אחריות המדינה לנזקי מלחמה: סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים

המבקש טען כי המדינה אחראית לפצותו על נזקיו שנגרמו כתוצאה מירי זה, וגרס שלא מדובר ב"פעולה מלחמתית", כמשמעותה בסעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן: חוק הנזיקים).

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' וינוגרד, ש' ליבוביץ ות' בר-אשר) מיום 4.5.2020 בע"א 56741-11-19, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' סלע) מיום 30.10.2019 בת"א 44836-01-15.

לאחר עיון בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות מכוח תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי ככל שיוכח שהארוע היתרחש כנטען בכתב התביעה, הרי מקור ניזקי התובעים במסגרת פעולה מלחמתית כהגדרתה בסעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן: "חוק אחריות המדינה").

...

התצרף העובדתי במלואו שנפרס בפני ביהמ"ש, חרף חלוף הזמן הרב מאז הוגשה התביעה לראשונה בבית משפט השלום בירושלים בשנת 2005 ועד הנה, מלמד כי הגם שהוכחה סיבת פציעתו של המנוח מירי, לא הוכח כי הירי הינו הגורם המוחלט שהוביל למותו המצער בטרם עת. בהקשר זה באתי לכלל מסקנה כי התובעים לא ראו את הירי שבוצע לעבר המנוח, ודווקא העדה היחידה שלפי הנטען שהתה על גג הבית אותה עת, היא בת הדודה, לא הובאה לעדות.

יתר על כן. בשל הטעמים שפורטו, הגעתי לכלל מסקנה כי אף אם היה מוכח שהמנוח מת מפצעי ירי, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי הירי בוצע על ידי מי מטעם הנתבעת, לרבות כוחות הביטחון.

אשר על כן, אני מחייב את התובע והתובעת, יחד ולחוד, לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

לפיכך, טוענת הנתבעת כטענה חלופית, כי ככל שאכן נפגע התובע במקום ובמועד הארוע, הרי שמדובר בפגיעה במהלך פעולה מלחמתית בהתאם להוראת סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב -1952 (להלן – חוק הנזיקים) בגינה אין המדינה חבה בנזיקין.

סעיף 5 לחוק הנזיקים, פוטר את המדינה מאחריות לנזקים שנגרמו במסגרת פעולה מלחמתית, כדלהלן: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל". בבסיס החסינות שניתנה למדינה בגין נזקים שנגרמו במהלך פעולה מלחמתית עומדת התפיסה, לפיה פעולות בעלות אופי מלחמתי יוצרות סיכונים מיוחדים מבחינת יוצר הסיכון, מבחינת הניזוק ומבחינת הקף הנזק, שאין להיתמודד עימם באמצעות דיני הנזיקין הרגילים (ראו: ע"א 5964/92 בני עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 1 (2002)(להלן: פרשת בני עודה), ע"א 9561/05 חטיב נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] ניתן ביום 4.11.08, ע"א 4471/08 סעדה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] ניתן ביום 7.11.10, רע"א 4362/12 כבהא נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו], 23.8.12, ע"א 1459/11 חרדאן נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו], 16.6.13 ואחרים).

...

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת להתיישנות.

איני מקבלת את טענת הנתבעת גם לעניין אי מתן הודעה בהתאם לסעיף 5א(2) לחוק הנזיקים, שכן אין מחלוקת כי נודע לנתבעת על טענות התובע כבר ביום 10.5.13, פחות מ-20 יום מיום האירוע, ולכן הרציונל שבסיס ההוראה כאמור מתקיים ולא עומדת לנתבעת הטענה כי נמנעה ממנה האפשרות לברר במועד קרוב לאירוע את נסיבות האירוע והפגיעה הנטענת.

נוכח קביעותיי כאמור, מתייתר הצורך להידרש ליתר טענות המדינה בדבר הסתכנות מרצון, אשם תורם, והטענה לפיה "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה". סוף דבר לאור כל האמור, התביעה נדחית.

בית משפט השלום קבע כי המנוח יוסף סאמי יוסף שואמרה (להלן: המנוח), שעיזבונו הוא המשיב 1 (להלן: עיזבון המנוח), מצא את מותו במסגרת "פעולה מלחמתית", ולפיכך דחה את תביעת המשיבים על הסף מכוח סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן: החוק).

בכתב ההגנה מטעמה, טענה המדינה, בין היתר, כי הנזק הנטען בתביעה נגרם כתוצאה מ"פעולה מלחמתית" של צבא הגנה לישראל, וכי בהתאם להוראת סעיף 5(א) לחוק, המדינה אינה אחראית בנזיקין בגין פעולה מעין זו, ולכן יש לסלק את התביעה על הסף.

...

כמו כן, נדחתה אף טענת המשיבים באשר לאי העדת התצפיתנית ומפקד הכוח הצבאי על-ידי המדינה, ונקבע כי "די בעדים שהעידה המדינה כדי לבסס את המסקנה שעסקינן בפעולה מלחמתית". בית משפט השלום עמד עוד בפסק דינו על כך שחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 8), התשס"ח-2008 הרחיב את הגדרת "פעולה מלחמתית", כך שכיום "לא בנקל ייקבע כי פעולה של לחימה בטרור אינה עולה כדי פעולה מלחמתית". לאור כל האמור, נקבע כי המנוח מצא את מותו עקב "פעולה מלחמתית", ומשכך נדחתה התביעה על הסף.

לפיכך, יש לקבל את הערעור בכל הנוגע לקביעות בית המשפט המחוזי בדבר החזרת הדיון לבית משפט השלום לשם בחינת טענת הרשלנות.

אשר על כן, אני סבורה כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי אף בכל הנוגע לקביעתו המתוארת של בית המשפט המחוזי.

סוף דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור ולבטל את קביעת בית המשפט המחוזי אשר הורה להשיב את הדיון לבית משפט השלום לשם בירור טענת הרשלנות.

רקע עובדתי ונורמטיבי ][ד.1.1 חסינות המדינה בגין 'ניזקי מילחמה' על פי חוק הנזיקים האזרחיים אחריות המדינה לגבי נזקים שגרמה בפעולותיה, מוסדרת מזה שנות-דור, בחוק הנזיקים.

חסינות זו מעוגנת בסעיף 5(א) לחוק אשר קובע כי "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל". משמעותה של חסינות זו היא כי ביחס לנזקים שנגרמו כתוצאה מפעולה מלחמתית, בית המשפט כלל לא יידרש לשאלה האם הצבא פעל ברשלנות אם לאו, וממילא לא ידון בשאלות הנוגעות לאופן ולדרך בה היתנהלה הפעולה המלחמתית (עניין חרדאן, פסקה 13).

...

מכל מקום, סוגיה זו איננה מתעוררת במקרה דנן, ומשכך אין צורך להכריע בפרשנות סעיף 5ב(א)(1) לחוק במסגרת הליך זה. סוף דבר: אף לשיטתי דין הערעור שלפנינו להידחות, שכן כאשר מדובר בתביעה נזיקית של תושב עזה נגד מדינת ישראל, המתייחסת לאירוע המקיים זיקה הדוקה לעימות מול רצועת עזה, כפי שהדבר במקרה בו עסקינן, מקובלת עלי מסקנתו של חברי, השופט סולברג, כי הסדר הפטור מאחריות כלפי תושבי עזה, המעוגן בסעיף 5ב(א)(1) לחוק, עומד במבחני פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

המשנה לנשיאה (בדימוס) נ' הנדל: אני מסכים עם חברי, השופט נ' סולברג, כי דין הערעור להידחות.

בהתאם, סבורני כי דין הערעור להידחות.