אחריות יבואן על נזקי שריפה

טענות הצדדים טוענת התובעת 1 כי ארוע השריפה והנזק שניגרם בעקבותיו מכוסים באחריות היבואנית, הנתבעת וכי היא עצמה לא ידעה ואף לא היה באפשרותה לדעת מהן הנסיבות שהובילו לקרות ארוע השריפה.

דיון היפוך נטל הראייה סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שארוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה". לשם ביסוס היפוך הנטלים נקבע כי יש צורך ב-3 תנאים מצטברים: אי ידיעת התובע את הנסיבות הממשיות של קרות הנזק; הנזק נגרם על ידי רכוש שהיה בשליטתו המלאה של הנתבע; ההנחה שהתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות כלשהיא מסתברת יותר מכל טענה אחרת.

...

על רקע האמור טוענת התובעת 1 כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 222,671 ₪ בגין הנזק שנגרם לה עקב אירוע השריפה (לאחר פיצוי המבוטח) כמפורט: תשלום למבוטח – 214,044 ₪ שכ"ט שמאי – 5,114 ₪ תשלום עבור חוקר שריפות – 1,392 ₪ ריבית והצמדה מיום 21/11/11 – 2,121 ₪ במקביל טוענת התובעת 2 כי בעקבות אירוע השריפה נגרמו לה נזקים רבים וכי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין נזקים אלה, וביניהם: שיפוץ ותיקון הביובית בסך של 150,000 ₪; שיפוץ המנוע של הביובית – 21,552 ₪; עלות הזמנת כיבוי אש לאחר אירוע השריפה – 687 ₪ לתימוכין הגישה גם חוות דעת שמאי מטעמה.

סוף דבר התביעה בתיק 33053-08-12 מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

התביעה בתיק 4694-06-13 נדחית על כל רכיביה.

טענות הצדדים טוענת התובעת 1 כי ארוע השריפה והנזק שניגרם בעקבותיו מכוסים באחריות היבואנית, הנתבעת וכי היא עצמה לא ידעה ואף לא היה באפשרותה לדעת מהן הנסיבות שהובילו לקרות ארוע השריפה.

דיון היפוך נטל הראייה סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שארוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה". לשם ביסוס היפוך הנטלים נקבע כי יש צורך ב-3 תנאים מצטברים: אי ידיעת התובע את הנסיבות הממשיות של קרות הנזק; הנזק נגרם על ידי רכוש שהיה בשליטתו המלאה של הנתבע; ההנחה שהתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות כלשהיא מסתברת יותר מכל טענה אחרת.

...

על רקע האמור טוענת התובעת 1 כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 222,671 ₪ בגין הנזק שנגרם לה עקב אירוע השריפה (לאחר פיצוי המבוטח) כמפורט: תשלום למבוטח – 214,044 ₪ שכ"ט שמאי – 5,114 ₪ תשלום עבור חוקר שריפות – 1,392 ₪ ריבית והצמדה מיום 21/11/11 – 2,121 ₪ במקביל טוענת התובעת 2 כי בעקבות אירוע השריפה נגרמו לה נזקים רבים וכי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין נזקים אלה, וביניהם: שיפוץ ותיקון הביובית בסך של 150,000 ₪; שיפוץ המנוע של הביובית – 21,552 ₪; עלות הזמנת כיבוי אש לאחר אירוע השריפה – 687 ₪ לתימוכין הגישה גם חוות דעת שמאי מטעמה.

סוף דבר התביעה בתיק 33053-08-12 מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

התביעה בתיק 4694-06-13 נדחית על כל רכיביה.

לא מן הנמנע כי על יבואן תוטל אחריות בגין ניזקי רכוש שנגרמו עקב פגם במוצר אך אחריות זו מקורה איננו באחריות "אוטומאטית, "חמורה" כמשמעה בחוק האחריות למוצרים פגומים, את אחריות היבואן יש להוכיח ויש להצביע על ראיות המבססות מסקנה שהיבואן התרשל או פעל שלא כדין או שפעל בהעדר סבירות וכיו"ב וכי בין הנזק שארע ולבין מעשי או מחדלי היבואן יש קשר סיבתי.

כאמור, לצרכי אחריות יבואן לניזקי רכוש, לא הוכחה עילה כלשהיא כלפי הנתבעת, גם אם נניח לצורך הדיון האקדמי שבמיקרוגל הספציפי היה פגם נסתר כלשהוא שהביא לשריפה לאחר 4 שנים של שימוש וללא אשם מצד המבוטח.

...

משכך מבקשת התובעת לגזור את המסקנה שהדגם הספציפי היה פגום ויבואו הופסק.

גם פרשת מנדלסון שהוזכרה לעיל מביאה למסקנה שאיננה עולה בקנה אחד עם טענות התובעת.

לא מן הנמנע כי על יבואן תוטל אחריות בגין נזקי רכוש שנגרמו עקב פגם במוצר אך אחריות זו מקורה איננו באחריות "אוטומטית, "חמורה" כמשמעה בחוק האחריות למוצרים פגומים, את אחריות היבואן יש להוכיח ויש להצביע על ראיות המבססות מסקנה שהיבואן התרשל או פעל שלא כדין או שפעל בהיעדר סבירות וכיו"ב וכי בין הנזק שאירע ולבין מעשי או מחדלי היבואן יש קשר סיבתי.

סוף דבר: התובעת לא עמדה בנטל להוכיח חבות מצד הנתבעת לאירוע הנזק בגינו שילמה למבוטחיה.

"השוכרת [נתבעת 1] מתחייבת לבצע טיפולים ותיקונים במכונית במועדם וכמתחייב על פי כל דין, במוסכים מורשי משרד התחברוה בלבד, לרבות לעניין ביקורת בטיחות ותקינות בהתאם להנחיות והוראות היבואן בחוברת הטיפולים של המכונית ולמסר הק'מ שגמא[ה] המכונית ולפחות טפול אחד בשנה ולבצע תעוד לכך בספר הרכב וכן להעביר למשכירה [התובעת] יעותק מתיעוד ביצוע טפול או תיקון כאמור מייד לאחר ביצועו... חובת ביצוע טפול תחול על השוכרת כבר עם הגיע מד הקילומטרז' ל-2000 ק'מ פחות מכמות הק'מ שנקבעה לצורך ביצוע טפול כלשהוא... יובהר כי אי ביצוע הטיפולים והתיקונים במועדם עשוי להביא להסרת אחריות היבואן על המכונית ולגרור נזקים בלתי הפיכים, מיידיים או עתידיים...". סעיף 6.5 להסכם-השכירות הוסיף וקבע: "השוכרת [נתבעת 1] מתחייבת לבצע את הנחיות והוראות המשכירה המתחייבות על פי דין, לרבות לעניין ביקורת בטיחות ותקינות". ואם בזאת לא די, בסעיף 7.1.1 נכתב, שוב ברחל בתך הקטנה: "השוכרת תטפל ותתקן על חשבונה כל תקלה במכונית... כפי שידרש לאחזקה נאותה של המכונית המושכרת, במוסכים מורשי משרד התחבורה או במוסכים מורשי היבואן". פיצוי מוסכם בגין הפרתו היסודית של ההסכם הועמד על פי ארבעה מדמי-השמוש החודשיים.

לטענות הללו נמצאה אחיזה במכתב מיום 15.4.2019, הנחזה למכתב רישמי של היבואן ונספח גם הוא לכתב-התביעה, שלפיו כלי-הרכב "גמ[א] כ-100,000 ק'מ ללא כל תעוד על טפול תקופתי ברשת מוסכי 'סקודה' או במוסכים אחרים". לבסוף צורפו לכתב-התביעה מסמכים שבהם צוין כי הם "חשבונות-עסקה" בגין שכר-הטירחה, ששולם לשמאי-הרכב, לחוקר-השריפות ולחוקר הנוסף.

...

התביעה מתקבלת.

בתוך 15 ימים מיום, שקיבלו לידיהם פסק-דין זה ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובעת, סך של 62,692 ש"ח – ערכה של המכונית שלא הושבה; עוד סך של 9,848 ש"ח – פיצוי מוסכם בגין-הפרתו של ההסכם; ועוד סך של 3,908 ש"ח לשכר-טרחתם של בעלי-מקצוע.

בצירופם של הפרשי-הצמדה ורבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום-הגשתה של התביעה (22.9.2019) ועד היום, עומד הסכום הכולל לתשלום בגין עילותיה של התביעה על סך של 77,939 ש"ח. בתוך אותו פרק-זמן ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובעת, הוצאות-משפט בסך של 2,079 ש"ח ועוד סך, כולל מע"מ, של 12,400 לשכר-טרחה של עורך-דין.

כן העיד: "בתקופה של שנה אחת הבאתי פעמים איש מיקצוע ופעם אחת אני ניקיתי יסודי." דבר היכול להסביר כי מקור הנזק לא בשריפה כתוצאה מאי ניקיון.

נציין כי גם בהנחה שהחלק אינו באחריות בשל שלילתה, קיימת חובה על הנתבע כיבואן לספק את החלק.

ראוי לציין כי איש השרות כותב " לא רואה סיבה להחליף אמבטיה". כאשר זמן הספקה הנו "שבוע פלוס מינוס". גם אם הנזק אינו באחריות, ראוי לציין כי הבעיה הנה בהיעדר החלק ואי אספקתו לתובע.

...