מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות המעביד להבטיח מקום עבודה סביבה

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יפים לעניינו פסיקת בית המשפט בע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל, מ"ז (3) 345 שם נקבע: "הלכה קבועה ונטועה היא, שמעביד חב חובת זהירות לעובדיו- שמא ייפגעו במהלך עבודתם- וחובה כל כוללת זו נחלקת לחובות משנה, ובהן החובה להנהיג "שיטת עבודה אשר תשמור עליהם... מפני סיכונים ותקלות אשר אדם סביר עשוי וחייב לצפותם מראש... כך אף באשר למניעת סכנות מן העובד, ולהעמדתו של עובד על קיומן של סכנות קיימות... המעביד חייב לנקוט צעדים סבירים כי למנוע מן העובד סכנות מיותרות ולהזהירו מפני סכנות קיימות. במיוחד חייב המעביד לנקוט צעדים סבירים כדי להרחיק אותן סכנות להם ניתן לצפות מראש בשל אופי העבודה ואופי המקום בו מתבצעת העבודה...". מהפסיקה אף עולה כי מעסיק נושא באחריות ליצירת סביבת עבודה בטוחה כפי שפורט בע"א 8133/03 עודד יצחקי נ' לוטם שיווק בע"מ, נט (3)66: "העובד הבא להוציא לחמו במקום העבודה, זכאי למקום עבודה בטוח והוא נותן אמונו במעביד, בעל השליטה על מקום העבודה, שיספק לו תנאי בטיחות והדרכה סבירים הנדרשים לבצוע העבודה. המעביד, והאחראי במקום העבודה מטעמו, חייב להבטיח כי מקום העבודה יהא כזה שיבטיח את שלומם של העובדים על מנת שעובד שהגיע למקום העבודה בבקרו של יום כשגופו שלם, ייצא את מקום העבודה בערבו של היום במצב זהה. לפיכך על המעביד לנקוט אמצעי זהירות סברים שיימנעו את הסכנות שהעובד חשוף אליהן...". מעבר לאמור, שעה שמקום העבודה של המבקשת נמצה בחצריה של מבנה בבעלות הערייה הרי שבשל כך יש למשיבות גם סמכויות נרחבות לשמור על בריאות הציבור מכוח סמכויותיה לרבות, בהתאם לסעיף 249(29) לפקודת העיריות כמצוטט: "לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום הערייה, בריאות הציבור והבטחון בו, וכן, ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינוך ולסייע בהם". משכך המשיבות מחוייבות לשמור על הציבור עימו באה המבקשת במגע במסגרת מתן שירותיה כמדריכת יוגה.
...
בשים לב לכך כי לעת הזו איננו סבורים כי הזכויות הלכאוריות של המבקשת גוברות על זכויות וחובות המשיבות לדאוג לרווחתם של באי המקום לרבות העובדים ומי שמקבל שירות, וכל עוד ואכן מדיניות התו הירוק ממשיכה להתקיים במקום העבודה, הם וכאשר מאזן הנוחות נוטה לטעמנו , לעת הזו, לצידן של המשיבות אשר אמונות על שלומם של כל הבאים בשעריה – עובדים ושאינם עובדים - סבורים אנו כי יש להורות על דחיית הבקשה.
עם זאת, שעה שהמשיבה 2 הבהירה בתגובתה כי לעת זו לא הורתה על הפסקת העסקת של המבקשת, ושעה שימי החופשה של המבקשת טרם מוצו ( כעולה מתלושי השכר שצרפה המבקשת) ומשעומדת האפשרות של המבקשת לבצע את הבדיקות ולחזור לעבודתה, הרי ששוכנענו כי האיזון הנדרש הינו כי עד למועד מתן החלטה זו המשיבה 2 תישא בתשלום שכרה של המבקשת, בשלב זה על ידי מימוש ימי החופשה שיש למבקשת וככל שאין מספיק ימי חופשה על ידי תשלום שכרה.
משדחינו את הבקשה ושעה שלא מדובר בפסיקה ראשונית בנדון, שוכנענו כי יש לחייב את המבקשת בהוצאות הבקשה בסך של 8,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים למשיבות ( 4000 ₪ לכל משיבה).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

נסכם במובאה הבאה, המתמצתת את אחריות המעביד לעובדו: "העובד, הבא להוציא לחמו במקום העבודה, זכאי למקום עבודה בטוח, והוא נותן אמונו במעביד, בעל השליטה על מקום העבודה, שיספק לו תנאי בטיחות והדרכה סבירים הנדרשים לבצוע העבודה. המעביד והאחראי במקום העבודה מטעמו חייבים להבטיח כי מקום העבודה יהא כזה שיבטיח את שלומם של העובדים על-מנת שעובד שהגיע למקום העבודה בבוקרו של יום כשגופו שלם יצא את מקום העבודה בערבו של היום במצב זהה. לפיכך על המעביד לנקוט אמצעי זהירות סבירים שימנעו את הסכנות שהעובד חשוף אליהן, סכנות שעל המעביד להיות ער להן ואשר כרוכות בעבודה שהעובד מבצע מטיבה ומטבעה". (ע"א 8133/03 עודד יצחק נ' לוטם ואח', פד"י נ"ט (3 ), 66, 76.
אשם תורם ללא כל ספק, עיקר האחריות למניעת תאונות עבודה היא על המעביד, שלו היכולת והמשאבים לפקח וליצור סביבת עבודה בטוחה, וכן לדאוג להדרכת העובדים לבצוע עבודה בטוחה ונכונה.
...
ואולם, בנדון שבפנינו אני סבור כי יש להטיל אשם תורם על התובע.
לאחר שעיינתי בכל החומר שצירף התובע, ונתתי דעתי למכלול הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפסוק לתובע בדרך של חישוב גלובלי המשקלל את השתכרותו המוכחת עובר לתאונה, בסך של 125,000 ₪ כולל פנסיה, בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד.
לאחר עיון בנטען ע"י התובע והנתבעים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפסוק בגין פריט זה סך של 12,000 ₪, לעבר ולעתיד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בסעיף 10 בתצהירו מיום 6.7.2014[footnoteRef:8], הוא שלל באופן מוחלט קיומם של כל יחסי עובד-מעביד עם התובע, וכלשונו: "אני רוצה להדגיש כי התובע...לא היה עובד שלי מעולם. אני הכרתי את התובע כסוחר עצמאי של פסולת בנייה ו/או פסולת מתכות מאתרי בנייה. לעניין זה רצ"ב אישור ערוך בידי (שצורף ע"י התובע לבקשתו מיום 16.5.2013) ממנו עולה כי כל יחסי מול התובע הסתכמו בכך שהתובע רכש ממקומות בהם עבדתי פסולת מתכת ופסולת בנייה- הא ותו לא" (ההדגשה בקוו תחתון היא במקור).
58) מעביד אחראי להבטיח סביבת עבודה בטוחה לעובדיו, לרבות מתן הדרכה מתאימה, אספקת ציוד תקין ובטיחותי וכן אמצעי מיגון נאותים ומתאימים לטיב העבודה ורמת הסיכונים שנשקפת ממנה.
...
אשר לתלונות התובע בגין סחרחורות, חוסר שיווי משקל וכאבי ראש - התובע לא צירף חוות דעת נוירולוגית חרף המלצת המומחה מטעמו, ולכן אין בידי לקבל טענות אלו ולקבוע ממצאים רפואיים בנדון.
סיכום 101) לאור האמור, התביעה מתקבלת.
102) הנתבעים מחויבים בזאת לפצות את התובע בסכומים הבאים: · נזק לא ממוני-כאב סובל – 50,000 ₪ · גריעה מכושר ההשתכרות – 114,400 ₪ · עזרת הזולת – 20,000 ₪ · הוצאות רפואיות וניידות – 5,000 ₪ ________________________________ סך-הכל - 189,400 ₪ 103) הנתבעים ישלמו את הסכום האמור לתובע, בצירוף הוצאות משפט (לרבות הוצאות העדים וההוצאות עבור חוות הדעת הרפואיות), וכן שכר טרחת עורך-דין בצירוף מע"מ כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אחריות הנתבע 74) בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007, הוגדרה עבודה בגובה כ-"כל עבודה, לרבות גישה למקום עבודה, שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על 2 מטרים,...". לפי תקנות אלו, לעניין עבודה בגובה על סולמות, קובעת תקנה 23 שעניינה "שימוש בציוד להגנה מפני נפילה בעבודה על סולם", כלהלן: "מבצע יוודא כי לא יעבוד עובד בגובה על סולם אלא אם כן היתקיימו בו כל אלה:
77) לפי ההלכה הפסוקה, מעביד אחראי להבטיח סביבת עבודה בטוחה לעובדיו, לרבות מתן הדרכה מתאימה, אספקת ציוד תקין ובטיחותי וכן אמצעי מיגון נאותים ומתאימים לטיב העבודה ורמת הסיכונים שנשקפת ממנה.
...
מכאן, מקובלת עליי גרסת התובע לפיה שכרו החודשי עובר לתאונה עמד על סך (נומינלי) 5,000 ₪ (סעיף 7 בתצהירו) לפי שישה ימי עבודה בחודש.
התביעה נגד הנתבעת - נדחית.
109) הנתבע מחוייב בזאת לפצות את התובע בסכומים הבאים: · נזק לא ממוני       –          70,000 ₪      הפסדי שכר  – 270,000 ₪        עזרת הזולת והוצאות – 7,500 ₪ ___________________________ סך-הכל - 347,500 ₪   110) הנתבע ישלם את הסכום האמור לתובע, בצירוף עם הוצאות משפט בסך כולל 10,000 ₪ (שכולל בין היתר: החזר האגרה ששולמה במעמד התביעה, עלויות חוות דעת הרפואיות, שכר עד וגם בהתחשב בעיכוב בהגשת סיכומי הנתבעים), זאת לצד שכר טרחת עורך-דין בשיעור 20% מגובה הפיצוי בצירוף מע"מ כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

ר' ע"א 8133/03 עודד יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ ואח' (27.10.04): "העובד, הבא להוציא לחמו במקום העבודה, זכאי למקום עבודה בטוח והוא נותן אמונו במעביד, בעל השליטה על מקום העבודה, שיספק לו תנאי בטיחות והדרכה סבירים הנדרשים לבצוע העבודה. המעביד, והאחראי במקום העבודה מטעמו, חייב להבטיח כי מקום העבודה יהא כזה שיבטיח את שלומם של העובדים על מנת שעובד שהגיע למקום העבודה בבקרו של יום כשגופו שלם, ייצא את מקום העבודה בערבו של היום במצב זהה." בעניינינו, משך 15 שנים עד לקרות התאונה היה התובע עובד שכיר אצל הקבלן שהנו בעל עסק למתן שירותי כוח אדם ללולים (ר' סעיף 3 בתצהיר הקבלן).
במסגרת ע"א (מחוזי חיפה) 2898/04 אריה שרותי כוח אדם בע"מ ואח' נ .צמנטכל הנדסה ויזום הצפון בע"מ ואח' (29.11.05), שאושר ברע"א 12/06, (19.09.07), נקבע כי חובת המזמין לדאוג לסביבת עבודה בטוחה לרבות אמצעי בטיחות ופקוח אינה פוטרת את חברת כוח האדם מכל אחריות.
...
יחד עם זאת, שוכנעתי כי לאור הפגיעה, סביר כי למצער בתקופת אי הכושר, נשא התובע בהוצאות נסיעה הכרוכות בהגעה לטיפולים רפואיים וביקורות במרפאות ולאור פציעתו ומגבלותיו, סביר בעיני כי גם בעתיד יאלץ לבצע נסיעות שונות בנוגע לתאונה.
אשר על כן, ובהתאם לזכות השיבוב מתוקף סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, אני מחייב את הקיבוץ ומבטחו לשפות את המל"ל בשיעור של 70% מסכום תגמולי התובע, על פי שיעור אחריות הקיבוץ לנזקו של התובע ובסה"כ סך של 307,890 ₪.
סוף דבר בתביעה הנזיקית, אני קובע כדלקמן: הנתבעים 1-2 ישלמו לתובע מס' 1, ביחד ולחוד, פיצוי כספי בסך של 60,830 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו