אחריות מוסד חינוכי על פגיעת תלמידים בהפסקה

הרקע והנסיבות שקדמו לבצוע הפעילויות והניסויים על ידי אורט במרחב הצבורי באירועים צבוריים רבי משתתפים חג"ם ומפ"ה רשת אורט היא רשת חינוך כלל ארצית למדע ולטכנולוגיה, המפע ילה (נכון לפברואר 2018) כ-237 בתי ספר ומוסדות חינוך ברחבי הארץ, בהם לומדים כ-100,000 תלמידים, והיא כפופה למשרד החינוך על פי כל דין (ת/50 ש' 2-3; פרוטוקול בעמ' 76 ש' 12-18).

אם כן, הפסיקה המנחה, הוראות ונהלי משרד החינוך (לרבות חוזרי מנכ"ל), תפקידה של נאשמת 3 באורט ומחוץ לאורט, השכלתה, הכשרתה, ניסיונה וידיעותיה (כפי שפורטו לעיל), גורמי הסיכון האמורים הנובעים ממאפייני נסוי הסירה (אש גלויה וכוהל), ממאפייני התלמידים המבצעים, ומהמאפיינים הייחודיים של אירועים צבוריים רבי משתתפים המבוצעים על ידי מוסד חינוכי, וה"שכל הישר" של המדיניות השיפוטית ועקרון קדושת החיים – הטילו על נאשמת 3 חובות זהירות ואחריות להגן על התלמידים הקטינים שלקחו חלק בהכשרה לבצוע נסוי הסירה במסגרת הכשרת סינגלובסקי מפני פגיעת גורם חצוני אחר בהם (חי או דומם), מפני פגיעתם באחרים, ומפני פגיעתם בעצמם, בשעות בהן הם היו נתונים תחת פיקוחם של גורמי אורט (הן במסגרת הכשרת סינגלובסקי עצמה והן במסגרת פרויקט הקניונים שאליו היא הכשירה אותם); להשגיח ולפקח עליהם; ולנקוט באמצעים סבירים למניעת הנזק הצפוי מבעוד מועד (חובה אשר מתגברת ככל שנקיטת האמצעים היא קלה ופשוטה יותר).

...

כמו כן אציין, כי החלטתי לזכות את הנאשמים 6 ו-7 מביצוע עבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין אך ורק מכיוון שנותר ספק סביר בעניין החזקתם המודעת באש ובחומר לקיח באירוע מושא כתב האישום, ולא מכיוון שעוצמת רשלנותם אינה מספיקה להרשעתם בעבירה זו. תוכן עניינים תוכן עניינים 3 פתח דבר 6 מבוא 8 כתב האישום 8 תמצית גדרי הכפירה של הנאשמים וסיכומיהם 12 נאשמת 1 13 נאשמת 2 15 נאשמת 3 17 נאשם 4 18 נאשם 5 19 נאשם 6 22 נאשם 7 23 סקירת העדויות שנשמעו והראיות שהוגשו 24 סקירת העדויות והראיות מטעם המאשימה 24 סקירת העדויות והראיות מטעם ההגנה 28 הסוגיות המרכזיות הדורשות דיון והכרעה בהכרעת הדין 30 הערת יסוד מקדימה ומיקוד הכרעת הדין 33 השתלשלות האירועים וקביעות עובדתיות מרכזיות 37 הרקע והנסיבות שקדמו לביצוע הפעילויות והניסויים על ידי אורט במרחב הציבורי באירועים ציבוריים רבי משתתפים 37 חג"ם ומפ"ה 37 פרויקט המד"צים 38 ניסוי הסירה 48 הוצאת ניסוי הסירה מהמסגרת המוגדרת של פרויקט המד"צים לביצוע במרחב הציבורי, באירועים ציבוריים רבי משתתפים 56 יריד ניו יורק 56 השתלשלות האירועים החל מפרויקט הקניונים 59 צירוף אירועי יריד המדע לפרויקט הקניונים 62 יום האירוע – 26.03.14 78 הגורמים הפיסיים הישירים לתאונה 80 תוצאות התאונה 80 קביעות עובדתיות כלליות נוספות ביחס לפרויקט הקניונים, יריד המדע, אוהל אורט והכשרת סינגלובסקי 80 דיון 85 רקע משפטי ונורמטיבי 85 עבירות הרשלנות 85 כללי 85 העבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין 90 העבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין 98 היחס בין סעיף 338 לחוק העונשין לבין סעיף 341 לחוק העונשין 100 חובות הזהירות הרלוונטיות לענייננו 101 מאפייניו הייחודיים של האירוע העומד בבסיס הכרעת דין זו – ביצוע ניסוי הכולל שימוש באש גלויה ובכוהל על ידי תלמידים קטינים, באירוע ציבורי רב משתתפים החב ברישיון עסק, המקוים על ידי מוסד חינוכי 101 חובות הזהירות הנובעות מקיום אירוע ציבורי על ידי מוסד חינוכי בהשתתפות תלמידיו 106 קיום אירוע ציבורי רב משתתפים הפתוח לקהל הרחב והחב ברישיון עסק ובעמידה בתנאי הרשויות המאשרות 120 נורות האזהרה הבטיחותיות שעלו בעקבות התכתבות יריד ניו יורק כמקור לחובות זהירות החלות על השותפים להתכתבות 137 אחריותם "המשותפת" של הנאשמים להפקת האירוע, ארגונו, ניהולו ובטיחותו 148 ניתוח יסודות העבירות ביחס לכל נאשם 153 הנאשמת 2 153 הכרעה בעניין מהימנות ומשקל עדותה של נאשמת 2 153 רקע ותפקידה של נאשמת 2 154 קביעות עובדתיות ספציפיות לנאשמת 2 165 חובות הזהירות החלות על נאשמת 2 בענייננו 180 סטיית נאשמת 2 מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנה לאור חובות הזהירות המוטלות עליה 189 תוצאה וקשר סיבתי 197 היסוד הנפשי 202 סיכום לגבי נאשמת 2 204 הנאשם 4 205 הכרעה בעניין מהימנות ומשקל עדותו של נאשם 4 205 רקע ותפקידו של נאשם 4 206 קביעות עובדתיות ספציפיות לנאשם 4 219 חובות הזהירות החלות על נאשם 4 בענייננו 228 סטיית נאשם 4 מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו לאור חובות הזהירות המוטלות עליו 238 תוצאה וקשר סיבתי 250 היסוד הנפשי 256 סיכום לגבי נאשם 4 257 הנאשמת 3 258 הכרעה בעניין מהימנות ומשקל עדותה של נאשמת 3 258 רקעה ותפקידה של נאשמת 3 258 קביעות עובדתיות ספציפיות לנאשמת 3 265 חובות הזהירות המוטלות על נאשמת 3 בענייננו 278 סטיית נאשמת 3 מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנה לאור חובות הזהירות המוטלות עליה 282 תוצאה וקשר סיבתי 287 היסוד הנפשי 289 סיכום לגבי נאשמת 3 289 הנאשמת 1 291 הכרעה בעניין מהימנות ומשקל עדותה של נאשמת 1 291 רקע ותפקידה של נאשמת 1 291 קביעות עובדתיות ספציפיות לנאשמת 1 300 חובות הזהירות המוטלות על נאשמת 1 בענייננו 310 סטיית נאשמת 1 מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנה לאור חובות הזהירות המוטלות עליה 316 תוצאה וקשר סיבתי 322 היסוד הנפשי 326 טענת טעות במצב הדברים 327 סיכום לגבי נאשמת 1 328 הנאשם 5 330 הכרעה בעניין מהימנות ומשקל עדותו של נאשם 5 330 רקע ותפקידו של נאשם 5 331 קביעות עובדתיות ספציפיות לנאשם 5 337 חובות הזהירות המוטלות על נאשם 5 בענייננו 345 סטיית נאשם 5 מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו לאור חובות הזהירות המוטלות עליו 352 תוצאה וקשר סיבתי 356 היסוד הנפשי 356 טעות במצב הדברים 357 סיכום לגבי נאשם 5 357 הנאשם 6 359 הכרעה בעניין מהימנות ומשקל עדותו של נאשם 6 359 רקעו ותפקידו של נאשם 6 359 קביעות עובדתיות ספציפיות נוספות ביחס לנאשם 6 364 חובות הזהירות המוטלות על נאשם 6 בענייננו 376 סטיית נאשם 6 מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו לאור חובות הזהירות המוטלות עליו 387 תוצאה וקשר סיבתי 394 היסוד הנפשי 398 סיכום לגבי נאשם 6 399 הנאשם 7 400 הכרעה בעניין מהימנות ומשקל עדותו של נאשם 7 400 רקעו ותפקידו של נאשם 7 400 קביעות עובדתיות ספציפיות הנוגעות לנאשם 7 ביחס ליריד המדע ואוהל אורט 406 חובות הזהירות המוטלות על נאשם 7 408 סטיית נאשם 7 מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו לאור חובות הזהירות המוטלות עליו 415 תוצאה וקשר סיבתי 421 היסוד הנפשי 426 סיכום לגבי נאשם 7 427 טענות הגנה נוספות שהועלו 428 טענת ההגנה ל"מחדלי חקירה" 428 טענות הגנה מן הצדק – אכיפה בררנית 435 מאפייניהם הרלוונטיים הייחודיים של נאשמים 1, 2, 4, 6 ו-7 437 הגורמים הבכירים בהנהלת אורט 438 הגורמים במשרד המדע ובמשרד הפרסום גיתם 440 הגורמים השונים במשרד החינוך 441 מורים מובילים נוספים בפרויקט המד"צים 442 הגורמים המאשרים של האירוע ברשויות השונות 443 התלמיד ט.ח. 445 סיכום בעניין טענת האכיפה הבררנית 447 סיכום והכרעה 448 פתח דבר סיפורה העצוב של הכרעת דין זו מתחיל ומסתיים בשימוש רשלני ומקומם באש ובכוהל, שהוביל לתאונה נוראה שהתרחשה ביום 26.3.14 ואשר גרמה לכוויות ולחבלות קשות לילדים י.ל., י.ל. ו- ע.פ..

כל אחד מהנאשמים המורשעים נמצא אשם בביצוע עיקרי ומלא של עבירות הרשלנות כאמור, שכן כל נאשם מילא את יסודותיה העובדתיים של העבירה בה הורשע ואת היסוד הנפשי הנדרש בחוק.

כל אחד מהנאשמים המורשעים אחראי, בהתרשלותו הוא, במעשיו ובמחדליו, ליצירת התנאים ההכרחיים לרשלנותם של הנאשמים האחרים, אשר לא הייתה דבר שלא ניתן לצפותו.

פעולתו של כל נאשם מורשע היוותה חוליה הכרחית בשרשרת האירועים שהובילה לתאונה, והכשירה את הקרקע לרשלנותם של הנאשמים האחרים, כאשר פעולתו מצטברת לפעולותיהם של שאר הנאשמים ומביאה לתוצאת התאונה.

הנתבעת הנה עמותה המפעילה בית ספר תיכון– בית הספר למלאכה חב"ד בקריית מלאכי (להלן: "בית הספר"); שהוא במעמד של מוסד חינוכי "מוכר שאינו רישמי"[footnoteRef:1] ופנימייה לתלמידים בסיכון הפועל בצמוד אליו.

] [3: כאמור בהסכם הפשרה: "מבלי להודות בחבות או באחריות כלשהיא כלפי התובע ולפנים משורת הדין".] בחודש יולי 2016, סמוך לתום לתקופת ההתיישנות ולמועד ההסכמה שבה לביטוי בהסכם הפשרה, הוגשה התביעה מושא פסק דין זה. התביעה: בקצירת האומר טוען התובע בתביעה שלפנינו כי: פיטוריו באו על רקע היותו חושף שחיתות, בעקבות תלונה שהגיש למישטרה על פגיעה של תלמיד בתלמיד אחר ובתובע עצמו[footnoteRef:4]; ותלונה שהעביר למפקח בית הספר מטעם משרד החינוך, על אי סדרים בבית הספר[footnoteRef:5].

ביום 21.9.2009 הוציאה הנתבעת לתובע הודעת פיטורים לאקונית ובה נאמר: "ברצוני להודיעך כי החל מיום 30/9/09 תופסק עבודתך כמנהל בית ספר במסגרת אגודת בי"ס חב"ד ק. מלאכי ובכך תסתיים תקופת הניסיון שהחלה במהלך חודש יולי השנה.

...

התביעה לפיצוי על עוגמת נפש והפגיעה בשמו הטוב: נקצר ונאמר, כי משהגיש התובע תביעה לנזקי גוף שעניינה הפגיעה הנפשית שנגרמה לו כתוצאה מפיטוריו – דין התביעה שלפנינו שעניינה פיצוי על הפגיעה הנפשית בשל הפיטורים – להידחות עקב קיומו של מעשה בית דין.

סוף דבר: לאור המקובץ על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אובדן שכר בשל פיטוריו בטרם תום תקופת ההעסקה הקצובה של עובד הוראה, בסכום של 64,012 ₪.

לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות לטובת התובע, על אף שהתקבלה תביעתו בחלקה וזאת הן מהטעם שרוב טענות התובע נדחו והן מדרך התנהלות התובע בהליך שלפנינו הבאה לביטוי בהגשת התביעה בסמוך לתום תקופת ההתיישנות ולאחר שהתקיים הליך קודם בין הצדדים שהסתיים בפשרה.

טענת הנתבעות, לפיה, התובע נפגע תוך התעסקות או משחק בחזיז שהיה ברשותו נשללה, כאמור לעיל על ידי התובע ועדיו והנתבעות לא הביאו כל ראיה אשר יש בה כדי להוכיח טענה זו. האחריות ה(1) משרד החינוך לטענת נתבעת 1 בסיכומיה, משרד החינוך ביצע פקוח פדגוגי בלבד על בית הספר.

 במסגרת דרישות תפקידו עליו, בין השאר, להנחות ולתדרך את מינהלי הבטיחות הרשותיים ואת הפיקוח הפדגוגי בנושאי בטיחות; לדיווח למנהל המחוז על החלטתו לתת רשוי לפתיחת מוסדות חינוך חדשים או על הפסקת פעילות במוסדות חינוך שהתגלתה בהם בעיה בטיחותית המצדיקה לדעתו את הפסקת הלימודים כאמור; להפעיל את יועץ הבטיחות המחוזי לבצוע ביקורות בטיחות מדגמיות, לטפול בבחינת מפגעים וליקויים מדוחות תאונה, להישתתפות בועדות בדיקה וכן לייעוץ ולהדרכה במוסדות חינוך; לפקח על פעולות חינוכיות-לימודיות בנושאי בטיחות במוסדות חינוך, ובהתאם להנחות את מינהלי מחלקות החינוך ברשויות, את ממוני הבטיחות הרשותיים וכן את הפיקוח הפדגוגי; לערוך ביקורים יזומים במוסדות חינוך ברשויות/בבעלויות לבדיקת הטיפול בנושאי בטיחות; להפנות בעיות חמורות במיוחד למנהל אגף הבטיחות הארצי; ליזום פעולות להחדרת ידע ותודעה הנוגעים לבטיחות ולגיהות במוסדות החינוך על ידי ארגון ימי עיון והשתלמויות של מינהלי מוסדות, עובדי הוראה ומפקחים.

מעצם היותה אחראית על בטיחות התלמידים, מעבר לפעילות השגרתית והשוטפת הכוללת את הערכת הסכנות בבית הספר, גיבוש תכנית לבצוע פעולות מתקנות ומונעות במשותף עם הנהלת בית הספר וקיום הנחיות של הממונה על הבטיחות בלישכה המחוזית של משרד החינוך, גם נתונות בידיה הסמכויות להתריע, לידרוש את אכיפת הטיפול במניעת הכנסת חזיזים לבית הספר וככל שלא מבוצעת מניעה כאמור, אף לתבוע את הפסקת פעילותו של בית הספר, אם בתקופות המועדות, שבהן תלמידים השליכו חזיזים בבית הספר, ואם בכלל.

...

מסקנה זו נובעת גם מעצם העובדה שביום התאונה, מועד שבו התרחשה בבית הספר פעילות בית ספרית, תלמידים רבים השליכו בחצר בית הספר חזיזים.

התביעה כנגד נתבעת 2 נדחית ללא צו להוצאות.

לאור התוצאה כאמור לעיל בסעיף 68, ההודעה לצד שלישי נדחית.

הערייה כי פינוי אותם גופים יסב להם נזק רב, וכן פגיעה בציבור התלמידים – תושבי העיר הלומדים באותם מוסדות.

לכך מתווספת העובדה שעד כה הערייה לא פעלה מול משרד החינוך על פי "נוהל מבנים מתפנים". יש לזכור כי מדובר בנכס צבורי שניבנה מכספי המדינה, ויש להבטיח ניצול אופטימאלי שלו, בהתאם ליעדים של מערכת החינוך.

במקרה דנן, אין ספק כי הפסקת הפעילות של מוסדות חינוך הפועלים במיתחם ללא רשיון עשויה לגרום להכבדה על המוסד החינוכי ועל הערייה, שיידרשו לאתר מקום חלופי.

גם בהיעדר יישום של נוהל ההקצאות, האחריות לקבלת הרישיון ממשרד החינוך מוטלת על המוסד החינוכי, והמוסדות נשוא הצוו לא פעלו להסדרת העניין.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והנספחים שצורפו להם, מצאתי כי יש לקבל את צו הביניים במובן זה שלא תתקיים שום פעילות של מוסדות חינוך שאינם מחזיקים ברישיון מטעם משרד החינוך לפעול במתחם, ורק מוסדות החינוך להם יש רישיון מטעם משרד החינוך (על פי הודעת המדינה מיום 14.10.2020) רשאים לאכלס את המתחם ולהשתמש בו. כידוע, על בית המשפט, בבואו להכריע בבקשה לצו ביניים, לבחון שני פרמטרים – סיכויי העתירה להתקבל ומאזן הנוחות.

על אף ההכבדה הצפויה ממתן צו הביניים, לא שוכנעתי כי מדובר בהכבדה כה קשה, עד שהיא מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה, חרף סיכויי העתירה.

סוף דבר – הבקשה לצו ביניים מתקבלת במובן זה שמוסדות החינוך הפועלים במתחם של "תיכון רבין" ללא רשיון כדין יחדלו להשתמש במתחם ויפנו אותו לאלתר.

אחריות הנתבעות למעלה מן הצורך והגם שהתביעה נדחית מפאת העדר הוכחות נסיבות פגיעתה של התובעת, יוער כי גם לו הצליחה התובעת לבסס גרסה עובדתית עקבית באשר להתרחשות התאונה, גם לו הובאו עדים שהיו מאמתים את הטענה ולפיה שיחקה בהפסקה עם תלמיד אחר, משחק שהתחיל בהתגוששות והסתיים בכך שאותו תלמיד מניף את רגלה של התובעת, אינו שועה לבקשתה להפסיק ומביא לכך שתאבד שיווי משקל ותיפול, גם אז ספק אם היתה מוטלת אחריות על הנתבעות או מי מהן בגין כך. התובעת טוענת כי לאור הוראות חוזר מנכ"ל, היה על הנתבעות לאסור על תלמידים לשהות בכיתה במהלך ההפסקות.

- התובעת לא הראתה כי אצל הנתבעת 3 מתרחשות תאונות בתדירות גבוהה יותר מאשר במוסדות אחרים, לא הצביעה על ליקויים רבים יותר אצל הנתבעת 3 ביחס למוסדות מקבילים אחרים ולא הציגה ולו בדל ראיה שתתמוך בטענה כי אין להרשות לתלמידים – בגילה של התובעת בעת התאונה – לשהות בכיתת הלימוד, גם אם אין מורה או מבוגר אשר ישגיח עליהם בזמן זה. יתר על כן, חובת הפיקוח של מוסד חינוכי על תלמידים השוהים בתחומו בשעות הלימוד הוגדרה בחוזרי מנכ"ל באופן ברור.

מקום בו לא הוכח כי עצם השארותם של תלמידים בכיתות בעת ההפסקה מגביר את הסיכון לתאונות ופגיעות, מקום בו הובהר כי בידי המוסד החינוכי וצוות ההוראה שיקול הדעת אם להתיר לתלמידיה לשהות בכיתות בזמן ההפסקה אם לאו, לא הוכח כי הנתבעות או מי מהן התרשלו בחובתן כלפי התובעת ועל כן, גם מטעם זה, יש לדחות את התביעה.

...

הכרעה ונימוקיה לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בראיות הצדדים והתרשמתי מן התובעת ומעדי הצדדים, ולאחר שבחנתי את מכלול מסמכי ההליך, מצאתי לדחות את התביעה, כפי שיפורט להלן.

זאת ועוד, אין בידי לקבל את הטענה כי לו נכחה מורה בסביבת התובעת וחברה בעת ששיחקו וטרם שהתובעת נפגעה, חזקה כי היתה מונעת מהם את המשחק.

מקום בו לא הוכח כי עצם הישארותם של תלמידים בכיתות בעת ההפסקה מגביר את הסיכון לתאונות ופגיעות, מקום בו הובהר כי בידי המוסד החינוכי וצוות ההוראה שיקול הדעת אם להתיר לתלמידיה לשהות בכיתות בזמן ההפסקה אם לאו, לא הוכח כי הנתבעות או מי מהן התרשלו בחובתן כלפי התובעת ועל כן, גם מטעם זה, יש לדחות את התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.