נטען כי לאחר שהרכב חלף על פני הנתבע 1 וכן על פני הנתבעים 5-4, חיילי צה"ל ששירתו באותה עת במחסום, הנ"ל - "המשיכו ו/או פתחו" בירי מסיבי של אש חיה וקטלנית מנשקיהם לעבר גב המנוח, דרך החלק האחורי והשמשה האחורית של הרכב.
אומנם סעיף 5, הכלול אף הוא בחוק אחריות המדינה, מעניק למדינה פטור מאחריות לנזקים, עת מדובר בפעולה מלחמתית, אך אין להסיק מכך כי נידרש שגם בכל סעיף אחר, באותו חוק, ידובר בפעולה מלחמתית.
...
נתבעת 3 מבקשת לסלק התובענה על הסף מכוח הסעיף האמור ומטבע הדברים מעלים התובעים מנגד מספר טענות מדוע אין להיעתר לבקשה זו.
באשר לטענה שמגבלת תקופת ההתיישנות לא חלה, משום שמדובר "באירוע אזרחי" או לחלופין "אירוע פלילי גרידא" (ראה הפסקה האחרונה, בעמ' 7 לתגובת התובעים);
מאחר ועולה מכתבי ההגנה, טענה, כי עובר לירי על המנוח, הוא שדד את הרכב והיה במנוסה עמו לכיוון השטחים - טוענים התובעים כי עסקינן במקרה שאינו בעל אופי ביטחוני, אלא באירוע אזרחי או לחלופין, לפי טענות הנתבעים, אירוע פלילי גרידא, ללא כל היבט בטחוני או צבאי או מלחמתי.
על עמדה זו מצא בית המשפט העליון להעיר כדלקמן:
"כפי שראינו, בית המשפט הביא טעמים חלופיים לביסוס מסקנתו, כי תקופת ההתיישנות לא חלפה במקרה דנא. לא נתייחס לכל אחד מהטעמים החלופיים. רואים אנו לנכון לומר מילים ספורות לגבי שניים מן הטעמים, ולמעלה מן הצורך, וזאת מבלי לקבוע מסמרות. בית המשפט המחוזי קבע, כזכור, כי תקופת ההתיישנות לא חלפה ככל שמדובר בקטינה, לאור ההוראה שבסעיף 10 לחוק ההתיישנות. דומה שבעניין זה נפלה שגגה. נראה, שסעיף 5א(3) לחוק הנזיקין הינו בגדר הוראה מיוחדת, הגוברת על האמור בסעיף 10 לחוק ההתיישנות (ראו סעיף 27 לחוק ההתיישנות). סעיף 10 מורה, כי לגבי תובע שהינו קטין אין למנות לעניין התיישנות את התקופה שלפני יום הולדתו השמונה-עשרה. לעומת זאת, בסעיף 5א(3) לחוק הנזיקין הוסמך בית המשפט להאריך את תקופת ההתיישנות לגבי קטין למשך שלוש שנים מעבר לתקופה הבסיסית של שנתיים. אם נלך בדרכו של בית המשפט המחוזי יש להחיל לגבי קטינים את שתי ההוראות יחדיו. אין לקבל שזו הייתה כוונתו של המחוקק. נוכח התכלית של תיקון מס' 4 לחוק, שבמרכזו קיצור תקופת ההתיישנות, לא יתכן שהייתה כוונה להחלה סימולטנית של שני הסדרים המביאים להארכה מוגברת של תקופת ההתיישנות... "
(ההדגשה שלי - ע.ז.)
בנוסף - ברע"א 5165/10 עזבון טאלב ואח' נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 6.8.12, פורסם בנבו) -נדונה השאלה האם ניתן לעשות שימוש בהוראה הכללית, נשוא סעיף 15 לחוק ההתיישנות, אשר לאורה אין למנות בתקופת ההתיישנות, תקופה בה הייתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט באותו עניין וזאת שוב עת שדנים במקרה בהתאם לחוק אחריות המדינה.
אין להיעתר איפוא לטענה באשר לסעיף 15.
בקשת התיקון חתומה הפעם על ידי עו"ד מטעם המדינה, אשר תיקן את הבקשה המקורית והעלה כבר באותה עת את הטענה שדין התביעה להידחות מחמת התיישנות.
