מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין הדבר מדבר בעד עצמו

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

התובע הבהיר בעדותו כי אומנם הוא לא שמע באוזניו את הדברים שנמסרו ע"י איאד מוחמד, אך ראה את איאד מדבר עם הפראמדיק [footnoteRef:8], כאשר איאד עצמו לא היה עד לתאונה.
כך בכתב ההגנה, הוכחשו נסיבות ארוע התאונה כפי שנטענו ע"י התובע מבלי להעלות גרסה נגדית, ובתחשיב הנזק של הנתבעות נטען "באשר לנסיבות הארוע – מדובר בארוע שארע אך ורק באשמתו של התובע שכן הוא זה שבנה את הפיגום ממנו הוא נפל, ולפיכך אין לו אלא לבוא בטרוניה לעצמו בלבד. לחילופין בלבד, וככל שישנה אחריות נזיקית למאן דהוא, פרט לתובע, הרי שבנסיבות התיק דנא היא מושתת לפתחה של מעסיקתו של התובע לבד, ומכאן שתביעת המל"ל מתאיינת בנסיבות ודינה להדחות". בהמשך לכך, טען ב"כ הנתבעות בקדם שהתקיים "אנחנו עומדים על הטענה שהתובע הוא שבנה את הפיגום"! מאליו יובן כי לא סתם טען ב"כ הנתבעות בתחשיב הנזק ובקדם המשפט כי התובע היה זה שבנה את הפיגום, ונראה כי קו הגנה זה מקפל בחובו הודאה לכך שהתובע ניחבל בזיקה לפיגום.
ב"כ התובע טען כי יש להפוך את נטל הראיה, לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין ומכוח חזקת "הדבר מדבר בעדו" משנגרם לתובע נזק ע"י נכס שהיתה לנתבעת שליטה מלאה עליו, שהנו קרש שנשבר, וארוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה בזהירות סבירה לגביו, וכן לפי סעיף 38 לפקודת הנזיקין, בנימוק שהנזק נגרם לתובע ע"י דבר מסוכן שהיה בבעלות ובשליטת הנתבעות או מי מהן.
...
לאחר עיון במכלול התיעוד הרפואי שהוגש ובמסמכי הביטוח לאומי, כולל הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות שבדקו את התובע והאישורים של הרופא התעסקותי, אני סבורה כי קיימת הצדקה לפסוק לו הפסד שכר מלא לתקופה של 12 חודשים, שכן גם לאחר תום התקופה בה נקבעה לתובע נכות זמנית בשיעור של 50%, הוא שהה בתקופת אי כושר בה הוכר כנכה נזקק ע"י המוסד לביטוחי לאומי, כאשר בתקופה זו המשיך להיות במעקב רפואי ולסבול מהגבלות, הומלצה לו חופשת מחלה ע"י רופאיו [footnoteRef:21] ובפועל גם לא עבד.
סוף דבר אני מורה על קבלת התביעה ועל חיוב הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 126,875 ₪ [footnoteRef:25].
] בנוסף, ישלמו הנתבעות לתובע הוצאות משפט בסכום של 4,200 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (אגרת ההליך ועלות חוות דעת מטעם התובע) ושכ"ט עו"ד בסכום של 29,688 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חרף זאת ועל מנת שלא לצאת "פטור בלא כלום", אקיים להלן דיון קצר בנוגע לעילה המתבססת על היפוך נטל השיכנוע, הגם שהתובע עצמו לא טרח לעשות כן; סעיף 41 לפקודת הנזיקין נוקב בשלושה תנאים מצטברים שרק בהתקיימם, ניתן לומר כי חל הכלל של "הדבר מדבר בעדו", אשר משמעו הוא היפוך נטל השיכנוע ועימו הנטל המישני של הבאת הראיות על כתפי המזיק.
ודוק, במאמריו של **** מור נדונה הזיקה בין כלל "הדבר מדבר בעדו" לבין חוק האחריות למוצרים פגומים, שם סוקר המחבר את הפסיקה וקובע: " אם אמנם התנאי בדבר השליטה בנכס המזיק, מתייחס לעת התאונה דוקא, ונראה לנו שאכן זהו המצב בארץ, הרי ניזוקים ממוצרים פגומים אינן יכולים להסתמך על סעיף 41 לפקודת הנזיקין בתביעתם נגד היצרן". (שם עמ' 595).
...
ההודעה ביחס לשני צדדי ג', אפוא, נדחית.
סוף דבר ופסיקת הוצאות משפט התביעה נדחית.
ההודעה כלפי צדדי ג' 1-2 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר היתייחסות לאחריות של נתבעת 4 שנמחקה (סעיף 19 לכתב התביעה), טוען ב"כ התובעים בסעיף 20 את הדברים הבאים: "התובעים יטענו כי בנסיבות הארועים המתוארים לעיל חלים הכללים בדבר 'הדבר מדבר בעד עצמו' ו'הדבר מסוכן', ועל הנתבעות ו/או מי מהן הראיה שלא הייתה מצדן התרשלנו שיחויבו בגינה". ה.2 סיכומי התובעים סיכומי התובעים הוגשו לאחר שמיעת כל הראיות (כולל "הסיבוב השני"), ביום 14.1.19, על ידי עו"ד חנוך רובין, שייצג את התובעים לכל אורך הדיונים.
8.2 התובעים יטענו כי נסיבות התיק מקיימות את הוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] המכונה 'הדבר מדבר בעד עצמו' וכי התקיימותה מחייבת העברת נטל השיכנוע לכתפי האוניברסיטה אשר נידרשת להרים נטל זה על-פי מבחן מאזן ההסתברויות".
לאחר הבאת דברי גפן בחקירתו בבית המשפט (סעיפים 345-346), כאשר מדובר בציטוטים המשתרעים על פני כ-3 עמודים, נאמר בסעיף 347 לסיכומי הנתבעת: "ייתכן שלצורך חוות הדעת, שהיא כאמור חוות דעת פנימית ואשר נועדה לאפשר לנתבעת להמשיך ולשפר את מערך האבטחה המצוין ממילא שהחזיקה, לא מצא מר גפן לנכון להתייחס למעגלי האבטחה החיצוניים שאינם בשליטת האוניברסיטה, אבל ברי כי בית המשפט הנכבד, בבואו להכריע במחלוקת שעל הפרק, לא יכול להיתעלם מאחריות המדינה למניעת הפיגועים ולמניעת הגעת המפגע עד לשערי הנתבעת ואכן, בית המשפט גילה דעתו באופן חד משמעי שאינו משתמע לשתי פנים ולפיה האחריות מוטלת בראש ובראשונה על כוחות הבטחון." בהמשך, מתייחס ב"כ הנתבעים לתזות שהועלו על ידי ב"כ התובעים בחקירות של גפן ובהן ניסיון למנוע מערבים ישראליים בעלי מאפיינים מסוימים לעבוד באוניברסיטה (סעיף 349); הגבלת גיל העובדים הערביים לגיל 25; אילוץ עובדים ערביים לשאת תלאי עם זהוי (סעיף 350).
...
" גם אני סבור כי, לכתחילה, יש מקום לפצות את התובעים, לפנים משורת הדין, בכל דרך אפשרית המתאימה לאוניברסיטה ולאופייה.
המחלוקת בין השופטים התייחסה לסוגיית התשלום לפנים משורת הדין, אשר הוצע לתובעים (משפחת הנרצח) על ידי המערערת (בית החרושת), אך משפחת הנרצח סירבה לכ,ך וביקשה לנהל את הערעור עד תומו, כאשר, כאמור, התוצאה הייתה כי הערעור נדחה פה אחד, מנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דינו של השופט – כתוארו אז – מאיר שמגר.
פסיקתא התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, בנסיבות דנן יש להפעיל את הכלל הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין- "הדבר מדבר בעדו" שמשמעו היפוך נטל השיכנוע על כתפי הנתבעות או מי מהן.
(ראו: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש לז (1) 113, אהרן ברק "אחריות בנזיקין של מחזיק במקרקעין" מחקרי משפט לזכר אברהם רוזנטל (עורך: גד טדסקי) 104 (תשכ"ד); דיני נזיקין: תורת הנזיקין הכללית (עורך: גד טדסקי) 465 (מהד' 2, תשמ"ד)]; ע"א 1068/05 עריית ירושלים נ' מיימוני ( 14.12.06).
התובעת אף לא הציגה רצף טפולי או תלונות בקשר לתאונה החל משנת 2013, דבר המדבר בעד עצמו.
...
בפסקה 7 לפסק דינו של כב' השופט הנדל נאמר בזו הלשון: "...התנאי השלישי הנזכר בסעיף 41 עוסק ב"מקרה שגרם לנזק". במסגרתו נדרש בית המשפט לבחון האם האירוע הנזיקי מתיישב עם המסקנה שהנתבע התרשל יותר מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה.
כל ההודעות לצדדי ג' ו/או ד' שנשלחו בתובענה זו נדחות מניה וביה, למעט בחזית שבין העירייה לבין חב' שעשועים בע"מ (צד ג ' 1) כפי שצויין לעיל.
מכל האמור לעיל, מצאתי כי התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין ראש נזק זה. פגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד לרבות פנסיה התובעת טוענת בסיכומי כי יש לחשב את הפגיעה בכושר ההשתכרות על בסיס נכות תפקודית בשיעור 10%.
סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל הריני מעריכה את נזקיה של התובעת בסכום כולל של 80,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעות טוענות כי אינם יכולות לדעת את הסיבה הממשית לארוע ולכן חל הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו". בטופס ההודעה על תאונת דרכים מתאריך 07.12.17 דיווחה תובעת 2 כי "עמוד תאורה נפל על הכביש כתוצאה מזה רכב מבוטח נפגע, הגלגלים התפוצצו ומרכב תחתון נפגע." טענות הנתבעת בתמצית הנתבעת טוענת, כי לא הפרה כל חובת זהירות שהיא כלפי התובעות וכי אין בנסיבות הנטענות בכתב התביעה כדי להטיל אחריות על הנתבעת.
נטל ההוכחה בדבר רשלנות הנתבעת התובעות טוענות להעברת הנטל לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שעניינו "הדבר מדבר בעד עצמו", הקובע כדלקמן: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שארוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה". חובתה של הנתבעת לטפל ולתחזק את מערך הכבישים שבתחום שיפוטה.
...
סוף דבר: לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל חלקית.
הנתבעת תשלם לתובעת 1 סך של 6,800 ₪ בתוספת שכר עדות נהגת התובעות (400 ₪), אגרת משפט כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת 2 סכום של 695 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו