למבקשים העידו:
המבקשים (המבקש 4 פרופ' עפרון לא נחקר על תצהירו);
פרופ' גדעון דגן אשר ערך שתי חוות דעת בתחום ההידרולוגיה, שלפיהן, זהום האקוויפר ועין בוקק נגרם משפכי המפעלים של המשיבות;
פרופ' אביטל גזית, אשר ערך שתי חוות דעת בתחום האקולוגיה לעניין הנזקים שנגרמו לשמורת עין בוקק;
פרופ' ניר בקר אשר ערך שתי חוות דעת בתחום הכלכלה הסביבתית לעניין המשמעויות הכלכליות של המפגעים האקולוגיים והסביבתיים המתוארים בבקשה;
וד"ר אמנדה לאונסברי, מומחית בהנדסת הסביבה אשר ערכה חוות דעת בסוגיית הכימיה.
בדוח "קדוח אפעה הקנומני סיכום ממצאים המתייחסים למי האקוויפר" מחודש מאי 1996 שחיבר ההידרולוג הרצל נאור מהאגף להידרולוגיה בתה"ל (נספח י לתשובת המבקשים לתשובת המשיבות לבקשת האישור) מתואר "סקר סביבתי לאיתור מקורות זהום פוטנציאליים שיכלו לגרום שינויים דראסטיים באיכות המים".
בדוח האמור צויין, כי "האנליזה המלאה של מי אפעה 13 מצביעה על שאיבת מים אשר זוהמו ע"י מקורות מקומיים או סביבתיים. במהלך סקר סביבתי שנערך על ידינו, התברר שמזה עשרות שנים מסולקים מי שפכים תעשייתיים חומציים מאוד ... ומלוחים עד מאוד ... בשלוש דרכים המהוות מקורות זהום פוטנציאליים והן: א. בריכות אידוי הממוקמות על פני שכבות חדירות של סדרת חצבה ושל חבורת יהודה. בבריכות אלה קיים עד היום חלחול שנתי של מי שפכים בסדר גודל של 3-2 מלמ"ק לשכבות הטורון-קנומן. ב. בלוע ... מי השפכים החומציים שנכנסו כאן גרמו במשך השנים להרחבת הסדקים והחללים בשכבות הגיר ואפשרו זרימת מים מזוהמים לכל הכיוונים. ג. צנור גז ישן להובלת חלק ממי השפכים לים המלח. צנור ישן זה נפרץ מידי פעם וגורם להצפות של מי שפכים על פני השטח. מבחינה גיאולוגית בנוי מישור רותם מסינקלינות ואנטיקלינות. אחת הסינקלינות משתרעת ממקורות הזיהום הפוטנציאליים הנ"ל ועד קדוחי אפעה 3 ו-13 ... נראה שמי השפכים פילסו להם במשך השנים נתיבי זרימה תת-קרקעיים גם דרך הסינקלינה הנ"ל עד לאיזור הקידוחים. במשך השנים חלחלו כנראה בקלות רבה כמה עשרות מלמ"ק של מי שפכים לשכבות אקוויפר הטורון והגיריות שאינו ריווחי במים. משם חדרו בקלות דרך שכבות הגיר הקנומניות למי התהום הפריאטיים".
ועוד: "מבחינה הידרוכימית, מותר לשער שמקור זהום אפשרי של מי חבורת יהודה בקדוח אפעה 13 הוא מי השפכים המחלחלים בבריכות האידוי והנבלעים בבלוע".
"מבחינה הידרולוגית והידרוכימית, מספיקה דליפה לא גדולה של מי שפכים מזוהמים שמקורם בחלחול מבריכות האידוי או מהבלוע כדי לזהם את מי הקנומן הנשאבים בקדוח אפעה 13. הדליפה יכולה להיות מהטורון לקנומן בסיבת הקדוח עצמו, או דליפה ישירה בצורה זו או אחרת, דרך חור הקדוח. אפשרות אחרת היא שמי התהום בחלק מהתצורות הקנומניות זוהמו במשך עשרות השנים ממי שפכים אלה והן תורמות את חלקן כאשר הקדוח שואב".
"סקר הידרוגיאולוגי במישור רותם דוח סופי" מאת דודי אברהם ודוד ויינר מדצמבר 1997 (הועדה לאנרגיה אטומית קריה למחקר גרעיני – נגב) ,צורף כנספח ו לבקשת האישור.
אין איפוא בחוות הדעת האמורות מטעם המשיבות לשלול את עילת התביעה, ואת ההערכה כי המבקשים עשויים היו להוכיח טענתם בדבר זהום האקוויפר ועין בוקק בשפכי המשיבות - אילמלא נדחתה בקשת האישור בשל קבלת טענת ההתיישנות - נוכח חוות הדעת בתחום ההידרולוגיה, המותירה מסקנה זו כאפשרות המסתברת, בהיעדר גורם אחר בסביבה, אשר ניתן להצביע עליו כמזהם אפשרי.
בנסיבותיו של ההליך, חרף הסיכון שבפניו עמדו המשיבות בגין ההליך, ואשר בשלו ברי כי הוציאו הוצאות לא מבוטלות, הרי שבהנתן כובד השיקול של אי הרתעת תובעים פוטנציאליים, ובייחוד כאשר מדובר במאבקם סביבתיים שתכליתם העיקרית הגנה על הטבע ועל האנטרס הצבורי, ולא התעשרות הפרטים התובעים, וכאשר בוססה לכאורה טענת המבקשים לפיה אחראיות המשיבות לכל הפחות לחלק ניכר מזיהום מקורות המים, סבורני, כי נכון שלא לעשות צו להוצאות.
...
במצב דברים זה אין מנוס מדחיית בקשת האישור על הסף, חרף המסקנה כי הוכחה עילת תביעה לכאורה, וחרף ההכרה בחשיבות פעילות המבקשים להצלת מקורות המים והטבע.
בנסיבותיו של ההליך, חרף הסיכון שבפניו עמדו המשיבות בגין ההליך, ואשר בשלו ברי כי הוציאו הוצאות לא מבוטלות, הרי שבהינתן כובד השיקול של אי הרתעת תובעים פוטנציאליים, ובייחוד כאשר מדובר במאבקים סביבתיים שתכליתם העיקרית הגנה על הטבע ועל האינטרס הציבורי, ולא התעשרות הפרטים התובעים, וכאשר בוססה לכאורה טענת המבקשים לפיה אחראיות המשיבות לכל הפחות לחלק ניכר מזיהום מקורות המים, סבורני, כי נכון שלא לעשות צו להוצאות.
בקשת האישור נדחית אפוא.
