אחריות מוכר לרכב יד שניה פגום במנוע

מעבר לזאת, קיימת חובה אשר מעוגנת בחוק החוזים לנהוג בתום לב ובהגינות במהלך משא ומתן, להמנע מהצגת מצב שוא והטעיה, ועל מוכר רכב משומש לגלות לקונה, מיוזמתו, כל מידע חיוני אשר ידוע לו אודות הרכב ואין המוכר יכול להסתתר מאחורי הטענה כי על הקונה לבדוק את הרכב ואם לא יעשה כן - יהיה המוכר פטור מאחריות.

  אכן, ידוע הוא כי בעיסקאות הקשורות ברכישתם מוצרים מיד שנייה, נוהג לרוב הכלל ולפיו "ייזהר הקונה", ולכן, על הרוכשים לבדוק את הממכר בטרם ביצוע העסקה, ועל רוכש רכב סביר לבדוק את הרכב טכנית, חיצונית וכל בדיקה אחרת, במוסך מורשה, טרם רכישתו (ראו ת"ק 29135-01-13 בכור אבייאב נ' אמנון יעקב (28.7.2013) ומפנה לת"א 16847/07 צוות תנופה ניקיון ואחזקה בע"מ נ' לוי עובד (עבד)), ומי שבוחר לרכוש רכב בלא בדיקה נוטל סיכון בהסתמך על המידע שהיה בידי המוכר ואין לו להלין אלא על עצמו בבחינת "ייזהר הקונה". במקרים מסוג, נפסק, כי לכל היותר, טעה התובע בכדאיות העסקה ועל כך אין הוא זכאי לפצוי (ראו והשוו: ת"ק 42983-02-13 יצחק אמר נ' נטלי דרורי (19.7.2015); ת"ק 27910-02-11 משה נ' עליזה יצחקוב).

בספרו חוק המכר פירוש לחוק החוזים בעריכת ג' טדסקי, תשמ"ז (עמ' 282-281), כותב פרופ' אייל "חוק המכר שולל לחלוטין את ההשקפה של 'יזהר הקונה', ומתיר לקונה להסתמך באופן בלעדי על תאור הממכר בפי המוכר ועל החיובים המוסכמים בחוזה. הדין לא יהיה שונה, לפי חוק המכר, גם אם היתה לקונה היזדמנות סבירה לבדוק את הממכר והוא לא ניצל אותה, או שניצל אותה אך עקב רשלנותו לא גילה את הפגם בממכר. הוא הדין אם המוכר הציע לקונה לבדוק את הממכר והקונה דחה את ההצעה בתום-לב, או שנענה לה אך עקב התרשלותו בבדיקה לא גילה את אי ההתאמה. אף אין חשיבות למידת רשלנותו של הקונה בעיניין זה ... הדרך הקלה למוכר, הרוצה למנוע שהקונה יסתמך על אי-התאמה בממכר, היא להסב את שימת ליבו שלו אליה עובר לכריתת החוזה. לא עשה כן, לא זו בלבד שהקונה יכול לטעון לאי-התאמת הממכר, אלא שבמקרים מסוימים יהא בכך משום חוסר תום-לב במשא ומתן". כך למשל נקבע בת"א 20011-04-11 ‏ אפרת שוהם דליות נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ (25.10.2012)) כי מי שרוכש מכונית, אינו יכול להחשב כמי שעצם עיניו או ויתר על כך שיגלו את עיניו – רק מכיוון שלא נסע במכונית נסיעת מבחן, כך שבאותו מקרה נפסק כי גם אם הייתה רשלנות מה של התובע שלא ביצע בדיקה של הרכב, הרי שרשלנות זו ככל שהייתה, אינה מפחיתה מאחריותה של הנתבעת שם. במקרה דנן, קיים קושי לקבוע האם הנתבעת גילתה אם לאו כי קיימת צריכת שמן חריגה או מנוע תקול בשים לב לכך ששני הצדדים לא צרפו את ההסכם שנערך ביניהם בנוגע לרכב מושא התביעה.

עם זאת, התובעת לא טענה נגד כך שלא סופק לה טופס גילוי, ועל כן טופס הגילוי היה אמור להיות גם בידיה של התובעת ולא ברור מדוע לא צרפה גם את החוזה בין הצדדים.

...

שכן, לאחר שנסעה לפחות 11000 ק"מ בכמעט שנה והחליפה את מנוע הרכב, לא ברור כיצד הגיעה זו למסקנה כי הרכב היה תקול בעת מסירתו.

ככלל, הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הוצג המסמך, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.

על כן, אין מנוס מלדחות את התביעה.

ודוק, נטען כי בעת כריתת ההסכם, הנתבעת לא גילתה לתובעת כי לרכב פגמים במנוע ובגיר ולא ציינה כי הרכב שהוצג מלכתחילה לתובעת אינו הרכב אשר יימכר לה וכן לא גילתה לתובעת את מלוא המידע המלא לגבי מצבו האמיתי של הרכב ואשר בנסיבות העניין היה עליה לגלותו ועל כן, נטען כי מדובר בהטעיה.

טענה כי אמרו לה כי גם הדיסקיות "עוד שניה הולכות" וכי הרכב היה אצלה במשך כחודשיים והיה במוסך שש פעמים.

עוד העיד כך (בעמ' 7 ש' 10 ) "שהרכב הגיע הצגתי להם את המסמכים שהיו ברכב ובהם הצגתי להם טופס בדיקה והם ניגשו עם הטופס הזה למקום אליו הם הלכו על מנת לבדוק את הרכב. הם שאלו אותי למה הרכב נמכר זול והסברתי להם שזה רכב צרפתי שאינו סחיר ויש רכבים שאנו מוכרים ללא אחריות במחיר שנתתי להם". לשאלת בית המשפט האם מסר ביד את טופס הבדיקה לתובעים השיב בחיוב ואמר עוד שגם את הטיפולים של הלקוחה הקודמת מסר להם.

וטען "לא הבטחתי לך להחליף את המיכל, עובדה שהגעת למוסך ואמרת לי שזה עולה 280 ₪ ידעת גם שצריך להחליף בלמים מאחורה ואמרתי לך שאני מוכר את הרכב ללא אחריות ובכל זאת גם החלפתי לך מצבר ברכב על חשבוני כדי שתהיה לך אחריות לשנה. נתתי לך מתנה ממני חיישני ריוורס. מגבים אמרתי לך שאין לי ותבוא בחורף שנקבל מגבים ודרכנו נפרדו. לא התקשרת ואמרת לי שהלך מנוע". העד אישר כי הסכים שהתובע יחליף פנסים והוסיף עוד בעמ' 8 ש' 23 "אני אומר שגם הסכמתי שתחליף את מכיל העיבוי מהמגרש אך המיכל לא התאים". יצוין כי התובעת לא חלקה על קבלת הסטוריית טיפולים אלא רק על כך שלא קיבלה את דוח הבדיקה.

סעיף 4 לחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח – 2008 (להלן: "חוק מכירת רכב משומש") עניינו בגילוי נאות ונקבע בו כי לא יעשה עוסק ברכב עסקה בעיניין מכירת רכב משומש, אלא אם כן היתקיימו כל התנאים המפורטים בסעיף ובהם: חוזה בכתב, מסירת טופס גילוי נאות וכי הרוכש אישר בחתימת ידו כי קיבל טופס גילוי.

...

בנסיבות העניין, לאור העובדה שהתובעת לא פעלה להקטנת נזקה, לא מצאתי לפצות בגין רכיב זה. סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום, סך של 3,285 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (16.7.17) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום סך של 1000 ₪ בגין הוצאות משפט ואגרת בית משפט אחרת, יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

ביום 15/01/2020 פנו לנתבע בעקבות פירסום מודעה על ידו באתר "יד 2" בה נאמר "רכב במצב מעולה ואחריות שנה על המנוע גיר ושלדה". לאחר בדיקה שהעלתה ש"הרכב במצב תקין סה"כ", החליטו כן לרכוש את הרכב חרף היתלבטות רק "מכיוון שהובטח לנו שאנו מקבלים אחריות שנה על המנוע, הגיר והשלדה". התחייבות זו אף נכתבה בכתב ידו של עדי אהרוני.

מעבר לזאת, קיימת חובה אשר מעוגנת בחוק החוזים לנהוג בתום לב ובהגינות במהלך משא ומתן, להמנע מהצגת מצב שוא והטעיה, ועל מוכר רכב משומש לגלות לקונה, מיוזמתו, כל מידע חיוני אשר ידוע לו אודות הרכב ואין המוכר יכול להסתתר מאחורי הטענה כי על הקונה לבדוק את הרכב ואם לא יעשה כן - יהיה המוכר פטור מאחריות.

האם הוא חלק ממנוע לצורך מתן אחריות? ממה נגרמת תקלה ביוניט? מכל מקום, בפעם השנייה, חודש לאחר מכן (ארבעה חודשים לאחר הרכישה) נדלקה נורה ו"עשן לבן יוצא מהאגזוז".

הגם שהנתבעת העניקה אחריות ללא סייג למנוע למשך שנה (ואין מדובר בהסכם רכישה בו נאמר כי יש אחריות לתקינות המנוע ביחס לרכישתו אלא למשך שנה, היינו, גם אם תתגלינה בעיות לאחר ביצוע נסיעות), ברור הוא כי אם הרוכש הוא שגרם לפגם במנוע בשל היתנהגותו, הגם שלא מצוין הדבר, אין אחריות למוכר.

...

משכך, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 9394 ₪ עבור תיקון המנוע.

סיכומו של דבר, משקבעתי שהנזק למנוע חוסה תחת האחריות החוזית אשר הופרה על ידי הנתבעת, הרי שהתובעים זכאים לפיצויים בעד הנזק שנגרם עקב ההפרה כאשר נזק זה כולל נזק ממוני ונזק לא ממוני.

סך הכל תשלם הנתבעת לתובעים סך של 12747 ₪ תוך 30 יום מהיום.

לטענתה, באשר לנתבעים 3 ו-4 הם גם חייבים להשיב לה את כספה, בהיותם בעלי הרכב, ובפועל הם שקבלו ממנה את המקדמה בסך של 5000 ש"ח. לטענתה, הנתבעים חייבים לשלם לה את סכום המקדמה, - ביחד וכל אחד לחוד – לאור העובדה שהפרו את ההסכם עימה וניסו למכור לה רכב לא תקין לחלוטין שלא ניתן להשתמש בו בכלל ושלקחו ממנה מקדמה כספית בסך של חמשת אלפים ₪ ומסרבים להשיב לה את כספה.

מעבר לזאת, קיימת חובה אשר מעוגנת בחוק החוזים לנהוג בתום לב ובהגינות במהלך משא ומתן, להמנע מהצגת מצב שוא והטעיה, ועל מוכר רכב משומש לגלות לקונה, מיוזמתו, כל מידע חיוני אשר ידוע לו אודות הרכב ואין המוכר יכול להסתתר מאחורי הטענה כי על הקונה לבדוק את הרכב ואם לא יעשה כן - יהיה המוכר פטור מאחריות.

בעיניין גילוי נאות בסעיף 4(א) לחוק מכירת רכב משומש נאמר, כי לא יעשה עוסק ברכב עסקה בעיניין מכירת רכב משומש, אלא אם העוסק ברכב מסר לרוכש הרכב, עד למועד חתימת החוזה ובנפרד מהחוזה, טופס חתום בידו, שמפורטים בו פרטים אודות מצבו של הרכב הנמכר.

לא מן המותר לציין דברי בית המשפט בפרשה אחרת דומה ולפיהם: "יש לקבוע כי בתובענה אזרחית יהא "עוסק ברכב" אשר לא מסר בידי הרוכש "טופס גילוי" מנוע ומושתק לחלוטין מלהעלות טענה כלשהיא בנוגע לגילוי כביכול של נתונים בדבר מצב הרכב.

...

אי-מסירת טופס גילוי, בניגוד להוראת חקיקה ראשית מפורשת, פועלת את פעולתה ומקימה חזקה לפיה העוסק ברכב לא גילה את מצב הרכב, חזקה אשר למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן אין לאפשר לעוסק ברכב לנסות לסתור באמצעות ראיות אחרות.

מכל המקובץ, אין לי אלא להורות על ביטול העסקה.

בהינתן שהרכב הוחזר, אני מורה לנתבע מוחמד ולנתבעת 1 להחזיר את הפיקדון לתובעת בסך של 5,000 ₪ אשר יישאו ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

ירידת ערך מסחרית של הרכב – נוכח הפגם, במסגרת מו"מ בין מוכר מרצון לקונה מרצון, יאלץ המוכר להפחית מערך המכוניות את עלות מחיר המנוע, העומד על סך של לפחות 15,000 ₪.

סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973: סעיף זה מציב את דרישת תום הלב והוא קובע כי - "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השמוש בזכות הנובעת מחוזה". חובת תום הלב מחייבת לכאורה כי כאשר ידוע על קיומו של פגם במנוע הגורם לצריכת שמן יתירה, רכבים לא ישווקו ללא מתן פיתרון או גילוי נאות, וכי בשלב מאוחר יותר – תלקח אחריות על תיקון הפגם על חשבון יוצרו וישולם פיצוי בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מפגם זה. אם הדבר לא נעשה או נעשה באיחור ובאופן חלקי בלבד, הדבר עשוי להחשב כהפרה של חובת תום הלב.

כאמור, הפרה זו עשויה להמצא הן ביחס למי שרכש את רכבו ישירות מאת המשיבה 1, והן מי שרכש רכב "יד שנייה" ופנה אל המשיבה 1 לטפול ברכבו ולא זכה לשירות על חשבון המשיבות באופן שהיה מצופה נוכח הפגם במנוע ששיווק כשהפגם ידוע למשווקים.

...

עילות תביעה פוטנציאליות: מכל האמור לעיל עלתה תמונה ולפיה נראה, ברמת ההוכחה הנדרשת בשלב זה - כי נפל פגם בדגמי 5Q ששווקו בשנים המדוברות ואשר גרם לצריכת שמן עודפת במידה שבעיני המשיבות עצמן - לא הייתה תקינה.

סוף דבר והוראות להמשך: לאור כל האמור לעיל, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת באופן חלקי, שכן נמצא כי מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית ביחס לחלק מחברי הקבוצה שהתבקשה, היינו רק בעלי רכבים מדגם 5Q מנוע TFSI 2 ליטר בטווח שנות הייצור 2008 – 2012.

למבקשים 2 ו-4 אין עילת תביעה אישית ואין קבוצה, ובקשתם נדחית.