אחריות משפטית לניסוח הסכם

מסקנה אחרת תטיל על הדירקטוריון אחריות שאין זה רצוי להטיל עליו – אחריות לאיכות המשפטית של ההסכם מבחינת מכלול תנאיו, ואחריות על "תקלות" ופגמים משפטיים בנסוח ההסכם.

...

מאחר שכך, ולאחר שבסופו של דבר גרמו העסקאות לחברה לנזק בשיעור של 19.9 מיליון ₪, המבקש עותר כי המשיבים יפצו את החברה בגין הנזק הזה.

אני סבורה כי אין מקום לקבל טענות אלה.

דיון אני סבורה כי מאחר שביחס לעסקת זרח, אין למעשה מחלוקת כי לא קיים ניגוד עניינים של בעלת השליטה – אולטרה – בנושא העסקה, הרי שיש להחיל על העסקה את כלל שיקול הדעת העסקי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת האישור נדחית.

אני סבור כי מכלול הנסיבות, מצביע על חוסר תום לב בניהול מו"מ, חוסר תום לב בבצוע ההסכם לאחר כריתתו, והטעיה (או לכל הפחות טעות) במישור הטרום חוזי; הדברים עוברים כחוט השני בכל שלבי ההיתקשרות: א. שלב יצירת הקשר הראשוני, פיתוי הלקוח להיתקשר עם הנתבעת 1, באמתלה של איתור החזרי מס; ב. אופן ניסוח ההסכם שבין הצדדים; ג. הנסיבות שלאחר כריתת ההסכם; ד. הנסיבות האופפות את חשבון הנאמנות ונטילת העמלה.

מאחר ומדובר בשתי מערכות יחסים, מערכת חוזית מול הנתבעת 1, ויחסי עו"ד לקוח מול הנתבע 3, (יחסים חוזיים במהותם) ומשום שהאחריות המשפטית של עוה"ד כלפי לקוחו וכלפי צדדים שלישיים נובעת מכח דיני החוזים והנזיקין כאחד, וחבות הנתבע 2 נובעת מדיני הנזיקין בהתאם לאמור לעיל, הרי שלגישתי המסמרות אשר נקבעו בעיניין הילכת גולדמן רלוואנטיות גם למקרה שבפנינו (ראה : ויסמן, אחריות מקצועית של עורכי דין, עמ' 832 – 833).

...

אפנה בהקשר זה להלכת צוק אור, שם נפסק (ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ):" "אחריות אישית הינה תופעה נורמטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההתאגדות של חברה. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. עניינינו באחריות אישית בדיני הנזיקין. פירושה בענייננו הוא אפוא הטלת אחריות אישית על אורגן בגין עוולה שאותה הוא ביצע... יתרה של האחריות האישית הינו בהצלחתה להרחיב את מעגל היריבויות ולרתום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת". עוד אפנה אל ע"א 230/80 פנידר חברה להשקעות ופיתוח ובניין בע"מ נ' קסטרו, שם נפסק: "ראייתו של מנהל כאורגן החברה באה כדי להרחיב את האחריות המוטלת על החברה ולא כדי לצמצם את היקף אחריותו של המנהל בשל מעשה שביצע בעצמו או שהיה מאורב בו המוליד בדרך כלל חבות אישית... עובדת היותו אורגן של חברה, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. אם מעשיו ומחדליו עולים כדי עוולה אזרחית, תוטל עליו אחריות אישית בנזיקין. ". בעניינם של הצדדים להליך שבפני, אני סבור שהוכח כי התנהלותו של הנתבע 2 , נעשתה לא רק בחוסר תום לב אלא מתוך מטרה להתעשר על חשבון התובע על דרך של "איתור" ומימוש חסכונות פנסיוניים, בדרך לא ראויה, בשיטת עבודה אשר ניזומה מראש על מנת להתעשר ללא הצדקה, תוך יצירת מנגנון מלאכותי ומיותר של משיכת הכספים לחשבון נאמנות שלא היה בו צורך או תועלת מלבד תועלת לנתבעים עצמם.

בכל הנוגע לשאלת האשם התורם, ראוי להפנות בהקשר זה אל ע"א 9178/12 המכללה האקדמית הערבית לחינוך חיפה נ' ח'יר (ניתן ביום 24.9.2015), המבהיר כי אין מקום לייחס אשם תורם לנגזל: "כאמור, בית המשפט המחוזי ביקר את המכללה על תפקודה הן מלכתחילה, בניסוח החוזה בצורה לאקונית וכללית, והן במהלך העסקתו של המשיב, בכך שכשלה בכל הנוגע לפיקוח ובקרה על הסכומים שהמשיב הוציא מקופתה. דברים אלה של הערכאה המבררת מקובלים עלי, ואולם אדגיש כי חרף התנהלותה של המערערת – אין מקום להפחית כאן מחיוב ההשבה של המשיב, שכן אדם שגזל איננו יכול לטעון לאשם תורם מצד הנגזל לפי סעיף 68 לפקודת הנזיקין (ראו: ע"א 3656/99 טרנסכלל בע"מ נ' מ.א.ר. מסחר וספנות בע"מ, פ"ד נו(2) 344, 362 (2001); כן עיינו: פיסקאות 76-58 לחוות דעתי ב-ע"א 9057/07 אפל נ' מדינת ישראל (2.4.2012), שזכתה להסכמתו של חברי, השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין, שם קבעתי כי אין לאפשר שימוש בהגנת האשם התורם ככל שמדובר ב"מקרי העברה", שבהם קיים "משחק סכום אפס", במובן זה שהנזק שנגרם לניזוק נובע מהעברה של הנכס למזיק).

סוף דבר: אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע: 94,467 ש"ח כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.12.2012 ועד התשלום בפועל.

בעיניינה של י.ת.ב, נטען בכתב התביעה כי היא הייתה חברת הפיקוח, הניהול והבקרה, מטעם משרד הבינוי והשיכון אשר ליוותה את הפרויקט והייתה אחראית לאשר את כל מיסמכי המכר וההתקשרות בפרויקט, מול רוכשי הדירות, לרבות בכל הנוגע לבדיקת מחיר ושטח הדירות המוגרלות, פירסומן על פי תנאי המיכרז, בחינה משפטית של נוסח חוזי המכר, בדיקה אדריכלית של המפרט הטכני ועמידתו בתנאי המיכרז, לווי כנסי ההסברה לזוכים, לווי ההיתקשרות בפועל וכיוצ"ב. לטענת התובעת, י.ת.ב לא מילאה את תפקידה כנדרש, הפרה את חובת הזהירות שלה כלפיה, התרשלה וכשלה במילוי חובותיה בבדיקת ההסכמים והתמורות, עת לא גילתה בזמן אמת את הטעות החישובית שנפלה בהסכמים, ולאחר גילויה לא הנחתה את רוכשי הדירות להוסיף ולשלם את הסכומים הקבועים במיכרז.

...

כל אלו, מעלים סימני שאלה לא מעטים באשר לזכות התביעה של התובעת כלפי נתבעת זו. אך בהיתנן ההלכה על פיה די בעובדה כי לתובעת סיכוי, ולו קטן מאוד להוכיח טענותיה, על מנת למנוע סילוקה של התביעה על הסף, איני עושה כן , לעת הזו, וביחס לנתבעת זו. סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, בהינתן נימוקי הבקשות לסילוק על הסף, הבקשות נדחות, תוך ששמורות לכל הצדדים טענותים.

בהינתן מהות והיקף החלטתי דלעיל, איני מוצאת לעשות צו להוצאות בגין בקשות אלו.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים ניתנה היום, ה' אדר א' תשפ"ב, 06 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.

לפי הטענה, בהתאם לנוסח הסכם הפשרה, התשלום ששולם לתובע על ידי חברת ברוש מכיל את כל הזכויות, העילות והסעדים שנכללו בכתב התביעה המקורי, במסגרתו הטיל התובע על שתי הנתבעות גם יחד את מלוא האחריות המשפטית ואת מלוא החבות בגין כל זכויותיו כעובד, משביקש לראותן כמעסיקות במשותף.

...

על כן, נדחות טענות הנתבעת לעניין כריכת כל עילות התביעה והסעדים שנתבעו בכתב התביעה המקורי כלפי שתי הנתבעות ביחד.

בהערת אגב ייאמר כי טענות הצדדים ביחס לתוקפו של המסמך נספח א' לכתב ההגנה תתבררנה כאחת המחלוקות בהליך זה. לסיום, גם בבקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה לא מצאתי ממש, והיא נדחית.

סוף דבר הבקשה נדחית.

אולם, כפי שלא חויב התובע בהוצאות בגין תיקון כתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי יש להותיר את סוגיית ההוצאות לתום ההליך המשפטי.

לפיכך, לא מצאתי מקום לשעות כיום לטענותיהם ביחס לתוקפו של ההסכם הראשון, לרבות הטענה כי לא היתקיימו התנאים המתלים שנקבעו בו. מקובלת עליי טענת המשיבים כי משחתמו המבקשים בשנת 2018 על הסכם מעודכן אל מול פפיר גרופ, ובהנתן נוסחו, אזי אין עוד טעם בבחינת התקיימות התנאים המתלים שנקבעו בהסכם הראשון משנת 2013.

אולם, לצד סעיף זה בהסכם הראשון, נקבע בהסכם השני כי לצורך התחלת העבודות קיים צורך במספר חתימות דרוש על פי חוק, וככל שפפיר גרופ תפעל ללא הסכמת הדיירים כולם, אזי האחריות המשפטית החוזית והנזיקית תחול עליה.

...

אציין כי מסקנתי זו שונה מהמסקנה אליה הגעתי במקרה אחר שנדון מלפניי בגדרי ה"פ 34054-03-18 שבץ נ' ג.ג.ברקת הנדסה בנייה והשקעות בע"מ (15.2.2021), משום הנסיבות הייחודיות באותו מקרה (שם נמצא, בין היתר, כי היזם הציג מצג-שווא בנוגע לניסיונו המקצועי, הפר את התחייבותו לתכנן חדרי ממ"ד בבניין והחליף ערב להסכם באופן חד-צדדי בערב חסר יכולת כלכלית).

סוף דבר גרסאות המבקשים אינן מתיישבות עם הסכמות הצדדים.

אני סבור כי אין ביתרת טענות הצדדים כדי לשנות מן המסקנה אליה הגעתי ולאור המקובץ, דין התובענות שבכותרת להידחות.