מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות חברת השמירה על גניבה מאתר בנייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

הסוגיות להכרעה הסוגיות הטעונות הכרעה: האם התובעת זכאית לפצוי מהראל מכוח פוליסת המקיף של המחפר? האם הצתת המחפר נגרמה כתוצאה מהתרשלות חברת השמירה באספקת שירותי השמירה לתובעת? אם כן- האם התובעת זכאית לפצוי מהראל/איילון מכוח פוליסת אחריות מקצועית של חברת השמירה? האם התובעת זכאית לפצוי מאיילון מכוח פוליסת "כל הסיכונים" של אתר העבודה? כסוי בטוחי מכוח פוליסת מקיף של המחפר אין חולק כי עובר למועד ארוע ההצתה היה המחפר מבוטח בביטוח מקיף אצל הראל.
התובעת מוסיפה וטוענת כי עד היום לא ידוע לה על שומר כלשהו שהיה באתר עובר לארוע ההצתה, וכן לא ידוע על שומר מטעם חברת השמירה אשר דיווח למישטרה אודות ארוע ההצתה.
לטענת חברת השמירה, במקרה דנן, גירסתה שגובתה בתצהירי עדיה (שלא נסתרה), מטרת סוג השמירה שהזמינה התובעת, הייתה להרתיע חשודים ולהתריע בגין אירועים חשודים, כאשר החשש העקרי במקרים אלה הוא גניבת סולר ו/או חלקים מכלי צמ"ה. כמו כן, תפקיד השומר היתמצה בדווח על אירועים חשודים ואזעקת הגורמים הרלבאנטיים לרבות כוחות המישטרה וכיבוי אש, וכראיה לכך השומר צויד במכשיר טלפון ופנס בלבד.
, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לרבות עבודות בניה ו/או הקמה שמבוצעת באתר העבודות על ידי המבוטח ו/או בשמו ו/או עבורו, לרבות עבודות בניה טרומיות, קונבנציונאליות ואחרות.
...
סוף דבר מכל האמור לעיל, אני מחליט כדלקמן: אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעת מס' 1 (הראל), ומחייב את התובעת לשלם לה הוצאות משפט בסך 5,000 ₪, ותוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעת מס' 2 (חברת השמירה), ומחייב את התובעת לשלם לה הוצאות משפט בסך 5,000 ₪, ותוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
אני מקבל את התביעה נגד הנתבעת מס' 3 (איילון) ומחייב אותה לשלם לתובעת את הסך 114,730 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 29.8.16 ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

גרסת המישטרה בכתב הגנתה המישטרה הציגה בכתב הגנתה שהוגש לבית משפט קמא גרסה עובדתית, לפיה ביום 27/11/12 התקבלו במישטרה דיווחים על אירועים של הפרת סדר צבורי וגניבת רכוש באתר העבודה של קל בנין; שוטרים שהגיעו לאתר פגשו מאבטחים מטעמה של קל בנין, ומשהתפתחו עימותים אלימים בין נציגי חברות שונות נוצר צורך בהזמנת כוח שיטור רב. עוד נטען כי הובהר לנציגה של וטיבר שעליו להזמין חברת שמירה שתשמור על הציוד ובמידת הצורך להגיש תלונה על גניבת הציוד.
כזכור, בית משפט קמא אשר לא הכריע בין גרסאות הצדדים בסוגיה זו, קבע כי היתנהלות המישטרה - אשר פרץ ראה בה "הבטחה" לשמירת הסחורה במשך הלילה - לא הייתה אלא השבת האחריות באתר הבניה לידי חברת השמירה באתר.
...
לסיכום, בנסיבות העניין, בהעדר הוכחה כי וטיבר הייתה זכאית לקבל חזקה בסחורה חרף הצו להקפאת ההליכים, הרי אפילו הייתה הגניבה נמנעת או שהסחורה הייתה מאותרת לאחר גניבתה, לא הרימה וטיבר את נטל ההוכחה כי הסחורה הייתה עוברת לחזקתה.
א. הטיפול בתלונה שהגיש מנור על הגניבה קביעתו של בית משפט קמא כי המשטרה התרשלה בטיפול בתלונה שהגיש מנור ביום 28/11/12, לאחר שהסחורה נגנבה, מקובלת עלי.
משכך, מתייתר גם הדיון בסוגיית האשם התורם של וטיבר, ואין מקום להידרש לו. הערעור מתקבל, אפוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

* גרסת המישטרה בדו"ח אירועים של המישטרה נרשם ביום 30.12.2012 בשעה 15:13: "המדווח דוד מנור מדווח שלפני כשבועיים דיווח על גניבה מאתר בניה בין צומת נהלל לרמת ישי כביש 75 לכניסה לכפר מנשיה הוא עובד חברה שמייצרת את הרשתות שגנבו בזמנו הוא טוען שרואה עכשו את הגנב לטענתו עם הרכב שלו באתר הבניה שבא התבצעה הגניבה הוא מבקש שיתקשרו אליו". הודעה נוספת נרשמה בשעה 15:17: "המודיע מדווח שהחשוד כעת עזב את המקום וניכנס לתחנת דלק של דלק ליד כפר מנשיה-זבדה, ירד מהרכב וניכנס לשתות קפה. המודיע ממתין במקום". ובשעה 15:23 נרשם: "המודיע מעדכן שהחשוד עזב לכיוון כללי רמת ישי ... כעת אין קשר עין". השוטר ד' רשם בדו"ח פעולה 01-016-0101-02 את אופן הטיפול בהודעותיו של מנור: "יצרתי קשר עם המודיע. המודיע מסר שבעבר הוא הגיש תלונה במשטרת מגדל העמק כנגד בעל הרכב בחשד לגניבה של רשתות, תלונה אשר לדבריו נגנזה עקב חוסר ראיות. אני הגעתי לאתר עבודות בניית הכביש ליד מנשייה זבדה. שאלתי את השומר האם הוא ראה רכב העונה לתאור שמסר לי המודיע. תשובתו הייתה שכן. הרכב שייך לשומר של חברת מקורות אשר נמצא שם כרגע. ידעתי את המודיע באשר לידיעה הזו. בד בבד ניכנס לי אירוע תחנתי של תפיסה של גנב אשר גנב אגוזי פקאן בבית שערים והוא מעוכב על ידי סגן הרב"ש. ביקשתי מהמודיע לשוב לתחנה לכשיוכל ולהוסיף פרט זה לתלונה. לציין שעקב כך שהאירוע בבית היה יותר דחוף לא עברתי ליד מקורות ואעשה זאת מאוחר יותר. ידעתי את המודיע באשר לכך והוא מסר שיגש לתחנה ויוסיף פרט זה. מס הרכב שמסר המודיע הנו Y . מיד לאחר מכן נסעתי לטפל בארוע בבית שערים". האם הייתה התרשלות של המישטרה בביקוריה באתר ביום 27.11.2012 ? כפי שתואר לעיל, חמש פעמים הגיעו השוטרים לאתר הבנייה של החייבת ביום 27.11.2012.
היתנהלות המישטרה באותו ערב, אשר פרץ ראה בה "הבטחה" לשמירה ציוד התובעת במשך הלילה, לא הייתה אלא השבת האחריות באתר הבנייה לידי חברת השמירה שהייתה במקום.
...
התוצאה ניתוח ההתרחשויות הוביל למסקנה כי המשטרה התרשלה הן במחדליה בשטח אתר הבנייה ביום 27.11.2012 והן בטיפול בתלונה שהגיש מנהלה של התובעת למחרת היום.
אשר על כן, דין התביעה להתקבל.
לפיכך, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: (1) 95,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 9.4.2013, ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 18,000 ₪ הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בכל הקשור לגניבה הנטענת של פלטות ה-OCB, טענה המזמינה, כי בשטח הפרויקט פעלה חברת שמירה שהייתה אחראית לשמירת על השטח והחפצים המצויים בו. לקבלנית נאמר, שאם רצונה בכך, היא תוכל לאחסן את חומריה בשטח הפרויקט, והיא אכן עשתה כן. חומרים שהגיעו היו סגורים על משטח מנוילן.
במסגרת טענות ההגנה של הקבלנית נגד תביעת המזמינה שבה וחזרה הקבלנית על עקרי טענותיה, כפי שאלו מצאו ביטויין בכתב תביעתה, ובכלל זה פירוט של הטענות אודות העיכובים הקשורים והנעוצים בהתנהלותה של המזמינה, ובכלל זה העיכוב שמקורו בדרישה החדשה לאספקת פלטות OSB בעלי חומר מעכב בעירה; תחלופת מנהל העבודה; גניבת פלטות וקורות עץ מאתר הפרויקט; קיומם של חומרי בניה ופסולת בפטיו; אספקת פיגום לא תקני ובטוח; נזקים וחבלות מצד עובדי המזמינה ו/או ספקיה בעבודות הקבלנית שכבר בוצעו ועוד.
...
ראשית, כפי שכבר נאמר לעיל, המסקנה העולה מן החומר הראייתי, שהונח בפני היא, שלא רק שלכל אחד מהצדדים אשם תורם בכך שלא בחר מלכתחילה לכלול במסגרת ההסכם את סד הזמנים בקשר עם ביצוע העבודות, אלא ששוכנעתי על בסיס האמור, שכל אחד מהצדדים, הן מנהל הקבלנית והן מנהלי המזמינה ועובדיה או גורמים אחרים מטעמה, תרם את חלקו לכך שבסופו של יום העבודות לא הושלמו עד למועד הפסקת ההתקשרות.
אולם, איני מוצא להיעתר לסעד כספי כלשהו, בין אם מקורו בהשבת כספים ששולמו ובין אם מקורו בטענת הקיזוז האמורה.
סוף-דבר: לאור כל האמור, נדחות בזאת שתי התביעות באופן הדדי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עוד נכתב כי "הוצג הסכם שמירה בין הקבלן הראשי לחברת השמירה, אשר אין בה כל היתייחסות לאחריות חברת השמירה לכלים של קבלני המשנה באתר ומתוך כך אחריות על הכלי נשוא תביעה זו". כן צוין כי בעל חברת השמירה מסר שההסכם לא כלל התחייבות לשמור על הכלים של קבלני המשנה וכי הם לא באחריותו.
היא הוכיחה זאת באמצעות עדותה של עדנה גרין טוביאס, האחראית במגדל על תחום הביטוחים ההנדסיים: "אנחנו יודעים שתנאי שמירה זה תנאים מינימאליים ותנאים שאף חברה, ככל שאני ראיתי, לא ויתרה עליהם. זה משהו שהוא קיים בתוך כל הפוליסות". "יש תנאי חיתום מינימאליים שאנחנו לא מוכנים לסגת מהם ... בנוגע לשמירה, ... זה משהו שהוא מבחינתי ייהרג ובל יעבור". "אנחנו יודעים שיש חשיפה מאוד גדולה לנזקים של כלים שנמצאים מבודדים ונמצאים לא מוגנים, לא שמורים, ... שום משא ומתן לא יביא לביטול של תנאי המיגון הזה ... יש תנאים שהם מינימאליים מבחינתנו, כמו, למשל, להעמיד שומר לכלי צמ"ה שנימצא בחוץ מבודד, באתרים". "אנחנו לא עושים משא ומתן על תנאי המיגון". "הפוליסה שלנו היום עברה כברת דרך מאז (מאז שנת 2014 - א"ג) ותנאים השתנו והתנאים הוחמרו מאוד בשנים האחרונות ... שלוש-ארבע שנים אחרונות אנו צופים בהחמרה מאוד בתחום של הנזק בזדון והגניבות והשריפות, ולכן הפוליסות שלנו הן משקפות את ההחמרה הזאת, ולכן אנחנו רואים את הצורך בשמירה". בחקירתה הנגדית היא נישאלה על ביטוח ללא שמירה: "ש. גם במגדל, ב-2019 או 2018 לטענתך, אולי גם 2020, ביטחו באגר באתר עבודה שמצוי 150 מטר מבניין מגורים ללא שומר קבוע, נכון?
הטענה לפיה ניתן היה לבטח במגדל מחפר אף ללא תנאי של שמירה צמודה, במידה ובלילה המחפר חונה באתר הבנייה במרחק שאינו גדול מ-150 מטרים מבניין מגורים הנה, בנסיבות שבפנינו, תיאורטית בלבד, וזאת מהטעם שלא הוכח שבמועד הצתתו, או במועד מקודם יותר, חנה המחפר במרחק כזה.
...
בנו, מוסא, שהיה מפעיל המחפר, אמר בעדותו הראשית שהוא היה באתר יום אחד לפני שהמחפר נשרף, אולם לא העיד על המרחק בו היה המחפר, ולא סיפק תמיכה לעדותו היחידה של אביו בנקודה זו. בהיעדר תמיכה לעדותו של עלי, ומשלא הוגשה הוכחה למדידה אשר עלי העיד כי ביצע, אני דוחה את הטענה כי המחפר חנה במרחק של פחות מ-150 מטרים מבניין מגורים.
אני סבור כי פוליסת מנורה שביטחה יעה אופני בשנת 2014 היא ראיה בודדת, אשר אין בה כדי להוכיח שמבטחת סבירה בשנת 2019 הייתה מסכימה לבטח מחפר ללא שמירה צמודה במידה והוא חונה בלילה במרחק שקטן מ-250 מטרים מבתי מגורים.
אני מעדיף, איפוא, את חוות הדעת של קיהל על פני זו של בר-און, וקובע שלא הוכח שמבטחת סבירה הייתה מתקשרת בשנת 2019 בחוזה ביטוח שאינו כולל את תנאי המיגון והשמירה שנכללו בפוליסה מושא תביעה זו. לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו