אחריות לפגיעת קטנוע בהולך רגל במעבר חצייה

העבירה, הסדר הטיעון והעבר הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של הפקרה אחרי פגיעה בנגוד לסעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה") נהיגה בקלות ראש או ברשלנות או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור שגרמה לתאונת דרכים בה ניחבל אדם בנגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה בצרוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה ואי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה בנגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 בצרוף סעיף 68 לפקודת התעבורה.

הנאשם פגע עם קטנוע בהולכת רגל שחצתה את הכביש.

לקולה התחשבתי בכך שהנאשם הודה בעבירות, לקח אחריות מלאה עליהן וחסך זמן שפוטי, את העובדה במקום התאונה היו אנשים נוספים, את קלות פגיעותיה של הנפגעת כעולה מכתב האישום המתוקן, את עברו התעבורתי המקל של הנאשם שרובו כולל עבירות מסוג בררת משפט, את העובדה כי מעולם לא ריצה עונש מאסר ואף לא הושתו עליו עונש מאסר מותנה, את העובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי, את גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירה, את נסיבותיו האישיות את השינוי שעבר, ואת רצונו הכן להשתקם.

...

בשים לב לפיצוי הכספי שהועבר למשפחת הנפגעת במסגרת הליך הצדק המאחה אשית מצאתי להשית על הנאשם סכום פיצוי מופחת מזה שהיה נפסק ללא הליך זה. לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 8 חודשים.

אני מורה על הפעלת פסילת רישיון למשך חודשיים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 7623-11-14 ביום 9.3.2015 לריצוי באופן מצטבר.

אני מורה על הפעלת עונש פסילת רישיון למשך 3 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בירושלים בתיק 46-12-14 ביום 29.12.2014 לריצוי באופן מצטבר.

טיעוני הצדדים: המאשימה: מדגישה את העובדה שבתיק נוהלו הוכחות וכי הנאשמת לא נטלה אחריות על מעשיה – כך שנקודה זו אינה עומדת לזכותה בעת מתן גזר הדין.

במקרה זה הנאשמת שמעה "בום חזק", ראתה שרוכב הקטנוע עמד על רגליו ואף צעק לעברה וקילל אותה, כך שהיה ברור שמדובר בפגיעה קלה, אולם כפי שקבעתי, חובה היה עליה לעצור ולברר את המצב לאשורו ולמסור את פרטיה– כך שאני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים הללו היו ברף הנמוך שלהם.

במקרה זה המדובר היה בהסדר טיעון, נוכח העובדה שהנאשם שהה בחו"ל. ת.ד 166-01-11 מד"י נ' ניג'ם- הנאשם הורשע בפגיעה בהולך רגל במעבר חצייה, אף על פי כן, המשיך בדרכו ורק בחזרה עצר ומסר לשוטרים כי היה עד לתאונה- בית המשפט גזר עונש של 6 חודשי פסילה, ורכיבים נוספים.

...

במקרה זה הנאשמת שמעה "בום חזק", ראתה שרוכב הקטנוע עמד על רגליו ואף צעק לעברה וקילל אותה, כך שהיה ברור שמדובר בפגיעה קלה, אולם כפי שקבעתי, חובה היה עליה לעצור ולברר את המצב לאשורו ולמסור את פרטיה– כך שאני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים הללו היו ברף הנמוך שלהם.

לאור החקיקה והפסיקה אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם עבירות אלו שבהן הורשעה הנאשמת הוא בין 3 חודשים ועד 10 חודשי פסילה.

לאור כל זאת, ובשקלול העובדה כי הנאשמת לא הודתה ואף על פי שזו זכותה לעשות כן, הרי שהודאה אינה עומדת לזכותה כשיקול לקולא, העבירות שבהן הורשעה, נסיבות ביצוע העבירה, החבלה הקלה בה נחבל רוכב הקטנוע ונסיבותיה האישיות, אני גוזרת עליה את העונשים הבאים: קנס בסך של 1500 ₪, הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 21.3.17 פסילה בפועל של 4 חודשים, הפסילה תחל לא יאוחר מיום 1.4.17 .

המבקש ניסה להרים את הקטנוע תוך כדי אחיזת הכידון עם שתי ידיו ולפתע הוא סובב את המצערת וגרם לנסיעת הקטנוע קדימה ולפגיעה בהולכת רגל שחצתה באותו מעבר חצייה.

הדבר אינו נכון מבחינת האחריות הפלילית שכן מצופה מהנהג להצליח להשתלט על הרכב גם במצבי חרום כאלו – וגם כמדיניות של חבות לנזק שגרמה התאונה במישור האזרחי.

...

בענייננו, לאחר שעיינתי בתיק החקירה וצפיתי בסרטון הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה אף בשלב זה כנגד המבקש.

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את אשמת המבקש וכי קיים יסוד להניח שיוגש כתב אישום כנגד המבקש.

בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי ביטול הפסילה יפגע בביטחון הציבור ועל כן אני מורה על דחיית הבקשה.

עוד צוין כי הנאשם התקשה ליטול אחריות לארוע התאונה בשל הבנתו כי לאור מקום עמידת המשאית, עמד לרשותו זמן תגובה קצר מדי, אך הביע צער וחרטה על מעשיו ודאגה לשלומו של הנפגע.

· עפ"ת (מחוזי חיפה) 2068-03-17 מדינת ישראל נ' דורון נוימרק (מיום 05/06/17) נדון עניינו של מערער אשר נהג בקלות ראש בכך שסטה מנתיב נסיעתו לימין הדרך, פגע במעקה בטיחות, חזר לכביש ופגע ברוכב קטנוע אשר ניחבל חבלות של ממש – ונזקק ל-11 ניתוחים ונקבעו לו 73% נכות.

ב"כ המאשימה הפניתה לפסיקה, אותה לא מצאתי כמתאימה לנסיבות ביצוע העבירות שבפני שכן במקרים שם דובר במידת רשלנות גבוהה וכן נגרמו פגיעות קשות ביותר לנפגעי העבירה, הקרובות לתוצאות תאונה קטלנית: · רע"פ 678/18 פלוני נ' מדינת ישראל (31/05/18) – הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה וגרימת חבלות קשות להולכת הרגל – חבלת ראש ושברים מרובים בגופה והיא אושפזה למספר חודשים ובהמשך הועברה לשקום ארוך בבית חולים סיעודי.

...

לאור כל האמור, ביקש ב"כ הנאשם, להשית צו של"צ כהמלצת שירות המבחן ולהסתפק בפסילה שריצה הנאשם עד כה לצד רכיב פיצוי לנפגע.

לאור כל האמור מצאתי כי מתחם הענישה לעבירות של נהיגה רשלנית בגינה נגרמה תאונת דרכים שתוצאתה חבלות של ממש בנסיבות כמתואר בעובדות כתב האישום - רף רשלנות בינוני-נמוך, תרומת רשלנות משמעותית של נהג המשאית, חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה, חבלות הגוף שנגרמו לנפגע ברף הבינוני - כולל רכיב פסילת רישיון נהיגה לתקופה המתחילה ב-11 חודשים ומגיעה עד ל-24 חודשי פסילה בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: פסילה בפועל פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים ו-15 ימים.

בעפ"ת (חי') 4955-04-20 פאולה קולר נ' מדינת ישראל (8.6.20) – בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בביטחה, והתנהגות הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש (להולכת הרגל נגרמו שברים באגן, והיא אושפזה מספר ימים ועברה הליך שקום ממושך), הופחתה הפסילה משנה ל-6 חודשים, כשיתר הרכיבים, מאסר מותנה, פסילה מותנית, קנס ופצוי לנפגעת, נותרו על כנם.

בעפ"ת (מחוזי חיפה) 2068-03-17 מדינת ישראל נ' דורון נוימרק (05.06.17), בעבירות של נהיגה רשלנית, סטיה מנתיב נסיעה, וגרימת תאונה וחבלה של ממש, לאחר שהמערער סטה מנתיב נסיעתו לימין הדרך, פגע במעקה בטיחות, חזר לכביש ופגע ברוכב קטנוע, וגרם לרוכב חבלה של ממש, שכללה שבר בקרסול, 7 ניתוחים, ונקבעו לו 73% נכות.

המבקש, קטין בעת ביצוע העבירות, נטל אחריות על מעשיו ודאג לשלומה של הנהגת המעורבת, נדון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, פסילה של 3 שנים, פסילה מותנית, מאסר מותנה, קנס והתחייבות.

...

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במתחם הענישה, אני סבורה כי בהתחשב בעבירות שמיוחסות לנאשם, נסיבות ביצוען, רף רשלנותו של הנאשם בתאונה, שהוא ברף הבינוני, החבלה שנגרמה לנהג הקטנוע בתאונה, שהיא ברף הבינוני, לצד עברו התעבורתי של הנאשם, המצביע על מסוכנות גבוהה שנשקפת מהמשך נהיגתו, כשמנגד, הודאת הנאשם שחסכה מזמנו של בית המשפט, יש לפסול את הנאשם לתקופה של 5 חודשים.

על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני פוסלת את הנאשם לתקופה של 5 חודשים.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ש"ח .