מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות בתאונת דרכים שהתרחשה בעיקול כביש

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מבוא: לפניי תביעה נזיקית-כספית, על סך 25,493 ₪, במסגרתה עותר התובע להשית האחריות לקרות תאונת דרכים - שהתרחשה בעיקול חד בכביש המצוי ברח' גדעון האוזנר בירושלים, ביום 24.03.2016 - על הנתבע, וכנגזרת מכך את נזקיו.
...
לצד זאת יובהר, כי לפי תקנה 52(8) לתקנות, "חייב נוהג רכב להאט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה: (3) כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא; (4) בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן". לאחר ששמעתי את עדות הנהגים המעורבים, בחנתי את תמונות מוקדי הנזק ואת התמונות מזירת האירוע, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את גרסתו לאופן קרות האירוע, כאמור, לא מצאתי להעדיף גרסת התובע לקרות התאונה, שכן שוכנעתי, כי התאונה אירעה כתוצאה מהעובדה ששני הנהגים לא שמרו ולא הקפידו באופן מיטבי על הנסיעה בכלי הרכב בנתיב נסיעתם.
כמו כן, מקובלת עליי עמדת הנתבע, כי מכל הטעמים שצויינו בתגובתו ולעיל, לא ניתן בנסיבות התאונה לדקדק במדידות בפערים של מספר סנטימטרים כפי שמבקש התובע לטעון.
סוף דבר- דין התביעה להידחות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום מסעדה נפסק כדקלמן:

ביום 13.3.19 סמוך לשעה 08:00 בכביש מספר 99 בעליה מאתר הבניאס לכיוון רמת הגולן בעיקול בכביש, ארעה תאונת דרכים בין רכבה של התובעת הנהוג על ידה לבין רכב הנתבעים הנהוג על ידי מר אשרף בזלמיט.
לאור כל האמור לעיל, הגעתי כאמור למסקנה כי האחראיות לתאונה נופלת בעיקרה על התובעת אשר בהיותה נהגת חדשה וצעירה לא נתנה דעתה באופן מספק לתנאיי הדרך, למהירות נסיעתה ולאפשרויות ולסכנות האפשריות הנקרות בדרכה בעיקול חד זה, תאונה אשר היה באפשרותה למנוע ומאידך, נופלת בחלקה על נהג הנתבעים אשר גם כן נסע עם רכבו שלא בצד הימני האפשרי של נתיב נסיעתו תוך שרכבו גולש למרכז הכביש וזאת, כאשר היה עליו להיות מודע לאפשרות הגעת רכב מולו בעיקול חד שכזה.
...
ויוער, אכן מקובלת עלי טענת הנתבעים כי הנהג בזלמיט לא נסע עם הרכב מראש במרכז הנתיב, שכן אין כל נזקים בחזית האוטובוס בקרות התאונה ואף לא בחלק שמאלי קדמי ואולם, לגישתי לא הייתה כל אפשרות ממילא להיכנס עם האוטובוס לתוך העיקול החד כאשר הוא במרכז הכביש במלואו, שכן הדבר היה מוביל לתוצאה בלתי הגיונית ומסוכנת ולפיה כתוצאה מנסיעתו כך של האוטובוס בעיקול חד שמאלה בעליה, היה יוצר חסימה מלאה של כל נתיב הנסיעה לאלה הבאים ממולו, עם צידו השמאלי, מהמרכז ועד הסוף של האוטובוס.
עם זאת, אין בידי לקבל את מסקנתו הסופית ולפיה אם לא היה מצוי אוטובוס הנתבעים במקום אזי רכבה של התובעת היה נופל לתהום, דבר שאינו סביר בעיניי ונטול כל ראיה ממשית.
לאור כל האמור לעיל, הגעתי כאמור למסקנה כי האחראיות לתאונה נופלת בעיקרה על התובעת אשר בהיותה נהגת חדשה וצעירה לא נתנה דעתה באופן מספק לתנאיי הדרך, למהירות נסיעתה ולאפשרויות ולסכנות האפשריות הנקרות בדרכה בעיקול חד זה, תאונה אשר היה באפשרותה למנוע ומאידך, נופלת בחלקה על נהג הנתבעים אשר גם כן נסע עם רכבו שלא בצד הימני האפשרי של נתיב נסיעתו תוך שרכבו גולש למרכז הכביש וזאת, כאשר היה עליו להיות מודע לאפשרות הגעת רכב מולו בעיקול חד שכזה.
סוף דבר, אני מטיל את האחראיות לתאונה בשיעור של 70% על התובעת ואילו בשיעור של 30% על נהג רכב הנתבעים ובהתאם מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת ביחד ולחוד סך של 5,373 ₪ (30% מתוך 16,043 ₪ שהינם בגין נזק ישיר ושכר טרחת שמאי), סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

ביסוד שתי התביעות מסכת עובדתית אחת הקשורה בתאונת דרכים שהתרחשה בצומת הרחובות מוטה גור וחיים לסקוב בעיר מודיעין.
ביתר פירוט העיד נהג התובעת, כי בעת קרות התאונה הוא נהג במהירות איטית, אולם לא יכול היה להבחין בתנועה מימינו משום ששדה הראיה מוגבל, עקב עיקול בכביש.
ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו, כי נהג התובעת ניכנס לצומת במהירות בחוסר זהירות ומבלי להאט את מהירות נסיעתו, למרות שידע שמדובר בצומת "בעייתי". נהג התובעת יכול היה למנוע את התאונה אם היה נוסע לאט יותר, או מאט את מהירות נסיעתו עת ניכנס לצומת ולכן יש להטיל עליו את האחריות לקרות התאונה ולכל הפחות לקבוע, כי יש "חלוקת אחריות" המקימה עילת תביעה הדדית.
...
נוסף על כך, תשלם הנתבעת את שכר העד שנפסק בדיון בסך 400 ₪ ואגרת ביהמ"ש ששולמה בפועל.
התביעה בהליך 42663-10-21 נדחית, ללא חיוב בהוצאות נוספות.
הנתבעת תשלם לתובעת את כלל הסכומים הנזכרים למעלה בתוך 30 ימים שאם לא כן, יתווסף להם רכיב הצמדה וריבית כדין.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תאונת הדרכים ארעה ביום 31.10.2022 בין כלי רכב, שהיה בעת התאונה בבעלות התובעת בתיק הראשון ונהוג בידיה ומבוטח על ידי הנתבעת בתיק השני בביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "רכב איילון") ולבין כלי רכב, שהיה בעת התאונה נהוג בידי הנתבע 1 בתיק הראשון ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בתיק הראשון והתובעת בתיק השני בביטוח ניזקי רכוש לרבות ביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "רכב מגדל") (ולהלן: "התאונה").
הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד כדלקמן: לאחר שבחנתי את נתוני הכביש בו אירעה התאונה ואת מיקומו של רכב איילון לפני קרות התאונה, והתרשמתי מעדויות הנהגים באופן ישיר ובלתי אמצעי, אני קובע כי שני נהגי הרכבים התרשלו בנהיגתם, אולם רשלנותה של נהגת רכב איילון הינה גדולה יותר מאשר רשלנותו של נהג רכב מגדל.
היה עליה להיות בקשר עין רציף עם המתרחש מאחור ולאור העובדה שקטע הכביש אליו היא מבצעת נסיעה לאחור הוא המשך של כביש מעוקל, הרי שהיה עליה לנהוג במשנה זהירות בעת הסעת רכבה לאחור לבל נסיעתה לאחור תפתיע נהג רכב הנוסע באותו כביש מעוקל.
...
השתכנעתי כי רכב איילון הוסע לאחור כאשר רכב מגדל היה בנסיעה בכביש לכיוונו, ואיני מקבל את הטענה כי רכב איילון עמד במקום כאשר הוא מעט בולט לכביש עוד טרם בואו של רכב מגדל.
כמו כן, סבורני כי נהג רכב מגדל הסיע את רכבו במהירות שאינה מתאימה לכביש מעוקל ולכן לא היה בידו לבלום באופן מספק עם נסיעתו לאחור של רכב איילון.
התיק השני הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 8.1.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי תביעה שהוגשה ע"י אלדן תחבורה בע"מ (להלן: "התובעת") בגין נזק שניגרם לרכב המבוטח על ידה כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 10.5.2020 (להלן: "התאונה").
הנתבע הכחיש טענת התובעת כי חל הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו". הנתבע הגיש הודעת צד שלישי כנגד הערייה שם טען כי הערייה היא רשות מקומית האחראית על תחזוקת הכביש בו ארעה התאונה, אשר נהגה בחוסר זהירות או הפרה חובה חקוקה או לא נהגה לפי חבותה על פי כל דין ועל כן עליה לשאת במלוא עלויות הנזקים שנגרמו.
לא מצאתי מקום להטיל אשם תורם על הנתבע בהתאם לסעיף 68 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שכן לא הופרכה עדותו לפיה היה מודע לבעייתיות בכביש ועל כן נסע במהירות נמוכה בטרם קרות התאונה וכי לא היה באפשרותו להבחין בכתם השמן קודם לכן וזאת לאור העיקול בכביש ומיקום כתם השמן לאחר העיקול.
...
כמו-כן טענה התובעת, כי אין ביכולתה לדעת את נסיבות התאונה וכי התאונה נגרמה על ידי רכב אשר לנתבע הייתה שליטה מלאה עליו, וכן האירוע שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שלא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה, ולפיכך חל הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" ועל הנתבע נטל הראיה שלא התרשל.
לפיכך, סבורני כי עמד הנתבע בחובות הזהירות המוטלות עליו הקבועות בתקנות 51 ו 52 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
סוף דבר: התביעה כנגד הנתבע 1 – נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו