתן שלא לפי פרק ה'3 לחוק." כן התקשרו התובעים עם האדריכלית מיכל רוזנצויג-גופר בהסכם להזמנת עבודות תיכנון הכולל, בין השאר, פקוח אדריכלי עליו הכולל עד שמונה ביקורים באתר וכן ביקורים נוספים על פי דרישה (ההסכם צורף כנספח 1 לתצהיר התובע, ת/8).
ו – דיון והכרעה כעולה מהאמור עד כה חלוקים הצדדים בנקודות הבאות: האם הנתבע הטעיה את התובעים באשר להסמכתו המקצועית כקבלן שלד; האם חרג הנתבע מלוח הזמנים המוסכם ואם כן – מה הפיצויים להם זכאים התובעים בגין חריגה זו; האם זכאים התובעים להשבת עלות הכנת תכניות מתקנות בשל טעות במיקום הכלונסאות; האם הליקויים להם אחראי הנתבע גרמו לירידת ערך הבית ומה שיעורה; מהם הליקויים בבית התובעים להם אחראי הנתבע ומה הפיצויים להם זכאים התובעים בגינם; האם יש לייחס לתובעים אשם תורם; האם זכאים התובעים לפיצויים בגין עגמת נפש ומה שיעורם; שאר רכיבי התביעה; האם זכאי הנתבע להשלמת שכר עבודתו וכן לפיצויים בשל תוספות / שינויים שבצע לבקשת התובעים; דיון בהודעה לצד ג'; סופו של דבר.
...
יא.3 - תשלום אחרון על פי הסכם אני מקבלת את טענת הנתבע כי התובעים ביטלו את ההסכם לאחר שהשלים את בניית השלד.
משכך, אני מקבלת את ההודעה בחלקה בלבד, בשיעור 70%.
התובעים ישלמו לנתבע את הסכומים הבאים: פיצויים בגין תוספות בניה – סכום כולל של 15,620 ₪; תשלום אחרון – סכום כולל של 50,566 ₪; הוצאות משפט - סכום כולל של 12,000 ₪; שכ"ט עו"ד – סכום כולל של 12,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כפי שהוסבר בפסק הדין בת"א (מחוזי ת"א) 1208/96 אלברט אוחיון ואח' נ' חממי עזרא (28.7.2005): "אין ההליך של "הפיקוח העליון", מהוה הליך בו, ברגיל, מתוקנים ליקויי תיכנון, כי אם הליך בו מותאמת הבניה בשטח לתוכניות האדריכל המתכנן, שהנן חלק מהיתר הבניה, ואף להוות גורם אחראי מקצועי בפני הרשויות.
יפים לעניין זה דברי בית המשפט בעיניין דנאל מצפה ורדיה לעיל: "על כך שהאחריות רובצת בראש ובראשונה לפתחו של הקבלן המבצע ולא לפתחו של המפקח העליון ניתן אף ללמוד מסעיף 16.08א. לתקנות התיכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 אשר קובע כי: "אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבנין או באחריות האחראי לבצוע או האחראי לבקורת הבניה, לפי חלק זה, כדי לפטור קבלן ראשי מאחריותו לבצוע הבניה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פקוח מלא ובקורת על הבצוע, לפי כל דין." אני דוחה את טענת בית בכפר בדבר אחריות האדריכל לכשל משום שלא מנע את יישום האריחים ואישר את ביצוע העבודה בסיומה.
...
מקובלת עלי טענת האדריכל כי הקבלה שבה מדובר בסעיפי ההסכם עמו היא קבלה מבחינה אדריכלית.
לנוכח המסקנה שהגעתי אליה איני נדרשת לדון בטענות הצדדים בסוגיית הנזק.
לסיכום לאור כל האמור אני דוחה את התביעה נגד האדריכל.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפיכך "לא פלא הדבר שתהליך הבצוע היתנהל עם הרבה חיכוכים וטענות הדדיות בין הקבלן והמזמין". הבורר הוסיף וקבע כי "עבודות השלד כפי שבוצעו על-ידי הקבלן אינן מושלמות ואינן נותנות מענה נכון לתיפקוד הבניין. ישנם ליקויים וחוסרים בעבודות השלד. ניתן לומר שאיכות התיכנון הירוד תרמה תרומה משמעותית לתוצאה הסופית של פרויקט זה שלא הגיע לסיומו כנדרש וכמצופה על-ידי המזמין. לשני הצדדים יש חלק בתרומה למצב התיכנון הירוד. מצד אחד המתכנן שאחראי על רמת התיכנון שהוא בעצם בא כוחו של המזמין ומצד שני הקבלן, שהיה עליו להשלים תיכנון ולהכין תכניות ייצור והרכבה, משמע, לשני הצדדים יש אשם תורם לתוצאה הסופית". בהמשך נפנה הבורר להכרעה בשאלת קביעת החשבון הסופי ובעניין זה קבע כדלקמן: "החשבון הסופי שנבדק ואושר ע"י המתכנן / מפקח מנשה דגן מסתכם ב - 1,703,323 ₪ לא כולל מע"מ. בעוד שהקבלן (המבקש - ב.ט.) טוען שסך זה אינו כולל תוספות ושינויים. לאחר שבדקתי את כל החומר שהוגש לי ע"י שני הצדדים מצאתי שבדיקתו של מנשה דגן את החשבון הסופי כאחד שליווה את הפרויקט זה (כך במקור - ב.ט.) על כל שלביו הנה נכונה". אשר לשאלת הליקויים, הבורר ציין כי לבקשתו נערך על-ידי מנשה דגן (להלן: "דגן"), דו"ח ליקויים, וכי: "דו"ח הליקויים שנערך ע"י מנשה דגן לבקשתי נערך בסוף תהליך הבוררות וזאת לאחר מספר ביקורים משותפים בבניין ולאחר מתן עדותו, משקפים להערכתי נכונה את ליקויי הבצוע של הקבלן בפרויקט זה". בסיכום פסק הבוררות קבע הבורר כדלקמן: "החשבון הסופי בעבור העבודה שבוצעה ע"י התובע נשוא החוזה הוא 1,730,323 ₪ לא כולל מע"מ.
...
משהגעתי לכלל מסקנה כי דין פסק הבוררות להתבטל מחמת אי מתן הזדמנות נאותה למבקש להעלות טענותיו ולהביא ראיותיו בדרך של חקירה נגדית של כלל העדים ובמיוחד של דגן שחוות דעתו אומצה במלואה על-ידי הבורר, לא ראיתי מקום להרחיב הדיון בשאלה אם אימוץ מסקנותיו של דגן מהווה עילה לביטול פסק הבוררות בשל חריגה מסמכות על פי סעיף 24(3) לחוק הבוררות.
אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הבוררות כמבוקש בהפ"ב 2174-01-15.
הבקשה לאישור פסק הבוררות (הפ"ב 18259-12-14), נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו