בפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת עבודה מיום 23.7.2009 באתר עבודה בגבעתיים, עת ניפצע מקריסת קיר אותו ניסה להרוס.
לעניין אחריותו של הנתבע מספר 6, התובע טען, כי נתבע מספר 6 הוא אחראי מכריע לקרות התאונה הן באחריותו כיזם, כמזמין, באחריותו כמפקח על עבודות הבנייה והן באחריותו כמבצע הבנייה.
...
משנמצא, כי לא ניתן לקבוע ממצאים על סמך העלויות שפורטו בחוות דעתה של הגב' סיידר זיתון, אין מנוס מלקבוע, כי לא עלה בידי התובע להוכיח את שיעור הנזק לעניין ראש נזק זה. אמנם, הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית, אך החקירה הנגדית של הגב' סיידר הביאה לכרסום משמעותי במשקלה של חוות הדעת, באופן שלא מאפשר לאמצה ולקבוע ממצאים על סמך האמור בה.
בשים לב לנכות הצמיתה בשיעור גבוה שנקבעה לתובע, במספר תחומים, וכן לתקופה הארוכה בה נדרש לטיפולים רפואיים אין חולק, כי התובע זכאי לפיצוי בגין ראש נזק זה. הסכום שהוצע על ידי הנתבעים אינו הולם את מצבו הרפואי של התובע ואת העזרה המתבקשת והנדרשת עקב מצב רפואי זה.
מנגד, לא ניתן להתעלם ממצבו הרפואי העשיר של התובע ללא קשר לתאונה, במגוון תחומים, אשר הביאו לקביעת ד"ר גפן בעניין אובדן כושר השתכרות בחודש 11/2014 ללא קשר לתאונה, וכן למצבו הרפואי של התובע עקב מחלת הסוכרת, נראה כי קבלת עזרה סיעודית לתובע היתה נדרשת גם לולא התאונה.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.
בנסיבות העניין, בשים לב לפגיעותיו של התובע עקב התאונה ולקביעותיי בעניין רשלנותה של הנתבעת מספר 1, הגעתי למסקנה, כי לפנים משורת הדין, אין מקום ליתן צו להוצאות.
