כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות לנזקי תאונה בחצר נמל חיפה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

דגון היא חברה פרטית שחתמה עם מדינת ישראל על הסכם תיכנון, הקמה וניהול של מסוף גרעיני התבואות בנמל חיפה, והייתה ועודנה המפעילה והמתחזקת של המקום בו עבד ונפגע התובע בתאונה.
הנתבעות כפרו בעצם ארוע התאונה, באחריותן הנטענת, ובנזקי התובע.
עוד נקבע בהסכם, כי שהותם של עובדי ונציגי ג'סקו ואורחיהם מוגבלת למשרדים שבחצרי דגון, ולאזורים הנחוצים להם לצורך ביצוע עבודתם, כגון חצרי דגון באיזור הטענת הקרונות, באיזורי לקיחת הדוגמאות, איזור בורות הקבלה ותאי המסירה, בחצרי דגון במסילות הרכבת והקרונות, כניסה לכל איזור אחר מותרת באישור מראש של מנהל הממגורה בלבד.
...
מהמקובץ לעיל, שוכנעתי כי לתובע לא נגרמו הפסדי שכר כלשהם.
ודינן להידחות.
לסיכום משלא השתכנעתי באירוע התאונה, אני מורה על דחיית התביעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לחלופין נטען כי הנזקים נגרמו ברשלנות מי מהנתבעות שהשתמשו בקוביות משומשות, לא תקינות, קוביות שהיו מזוהמות בחומרים אחרים, בכך שלא יידעו את התובעות בדבר הדליפה שהתגלתה כבר בנמל חיפה ושלא דאגו כבר אז להעביר את כל המטען לקוביות חדשות ובכך שהמכילו את הקוביות בצורה לא בטוחה במכולות של התובעות באופן שגרם לדליפות נוספות שלא התגלו בנמל חיפה אלא לראשונה באנטוורפן.
הודע לשמאי שהיתה השהייה בתהליך בשל תאונה ופציעה של מי מעובדי MESSRS ולאחר מכן העבודה המשיכה.
שאלה נוספת היא מי אחראי להמכלת הקוביות בתוך המכולה בצורה בטוחה תוך אבטוח, קשירות עגון והנחת משטחים בין קומה לקומה? שאלה נוספת במחלוקת היא מי הוביל את המכולות לנמל חיפה מחצר אשכנזי האם אשכנזי או מי מטעם הים תיכונית? במחלוקות הללו העידו מר סאלם אבו שאח, מר ופיק שעבי, מר אברהם נזרי ומר איציק אשכנזי.
...
מתוך צבר הממצאים לעיל עולה המסקנה כי הים תיכונית רכשה את הקוביות המשומשות וגרמה לנזק.
אשר על כן אני מקבלת את התביעה נגד נתבעות 1,3 ומחייבת אותן, יחד ולחוד, לשלם לתובעות סך 1,754,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (1/1/13) ועד התשלום בפועל.
התביעה נגד נתבעות 2,4 נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

]הרקע העובדתי זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ע' גרשון) במסגרתה נקבע כי הארוע בו נפגע המשיב 1 (להלן: המשיב) הוא "תאונת דרכים", כמשמעות מונח זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).
כך, טוענת המבקשת כי התאונה אינה עומדת ב"מבחן הגאוגרפי", על פיו טפול הדרך "חייב להעשות בדרך במובנה הגאוגרפי, ומשום כך טפול הנעשה בבית או בחצרים של מקום העבודה אינו 'טפול דרך'" (עניין נביל, בסעיף 9).
הפעולה שביצע המשיב, כך נטען, אינה בבחינת פעולה סטנדרטית הנדרשת מכל נהג בכביש, אלא זו פעולה שהיתה באחריות מחלקת הטעינה, שלא ביצעה את מלאכתה כראוי, ולכן נידרש המשיב להשלים את מלאכת הטעינה.
הן מביאות כדוגמא למלאכותיות ההבחנה "חצרים" המשתרעים על פני שטחים נרחבים (דוגמאת נמל אשדוד או מפעלי ים המלח) בהם יכול שהנהג ייסע, לאחר הטעינה, על פני קילומטרים מתוחמים ומגודרים.
הילכת נביל סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר "תאונת דרכים" כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
...
כזכור, טענה המבקשת כי הפעולה שביצע המשיב – אף אם היתה חיונית להמשך הנסיעה – נעשתה במטען שהועמס על המשאית, ולפיכך אין לראות בה טיפול "ברכב עצמו או באחד מרכיביו", ואין להביאה בגדר "שימוש ברכב מנועי". לאחר ששקלתי את הטענה, הגעתי למסקנה כי אין בידי לקבלה.
סבורני כי טיפול בחלק מן המטען שהשתחרר במהלך הנסיעה ובלט מארגז המשאית – טיפול שנועד להסיר סיכון תחבורתי - כמוהו כטיפול ברכב עצמו או באחד מרכיביו, ואין להשוותו להסרת מכשול המוטל על הדרך.
התוצאה היא שיש לדחות את הערעור.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כמו כן הוסכם בין הצדדים כי בכל מקרה סכום הפיצוי יקבע בהתאם למתווה הנקוב בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), ובכלל זה לעניין נזק לא ממוני ושכ"ט עו"ד מזה ולעניין העדר מחלוקת בשאלת האחריות ואשם תורם מזה.
4.4 בהתאם לכך יש לפסוק לתובע סכום של 82,228 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד, לפי הפירוט דלקמן: 4.4.1 כאב וסבל – בהתאם לנכות הצמיתה (12%) – 20,688 ₪; 4.4.2 הפסד שכר עבר – מוערך באופן גלובלי 20,000 ₪; 4.4.3 הפסד שכר לעתיד – אמנם כיום התובע עובד בנמל חיפה כאחראי צוות חירום, אך המדובר בנכות אסטתית וצלקות בפנים ובחלקים נוספים של הגוף.
5.2 בנסיבות אלה אין המדובר בתאונת דרכים: המבחן הגיאוגרפי – תיקון דרך צריך להתבצע בדרך ולא בחצרים של מקום עבודה ואילו כאן הארוע היתרחש במוסך; מבחן הזמן – רק תיקונים שנועדו להקטין את הסיכון התעבורתי ונעשים אגב נסיעה ולצורך המשך נסיעה יוכרו ולא כאשר הרכב בתוך מוסך וממתין לטפול; מבחן המהות – תיקון דרך יתבצע מבלי להיזקק למוסך או לבעל מיקצוע ואילו במקרה זה כלי הרכב הובא למוסך לשם תקונו.
...
לכן, אם הארוע היה מתרחש בצד הדרך המסקנה היתה כי מדובר בתיקון דרך.
אירוע התאונה בין כתלי המוסך אינו מנתק את הסיכון התעבורתי הבלתי צפוי שהתעורר עקב נסיעה עם מנוע שהתחמם ואינו משנה את העובדה שהפעולה בוצעה על מנת למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי ולאפשר את המשך הנסיעה ולפיכך, יש לדחות את התביעה כנגד הנתבעת מס' 3.
לאחר שעיינתי בכל הראיות שהוצגו בפניי, בחנתי את כל טענות הצדדים, את מכלול הנסיבות ואת כל השיקולים הצריכים לעניין-אני מחייבת את הנתבעת מס' 3 לשלם לתובע סך של 27,150 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% ומע"מ כחוק תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרישי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום המלא בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו