אחריות לתיקון נזילות במבנה משותף

בית משפט השלום בקריות ‏ג' סיוון תשע"ז, 28 מאי 2017 תא"מ 6844-07-15 נציגות הבית המשותף ועד הבית ברח' העפרוני 22 קרית ביאליק ואח' נ' מינקין ואח' לפני כב' הרשמת הבכירה ליאת דהן חיון תובעים 1.נציגות הבית המשותף ועד הבית ברח' העפרוני 22 קרית ביאליק 2.**** קוזירב 3.אולגה דיוריאגין 4.מריה אטיאס 5.אלכסנדר גלר 6.בוריס קלינקין 7.לידיה ויינברנד 8.יגאל אטיאס נתבעים 1.ולדימיר מינקין 2.אברהם שניידר פסק דין

מנגד, עדותו של הנתבע 1, שממילא מצאתי כי יש לייחס לקביעותיו המקצועיות לעניין האיטום משקל מופחת, נשמעה בעיני כבלתי מהימנה ותוך סתירה מובנית בה, כך למשל כאשר הצהיר (ולכך ראה פרוטוקול הדיון עמ' 20, ש-8): שאתה אומר שתיקנת את התיקון בתחילה למה הכוונה היתה נזילה הייתי במקום, חשבתי שזה נזילה מחיבור בין מעלית למבנה, בתפר, עשיתי תיקון.

מה הזמנת ממנו (נתבע 2)שיעשה קבענו עם קבלן שהוא יבנה מרפסות ופיר מעלית, הוא בנה קיר מעלית ומרפסות היתה אחריות שנה, סיימנו בניה בספטמבר הנזילה התחילה עם הגשמים, בדצמבר, במסגרת אחריות הוא ידע על נזילה כי היינו בקשר, אני ביקשתי מנתבע 1 לתקן הוא שלח פעמים עובד שלו, שלא תיקן , זה היה יבגני ז'ניה, הכרנו מעבודות איטום של מרפסות על הנתבע 2, שראינו שהוא עובד טוב, ואני הייתי בקשר עם ולדימיר ואמרתי לו שבמסגרת אחריות שישלח לי עובד טוב שראינו שהוא עובד טוב.

...

לסיכום - המחלוקת הינה לעניין שאלת האחריות בלבד של הנתבעים 1 ו- 2 והנזק העקיף.

בהקשר זה מקובלת עליי טענתו בחלקה; הגם שאיני מקבלת את טענת הנתבע ולפיה לא ניתן לייחס לו את העיכוב בתיקון המעלית (ולכך ראה סעיפים ג 1-4 לסיכומיו) עדיין סבורני כי התובעים הפליגו במידת מה במישור הנזק הלא - ממוני עליו עמדו.

מסיבה זו מצאתי כי יש לפצות אותם בסך 1,000 ₪ בעבור עוגמת הנפש, לכל בית אב. סוף דבר; מכל האמור לעיל מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה וכך הנני מורה; בהתאמה, הנני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובעת 1 סך של 35,298 ₪ וזאת לסילוק סופי ומוחלט של כל טענותיה נשוא תביעה זו. כן הנני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובעים 2-8 , 1,000 ₪ לכל בית אב בגין עוגמת נפש ובסה"כ סך של 6,000 ₪ (בשים לב לכך כי הנתבעים 4 ו -8 בעלי דירה אחת ).

בנוסף, ישלם הנתבע 1 לתובעים הוצאות משפט בסך 1,200 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 4,832 ₪.

לפיכך, עתרו התובעות לחיוב הנתבעים ביצוע התיקונים הנדרשים ברכוש המשותף (להלן: "סעד צו עשה") או לחלופין, לשאת בעלויות תיקון הליקויים שנגרמו עקב נזילות המים שאותרו כאמור ברכוש המשותף (להלן: "הסעד הכספי"), בהתאם לחוות דעת מומחה התובעות ערוכה בידי אבי לקס מומחה ויועץ איטום מחברת א.ש בידוד, מתאריך 29.7.17, וכן הצעת מחיר המסתכמת בסך של 72,200 ₪ ומע"מ כחוק (נספח ב' לכתב התביעה).

לאימוץ שיטת החלוקה לפי מבנים ואגפים נפרדים, ובהתאם לכך אחריות נפרדת, שכונתה מודל "האחריות הנפרדת", מוצא הנתבע 1 עגון בהוראות סעיף 59 לחוק המקרקעין, שעניינו בבתים משותפים שנרשמו בפנקס הבתים המשותפים, והקובע כי בבית משותף המורכב ממבנים או אגפים אחדים, החזקתו וניהולו יהיו נפרדים בהתאמה למבנים שבו, וחובת ההישתתפות בהוצאות הניהול והחזקה של הרכוש המשותף תחול בנפרד על בעלי הדירות באותו מבנה או אגף נפרד.

...

לעניין דמי השימוש בגין תליית שלט הכניסה, משלא נתמכו דמי השימוש הנטענים בסך של 500 ₪ באסמכתא כלשהיא, משלא ברור על איזה בסיס הם חושבו, כך שמדובר בעלויות שנטענו בעלמא ללא כל ביסוס, דין הטענה להידחות.

לפני סיום, אציין כי לא מצאתי להיעתר לדרישת הנתבע 1 להחזר הוצאותיו בגין ניהול ההליך, בשל חלקו הפרופורציונאלי הנטען בתשלום הנזקים, זאת משום ששאלת חלוקה האחריות בין בעלי הדין נותרה על המדוכה והצריכה הכרעה של בית המשפט, כך שהותרתו של הנתבע 1 כצד להליך עד תום, הייתה מתבקשת בנסיבות העניין.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה חלקית ומחייבת כל אחד מהנתבעים לשלם לתובעות סך של 47,244 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.7.18 ועד מועד התשלום המלא בפועל.

" על פי חוק התיכנון והבניה , תשכ"ה – 1965, "ביניין" הנו "כל מבנה..." ; "מהנדס" מוגדר כ"מהנדס הוועדה המקומית שנתמנה לפי סעיף 20 לחוק;" כלומר, למהנדס הוועדה המקומית נתונה הסמכות לביטול המערכת המשותפת הכוללת את מד המים הראשי.

לטענת התאגיד, בנגוד לנטען ע"י התובע (סעיף 13 לסיכומי התובע), כעולה מסעיף 12 לתצהיר מנהלת מח' הגביה בתאגיד, התאגיד השיב לפניות התובע ואף הבהיר לו כל העת, כי האחריות לתיקון הנזילה בצנרת המים המשותפת מוטלת עליו ועל יתר הדיירים בבניין, וכי התאגיד תיקן את הנזילה לאחר שנוכח שהתובע ויתר הדיירים אינם עושים זאת, ומתוך רצון למנוע ביזבוז מים, תוך הטלת עלות התיקון על התובע ושאר הדיירים בבניין (סעיף 35 לסיכומי התאגיד).

...

לאור האמור , אני דוחה את טענת התובע כי הנזילה בצינור המים היתה בשטח ציבורי ולהעדר אחריות מצידו לתיקון הנזילה בצנרת, וקובע כי עליו לשאת, יחד עם הדיירים האחרים בבניין בעלות תיקון הנזילה בצנרת שביצע התאגיד.

מכל האמור, דין הבקשה להורות לנתבעות לחבר את מד המים בדירת התובע ישירות למד המים הראשי ולבטל את קו המים המשותף להידחות.

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

אליבא דגרסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, הנתבעת הייתה במועדים הרלוואנטיים חברה אשר מייצרת ו/או משווקת ו/או מתקינה מערכת חימום עבור הדירה המצויה בגג הבית המשותף, והאחראית ו/או השולטת ו/או המתחזקת של מערכת חימום זו. מתקן החימום הותקן בגג הבניין ביום 8.8.12.

על פי קביעתו, בעקבות נזילת המים נגרם נזק לדירת המבוטח בסך 5,013 ₪ וכן, נזק למבנה הבית המשותף בסך 2,100 ₪.

לאור זאת, הזמינה את הנתבעת לתקן הנזילה ממתקן החימום ושמעה לאחר מכן, כי המתקן הוחלף.

...

התובעת טוענת, כי היא אינה יודעת, ואין באפשרותה לדעת, מה היו הנסיבות הממשיות אשר הובילו לקרות האירוע והנזקים, וכי נסיבות האירוע מתיישבות עם המסקנה לפיה הנזק נגרם על-ידי נכס שלנתבעת הייתה השליטה המלאה עליו, או על-ידי "דבר שנמלט" אשר הנתבעת אחראית עליו בתוך תקופת האחריות, וכי הנתבעת ו/או מי מטעמה לא נקטה זהירות סבירה בכך שלא תחזקה כראוי את מתקן החימום ולא איתרה בזמן את מקור הנזק, ועל כן חל כלל "הדבר מדבר בעד עצמו", לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], וכי על הנתבעת הנטל להוכיח, כי לא הייתה התרשלות מצדה.

יוצא אפוא, כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה, כי תקלה שנגרה למתקן החימום של הנתבעת היא, ואין בלתה, זו שהובילה לנזק אשר נגרם לדירתה של משפ' שטרן ולבניין המגורים.

רוצה לומר, התובעת לא עמדה בנטל הרובץ כל כתפיה להוכחת תביעתה ולפיכך דין התביעה להידחות.

סוף דבר: הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות התביעה דנן בסך של 5,500 ₪, וזאת לתשלום בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו סכומים אלה הפרשי ריבית והצמדה כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

אין חולק, כי כפי שנקבע בחוות הדעת, ביום 22.7.16 אירעה נזילה בחדר שירותים משותף הנמצא בקומה העליונה של המבנה (להלן: "חדר השירותים").

משלא עידכנה חב"ד את מאיוסט על ארוע הנזילה טרם ביצוע התיקון, מנעה מפינאטס אפשרות לבדוק בעצמה מה היה הגורם לנזילה, ואת הקשר בין הנזילה לשפוץ שביצעה חב"ד. בכך גרמה חב"ד לפינאטס נזק ראייתי, שכן פגעה ביכולתה להיתגונן בפני תביעת התובעת, ואף לברר את אחריותה של חב"ד. טענות נוספות של חב"ד להלן אדרש לשתי טענות נוספות של חב"ד, הראשונה עניינה השמוש בשירותים, השניה עניינה העידר תיחזוקה נאותה של פינאטס.

השני – גליאנוס לא עידכנו אותה בזמן אמת לגבי השפוץ שביצעה חב"ד. לנוכח קביעתי כי החזקה העובדתית בדבר הקשר בין הנזילה לבין השפוץ שביצעה חב"ד זמן קצר לפני כן לא נסתרה, מן הדין לדחות את הטענה כי גליאנוס אחראית לנזילה בשל היותם של השירותים רכוש משותף.

...

התוצאה היא כי דין ההודעה נגד גליאנוס ומנורה להידחות.

סוף דבר לפיכך, ישלמו הצדדים השלישיים מס' 2 ו-4 למודיעות סך של 51,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד שבו שילמו המודיעות את הסכום לתובעת, ועד התשלום המלא בפועל.

אני דוחה את ההודעה לצדדים שלישיים נגד הצדדים השלישיים מס' 1 ו-3, וכפועל יוצא מכך גם את ההודעה לצדדים רביעיים.