אחריות מהנדס לעבירות בניה בסטייה מהיתר

סעיף 42א(א) של פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, קובע: "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראייה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי". עוד ובנוסף, קובע סעיף 42ג של פקודת הראיות: "הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א', לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית-המשפט, מטעמים שיירשמו, וכדי למנוע עוות דין". (ההדגשה שלי – י.ג.).

לפיכך, ייחסה הועדה המקומית לתיכנון ובניה למבקש בכתב-האישום שהוגש, עבירה של בניה בסטייה מהיתר בניה, והמבקש הודה והורשע בעבירה זו. בגזר הדין שניתן על ידי כב' השופט י. גולדברג ביום 26.3.17 הוטלו עונשים שונים על המבקש, ובין היתר, ניתן צו הריסה ביחס לתוספות לגדר שפורטו בסעיף 5 של כתב-האישום.

סבורני, שלעת הזו החלטת בית-משפט קמא בדין יסודה, הואיל ולמעשה אין מחלוקת על-כך שהאמור בחוות דעת המהנדס מנסור מחאמיד מיום 23.7.19, וסעיף 11 בתצהיר המהנדס אברהים כליפה מיום 22.10.19, עומד בנגוד ובסתירה להכרעת הדין המרשיעה, שניתנה לאחר הודאתו של המבקש, בכך שאותו חלק של הגדר העולה על גובה של 4 מטרים, מהוה סטייה מהיתר הבניה שניתן למבקש.

...

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית-משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ג'אדה בסול) מיום 22.12.19 ב-ת"א 29926-09-18, לפיה נעתר בית-משפט קמא לבקשתו של המשיב והורה, על הוצאת אותן חוֹות דעת ואותם חלקים בתצהירו של המבקש הסותרים את פסק הדין הפלילי שניתן כנגד המבקש, וכן חויב המבקש לשאת בהוצאות המשיב בסכום של 3,000 ₪.

לכן, לא הייתה הצדקה לכך שהמבקש הניח בפני בית-משפט קמא ראיות הסותרות את הקביעות נשוא ההליך הפלילי, מבלי להגיש בפני בית-המשפט קמא בקשה להתיר הבאת ראיות אלה (רק לאחר שהייתה מוגשת הבקשה להתיר הבאת ראיות לסתור, ולאחר שהייתה ניתנת אפשרות למשיב להגיב לה, וככל שבית משפט קמא היה נעתר לה, במידה ומתקיימים תנאי סעיף 42ג' סיפא של פקודת הראיות, רק אז היה רשאי המבקש להביא ראיות העומדות בסתירה להרשעתו).

על-יסוד כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

משלא התבקשה תגובת המשיב, אני מורה שלא יהא צו להוצאות.

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של בנייה נרחבת בסטייה מהיתר ושימוש חורג בסטייה מהיתר וללא היתר, במקרקעין הידועים כגוש 7957 חלקה 93 באיזור התעשייה בית יהושע (להלן: "המקרקעין").

נאשמים 1-5 הם המבצעים בפועל את העבודות, אחראים לעבודות והשמוש בסטייה מההיתר, בעלי הזכויות במקרקעין והמשתמשים במקרקעין.

נאשם 6 המהנדס האחראי על בצוע המבנה ונאשם 7 הוא האדריכל שליווה את הקמת המבנה.

...

אשר לאכיפה הבררנית ולטענה של אי נקיטת הליכים כנגד אחרים שביצעו אותן עבירות, בחינה לפי המבחן המשולש הרלוונטי שנקבע בהלכת בורוביץ' מובילה למסקנה כי הנאשמים לא עמדו בדרישות הדין.

אשר לסוגייה של מסירת הגרסה טרם הגשת כתב האישום, לאחר שעיינתי באסמכתאות התומכות לתגובת המאשימה שוכנעתי כי המאשימה פעלה כדין עת זימנה את הנאשמים למסירת גרסה עובר להגשת כתב האישום.

לאור האמור, ולאחר ששוכנעתי כי אין בסיס לבקשת הנאשמים, הבקשה נדחית.

בעיניין עוקה הדגיש בית המשפט העליון (כב' השופטת, כתוארה אז, ביניש) כי הנאשם היה המהנדס המתכנן אשר באמצעותו הצליח הלקוח לקבל את היתר הבנייה והדגיש כי הרחבת מעגל האחראים גם על אלה שאיפשרו את ביצוע העבירה והכשירו את הקרקע לכך בפעולותיהם המקצועיות נועדה לשמור על האנטרס הצבורי הקיים בריסון ההפקרות בתחום העבירות על חוק התיכנון והבנייה.

בעיניין דוידוביץ' ובעניין בלס, שמשו (בהתאמה) אדריכל ומהנדס והורשעו בעבירת בנייה בסטייה מהיתר, בקשר עם יציקת ריצפת בטון בשטח 109 מ"ר, גזר בית המשפט לעניינים מקומיים על כל אחד מהנאשמים קנס כספי בסך 15,000 ₪.

...

על סמך הודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום המתוקן, ומשדחיתי את בקשתה להימנע מהרשעה, אני מרשיע את הנאשמת בעבירות בנייה ושימוש במקרקעין ללא היתר ובסטייה מתכנית, עבירות על סעיפים 204(א) ו- (ב) לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בעת הגשת כתב האישום.

לאור כל זאת, בהתחשב במידה הגבוהה של פגיעה בציבור בהיבט התכנוני, אני קובע את מתחם הענישה כקנס כספי הנע בין 25,000 ₪ ל- 75,000 ₪ ובחתימה על התחייבות כספית.

בהתחשב בכל אלה, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: קנס בסך 30,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.

להלן יובאו דוגמאות מקביעות בתי המשפט בהיבט זה. ב- תו"ב (קצ') 17712-08-09 מדינת ישראל נ' בוסקילה ( 16.3.16) נדונו עבירות בגין בניית מבנים בהקף של כ-69 מ"ר בבית מגורים, תוך סטיה מהיתר בניה, וכן חריגה מתוכנית.

הנאשם טען כי הוא בעל רישיון קבלן תקף לבצוע עבודות הנדסה בנאיות, מטעם רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, לא היו לו הרשעות קודמות, ולדבריו, לקח אחריות והכיר בתוצאות מעשיו.

" ראה לעניין זה גם תקנה 1(ח) לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ערעור מהימנות והתנהגות בנגוד למקובל), תשמ"ט – 1988 לפיה עבירה לפי פרק י' לחוק התיכנון והבניה נקבעה כעבירה שיש בה כדי לערער מהימנותו של קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, אם הוא נידון עליה לשלושה חודשי מאסר או מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לפחות ומעלה.

...

על סמך הודאת הנאשמים 1 ו-2 בעובדות כתב האישום המתוקן, ומשדחיתי את בקשתם להימנע מהרשעה, אני מרשיעה את הנאשמת 1 והנאשם 2 בעבירות על סעיפים 204(א) ו-(ב) לחוק התכנון והבניה, כנוסחם בעת הגשת כתב האישום.

אני מורה על מחיקת הנאשמים 3, 4 ו- 5 מכתב האישום המתוקן.

אני מורה בזאת לנאשמת 1 להרוס ו/או לפרק ו/או להסיר, את כל אחד מן הפריטים מושא כתב האישום המתוקן, אשר נכון למועד פסק דין זה, טרם הוצא בגינם היתר בניה כדין וכן לחדול מעשיית שימוש כלשהו בהם (להלן: "צו ההריסה" ו- "צו איסור השימוש").

בכתב האישום המקורי מיום 26.1.20 הואשם המבקש (כמו הנאשמים 1-2) בעבירות של ביצוע עבודות בניה טעונות היתר בסטייה מהיתר, עבירה על סעיפים 145(א)(2), 204(ב), 208(א)(1), (2), (3), (4), (6), (7), (8) לחוק התיכנון והבניה יחד עם תקנה 1(1) לתקנות התיכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז - 1967 ובעבירה של ביצוע עבודה אסורה במקרקעין המיועדים בתכנית לשטחים צבוריים פתוחים, עבירה לפי סעיף 243(א)(5) לחוק התיכנון והבניה.

הנאשמים 1-2 (שכבר נידונו במסגרת הליך זה ודינם נגזר) הנם בעלי זכות חכירה במקרקעין, שבנו בה בנייה נרחבת בסטייה מהיתר בנייה ואף תוך בנייה ושימוש במקרקעין צבוריים בבעלות קרן קיימת לישראל ובייעוד שצ"פ. הנאשם 3, הנדסאי רשום וקבלן רשום בענף הבניה הוא עורך הבקשה להיתר, האחראי לתיכנון שלד הבניין וכן האחראי לבקורת ביצוע עבודות הבניה על פי הצהרותיו במסגרת הבקשה להיתר.

...

כאמור, ובפרט לנוכח הדברים שעלו בפרשת התביעה, יש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי.

סיכומו של דבר אני מקבל את הבקשה בחלקה.

בשולי הדברים, אתנצל בפני הצדדים על האיחור במתן החלטתי זו. ניתנה היום, י"ט אייר תשפ"ג, 10 מאי 2023, בהעדר הצדדים.