מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות מפקחי בנייה לתאונות עבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 24.3.2014 דחה הנתבע את התביעה מן הטעם כי לא הוכח שארעה למנוח תאונה תוך כדי ועקב העבודה; לא הוכחה חשיפה לאסבסט בעבודתו בתעשייה האוירית; וכי המנוח נפטר כתוצאה ממחלה טבעית, והשפעת העבודה על מותו, אפילו אם היתה כזאת, היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
בין השנים 1965 - 1970 עבד התובע כטכנאי ביניין המנהל אחזקה ובינוי, והיה אחראי על תיכנון ופקוח בניה, פקוח על המעבר בין מיפעל אלתא הישן בלוד לאשדוד והקמת המפעל החדש שם וכן פקוח פרויקטי בינוי שונים שם. במסגרת תפקידו, היה המנוח עובד בין השעות 9:30-18:00 ובמרבית שעות עבודתו עבד בשטח.
הלכה פסוקה היא, שכדי להוכיח שפגיעה בעבודה "גרמה למותו" של מבוטח "די להוכיח... קיומו של קשר בין סיבה לתוצאה, ואין חובה להוכיח סיבתיות ישירה ובלעדית" (דב"ע (ארצי) מא/0-142 גולדה דוקטורציק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יג 164 (1982); דב"ע (ארצי) מו/0-146 חביבה אליעזר -המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 360 (1987)).
...
משלא הציג הנתבע כל הצדקה לסטות מחוות דעתו המפורטת והמנומקת של המומחה, עולה המסקנה כי דין התביעה להתקבל וכך אנו מורים.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

בפניי תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונת עבודה מיום 23.7.2009 באתר עבודה בגבעתיים, עת ניפצע מקריסת קיר אותו ניסה להרוס.
לעניין אחריותו של הנתבע מספר 6, התובע טען, כי נתבע מספר 6 הוא אחראי מכריע לקרות התאונה הן באחריותו כיזם, כמזמין, באחריותו כמפקח על עבודות הבנייה והן באחריותו כמבצע הבנייה.
...
משנמצא, כי לא ניתן לקבוע ממצאים על סמך העלויות שפורטו בחוות דעתה של הגב' סיידר זיתון, אין מנוס מלקבוע, כי לא עלה בידי התובע להוכיח את שיעור הנזק לעניין ראש נזק זה. אמנם, הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית, אך החקירה הנגדית של הגב' סיידר הביאה לכרסום משמעותי במשקלה של חוות הדעת, באופן שלא מאפשר לאמצה ולקבוע ממצאים על סמך האמור בה. בשים לב לנכות הצמיתה בשיעור גבוה שנקבעה לתובע, במספר תחומים, וכן לתקופה הארוכה בה נדרש לטיפולים רפואיים אין חולק, כי התובע זכאי לפיצוי בגין ראש נזק זה. הסכום שהוצע על ידי הנתבעים אינו הולם את מצבו הרפואי של התובע ואת העזרה המתבקשת והנדרשת עקב מצב רפואי זה. מנגד, לא ניתן להתעלם ממצבו הרפואי העשיר של התובע ללא קשר לתאונה, במגוון תחומים, אשר הביאו לקביעת ד"ר גפן בעניין אובדן כושר השתכרות בחודש 11/2014 ללא קשר לתאונה, וכן למצבו הרפואי של התובע עקב מחלת הסוכרת, נראה כי קבלת עזרה סיעודית לתובע היתה נדרשת גם לולא התאונה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.
בנסיבות העניין, בשים לב לפגיעותיו של התובע עקב התאונה ולקביעותיי בעניין רשלנותה של הנתבעת מספר 1, הגעתי למסקנה, כי לפנים משורת הדין, אין מקום ליתן צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המעסיק חתם על הצהרה לפיה "אנו מאשרים כי התובע הועסק כעובד במפעל/ במקום העבודה בזמן הפגיעה בעבודה". התובע היתייחס לטופס ולאמור בו והשיב: "אני לא יודע מי כתב...אני עבדתי בבניין מזגנים, חשמל...אני יודע שאמרו פעם חצי שעה או שעה אחרי העבודה זה נחשב תאונת עבודה אז אמרו לי לך תגיש תאונת עבודה...הסברתי להם מה היה התאונה, אני לא אמרתי שנפל לי מזגן על הרגל, עבדתי, עזרתי, הייתי עובד עוזר של מתקין מזגנים" (עמ 14).
באותה עת היה מר אברמוב מפקח בניה "אחראי על ההריסות, בתים נטושים" וכן אחראי על "חוק עזר ערוני", לפני כן היה "מנהל השוק" (עמ' 91-90).
...
בתאריך 14.7.2020 נעתר בית משפט השלום לבקשת התובע להעברת הדיון בתובענה לבית משפט זה. הנתבעת טוענת כי התובע נפגע בנסיבות שונות מאלו המתוארות בכתב התביעה, נסיבות שאינן מהוות תאונת דרכים, ולכן מכחישה חבותה לפצותו.
ההיגיון והשכל הישר מביאים למסקנה כי סביר יותר שהיא זו שמפחדת מהתובע ולא להפך, והרי היא זו שברחה מהבית.
לאור כלל האמור אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל להוכיח שנפגע באירוע המהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק ולפיכך לא מוטלת חבות על הנתבעת לפצותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו באותו האירוע, כנטען על ידו.
התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת ב"כ נתבעת 3 וצד ג' 2 המלומדת, כל חלקה של נתבעת 3 בפרויקט היה פקוח וניהול בהיבט ההנדסי בלבד ולא היה לה כל אחריות על נושא הבטיחות באתר או לפתח השרות ולטענתה עולה מהפסיקה שהפנתה (סע' 31 לסיכומים) כי מפקח בניה אינו נושא באחריות בגין תאונת עבודה שארעה בשל כשל בטיחותי .
...
על אף הכלל לפיו יש לחשב את שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות והפסד השכר באופן אקטוארי (ראו ע"א 722/86 יאסר יונס נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, פ''ד מג(3) 875), סבורני כי במקרה ספציפי זה לאור גילו של התובע יש לפסוק סכום גלובאלי, על כן יפצה הנתבע את התובעת בגין תקופת העבר ולעתיד בסך גלובלי של 300,000 ₪, כולל הפסדים סוציאליים ופנסיה.
סוף דבר התביעה מתקבלת ואת סכומי הפיצוי שפסקתי לעיל, ישלמו הנתבעות 3,4,5 וצד ג' 1 לתובע בצירוף הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%.
כן תשלם צד ג' 1 הוצאות לצד 7 בסך 18,000 ₪ כן ישלם התובע הוצאות לנתבעת 1 בסך 10,000 ₪ .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר לנתבעת 4 – מדינת ישראל באמצעות אגף הפיקוח על העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה - כלפיה טענו התובעים כי תפקידה הוא בין היתר למנוע תאונות עבודה מעין אלה.
הלכה למעשה ניתן לטעון כי שתיקתם של הנתבעים אל מול נסיבות התאונה הקשות אינה אלא המשך ההתנהלות ששררה באתר הבנייה - ללא גורם מקצועי מכוון ומדריך, ללא פקוח וללא אחריות במובנה הבסיסי ביותר.
...
סוף דבר לאור המפורט בפסק הדין בסכום זה יהיו חייבים הנתבע 1 והנתבעים 5-8 ביחד ולחוד כלפי התובעים בפיצוי בסך של 815,592 ₪.
התביעה נגד הנתבע 3 נדחית.
התביעה נגד הנתבעים 10-9 נדחית אף היא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו