תובע 1, שהוא הבעלים של רכב התובעים בו נהגה עובר לתאונה ותוצאותיה רעייתו, תובעת 2, ציין בעדותו את הדברים הבאים:
" אני הבעלים של רכב שמספרו 11-410-79. בתאריך 16.3.16 נהגה ברכב רויטל שהיא אישתי. היא נהגה ברכב ברשותי ובהסכמתי המלאה. היא הודיעה לי שהרכב היה מעורב בתאונה. אני לא הייתי נוכח ברגע התאונה. היא הודיעה לי שלרכב נגרמו נזקים כתוצאה מהתאונה, הן בחלקו הקידמי של הרכב והן בחלקו האחורי של הרכב. את הנזקים לחלק האחורי של הרכב קבלתי מהנתבעים, שכן מי שנהג ברכב שפגע ברכב שבו נהגה אישתי, הוא נתבע 3, שנהג ברכב נתבעת 1 ומבוטח בנתבעת 2, ושמספרו 42-209-59. את הנזקים לחלק הקידמי של הרכב הנתבעים לא שילמו, אף שהנתבעים לקחו אחריות לקרות התאונה וגם שילמו את הנזק לחלק האחורי של הרכב. הוגשה חוו"ד שמאי ומעריך נזקים לגבי ניזקי הרכב. אני טוען שהנתבעים לא שילמו את ההפרש המגיע בגין הנזקים הקדמיים של הרכב ונזק בחלק הקידמי של הרכב מסתכם בסך של 6,961 ₪. כמו כן, הנתבעים הפחיתו סכום משכ"ט השמאי ולא שילמו לנו את ההפרש המגיע בסך של 654 ₪. אנו תובעים גם הוצאות משפט בסך של 500 ₪. צירפנו לתביעה את כל המסמכים המעידים על הנזקים. אישתי הודיעה לי בטלפון על קרות התאונה, ואני הגעתי למקום התאונה תוך מספר דקות אחרי שהודיעה לי כי אני הייתי באותו פקק תנועה שהיא היתה ברכב אחר. כשהגעתי למקום התאונה פגשתי במקום התאונה את נתבע 3, מר אדוארדו כץ שפגע ברכב שלנו, וראיתי גם את הרכב שהיה לפני הרכב של אישתי, ושמספרו היה 71-470-76. אני גם צילמתי את הרכב הזה שהיה לפנינו, שהיה לפני הרכב של אישתי, ואני מגיש את הצלום, מוגש ומסומן ת/1, וגם צילמתי את הפרטים של הנהג שהיה עם הרכב לפני הרכב של אישתי, מוגש ומסומן ת/2. הצילומים האלה בוצעו ע"י אישתי. ברכב שהיה לפני הרכב של אישתי, ושהנתבע 3 הדף את הרכב של אישתי לעבר הרכב שהיה לפניו ושמספרו כפי שציינתי היה 71-470-76, היה וו גרירה שכתוצאה מההדיפה אישתי פגעה בו. נגרמו נזקים לחלק הקידמי של הרכב של אישתי. הנתבע 3 שגרם לתאונה והיה במקום, ראה את הרכב שהיה לפני הרכב שבו נהגה אישתי, והרכב עמד שם כשאני הגעתי. אני לא יודע אם נתבע 3 לקח את המספר של הרכב שהיה לפני הרכב של אישתי או ניגש אליו, אבל הרכב הזה היה שם ונגרמו נזקים לרכב של אישתי כתוצאה מכך שנתבע 3 פגע בחלק האחורי של הרכב שלנו והדף אותו קדימה באופן שפגע ברכב שרואים את התמונה שלו בת/1. אנו מבקשים לפסוק את סכום הנזק בצרוף ריבית הפרישי הצמדה והוצאות".
תובעת 2, אשר נהגה ברכב התובעים עובר לתאונה ותוצאותיה, תיארה בעדותה את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינה את הדברים הבאים:
" ביום 16.3.16 נהגתי ברכב שבבעלות בעלי ושמספרו 11-410-79. נסעתי בכביש 4 והגעתי בסמוך לצומת רעננה. זה היה מצפון לדרום, והגעתי לפני צומת רעננה לפני הפניה שמאלה לכיוון כפר סבא. היתה תנועה רבה. היה אור ברמזור, הייתי בעצירה מוחלטת. בזמן שהייתי בעצירה מוחלטת, והיו כלי רכב לפניי שעצרו גם הם בגלל האור האדום, הם היו צפופים כי היה רווח לא גדול בין רכב אחד לרכב אחר שעמד והמתין לפני הרמזור בעת שהיה בו אור אדום. לא היה 2 מטר בין רכב אחד לרכב אחר. היו כמה סנטימטרים ספורים בין רכב לרכב כמו בכל פקק. כך עמדו כלי הרכב והמתינו שהאור ברמזור יתחלף מאור אדום לאור ירוק. בזמן שהייתי בעצירה מוחלטת פיתאום רכב מאחוריי העיף אותי, כלומר הרכב שהגיע מאחוריי לא שמר מרחק ופגע ברכב שלי מאחור, המכה היתה חזקה מאוד, שכן היא העיפה אותי קדימה, ואת הרכב שלי היא הדפה קדימה לעבר הרכב שהיה לפניי, וכתוצאה מכך הרכב שלי נפגע גם מאחור וגם מקדימה, כי הוא פגע כתוצאה מההדיפה ברכב שהיה לפניי שרואים אותו בתמונה ת/1 שאני צילמתי אחרי התאונה ושמספרו 71-477-06 וגם הנהג שאת מספר רכבו רואים בתמונה ת/1, נתן לי לצלם את רישיון הרכב שלו וצילמתי, והתמונה הוגשה וסומנה ת/2. היתה לי בהלה מההדף, ואדוארדו נבהל עוד יותר. בגלל שאל קרה לי כלום אמרתי לו שלא קרה שום דבר וזה רק עניין של פח ולא נזק גופני. הרגעתי אותו. בעלי היה שני רכבים אחרי הרכב של אדוארדו, כי גם הוא נסע לעבודה ואני טלפנתי לבעלי ובעלי ניגש מיד למקום התאונה. אז החלפנו פרטים. אני ואדוארדו החלפנו פרטים, ואני גם לקחתי את הפרטים של הנהג שהיה לפניי. לנהג שלפניי לא קרה נזק כי בחלק האחורי של הרכב שלו היה וו גרירה עם תפוח גדול שאני מסמנת על ת/1 בעיגול. אני טוענת שעל הנתבעים לשלם גם את סכום הנזקים שנגרמו בחלק הקידמי של הרכב, הכל כפי שהעיד בעלי. האחריות לתאונה כולה מוטלת על נתבע 3, שנהג ברכב נתבעת 1, המבוטח בנתבעת 2. הרכב שלנו היה רכב חדש, לא עבר תאונות ל פני ולא אחרי. הוא טופל במוסך מרכזי מורשה, אפשר לראות אצלם שלא היתה שום תאונה לפני תאריך התאונה הנוכחית ולא אחריה".
נתבע 3, אשר נהג ברכב הנתבעים עובר לתאונה ותוצאותיה, תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינו את הדברים הבאים:
" בתאריך 16.3.16 נהגתי ברכב שמספרו 42-209-59. נסעתי אחרי הרכב שבו נהגה התובעת 2, נסעתי מצפון לדרום, ונעצרתי בצומת רעננה-כ"ס, כי היה אור אדום ברמזור לפניה לכ"ס. אני רציתי לפנות לכ"ס. לפניי היו כלי רכב שעצרו גם. ברגע שהאוטו שלי היה בעצירה, וגם של התובעת היה בעצירה, כתוצאה מהיסח דעת אז הרכב שלי התחיל לנסוע קדימה, לפרק זמן מאוד קצר, ופגעתי עם החלק הקידמי של הרכב שלי בחלק האחורי של הרכב של התובעת. עצרתי מיד, יצאתי מהאוטו כדי לבדוק אם היא בסדר. היא הציעה להחליף פרטים. היות והבנתי שגם לתובעת וגם לי יש ביטוח מקיף, אז שום דבר לא רע בזה. עצרנו בגלל אור אדום שהיה ברמזור. המרחקים בין רכב לרכב שהיו במצב של עצירה היו מאוד מאוד קצרים, כ-30-40 ס"מ. זה היה גם המרחק בין הרכב שלי לבין רכב התובעת בשעה שאני עצרתי את הרכב שלי. אח"כ כפי שציינתי, בהיסח הדעת התחלתי לנסוע קדימה ופגעתי עם החלק הקידמי של הרכב שלי בחלק האחורי של הרכב של התובעת. אני לא מתווכח, כי אני לא מבין בזה. אני לא אומר שכתוצאה מהפגיעה של הרכב שלי בחלק האחורי של הרכב של התובעת, אז הרכב של התובעת נשאר ממש במקום ולא זז, אלא מה שאני אומר הוא, אלא מתייחס לתמונות שצילמתי את הרכב של התובעת בחלקו האחורי, ורואים שיש פגיעה קלה בחלק הפגוש האחורי של הרכב. אני לא שמאי ולא מעריך נזקים. דברתי עם התובעת, החלפנו פרטים, מסרתי את הפרטים, דאגתי לשלומה. היו הרבה כלי רכב לפני הרכב של התובעת. כלומר, היה רכב לפני הרכב של התובעת. אבל לא ראיתי את התובעת מדברת עם הנהג של הרכב שהיה לפניה. לא זוכר שהיה כזה דבר, ואני זוכר את בעלה שבא כעבור זמן קצר אחרי התאונה. הסתכלתי על הפרטים של הרכב, ולא הבחנתי בשום דבר אחר שהיה מושך את תשומת ליבי. אני לא ראיתי שהתובעת צילמה את הרכב שהיה לפניה, כלומר את התמונה ת/1. ראיתי את התובעת מצלמת את המסמכים שלי, ולא ראיתי אותה מצלמת את הרכב שלפניה. אני הציגה את עצמה כאדריכלית, ואני אמרתי לה שאני אדריכל מחשבים. לא זכור לי שום דיבור, שיחה או משהו שמתייחס לרכב אחר חוץ מהרכב שהיה אחריי, שזה הרכב של בעלה, שגם איתו דברתי אחרי שהוא הגיע. אני גר 300 מטר משם, הייתי בדרך הביתה".
כל אחד מהצדדים נחקר בחקירה נגדית.
...
נחה דעתי כי זכורים היו לתובעת 2, אשר נהגה ברכב התובעים עובר לתאונה ותוצאותיה, כל פרטי השתלשלות ארוע התאונה וניתן לסמוך על עדותה הנתמכת במסמכים שצורפו לתביעת התובעים, ובמוצגים ת/1, ת/2 שהוגשו ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעים.
לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים ביחד ולחוד את סכום תביעתם בסך של 7,615 ₪.
