ברור הרי שבמסגרת טיפולו בתיק, היה צריך לבדוק את תוקף הרישיון של התובע, כדי לבדוק שאלת הכסוי הביטוחי בפוליסת הנתבעת, לאור תאונת הדרכים).
בהתאם לכך נקבע, כי באין הודעה לנהג על שלילת רישיונו אין לראותו כמי שנהג בעת פסילה (ע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוחה בתיה ממו ז"ל (לא פורסם, 20.6.2007); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי הדין וחישובי הפיצויים 521 (מהדורה רביעית, 2012); יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 259 (מהדורה שלישית, 2005)).
"
ענייננו שלנו אינו במקרה הנדיר יותר של ידיעה קונסטרוקטיבית או לא, אודות תום תוקף שלילה ידועה, אלא במקרה ה"קלסי" השב ומתעורר, של ידיעת מי שנהג בשלילה על דבר השלילה של רשיונו.
זאת ועוד: אף אילמלא מדובר היה בתאונת עבודה, מאז 2010 עברה האחריות למימון הטיפולים ביחס לנפגעי תאונות הדרכים - לקופות החולים (במה שכלול בסל הבריאות - ולא נחזה שכאן נידרש טפול שאינו כלול בסל).
...
אני קובע כי לא נסתרה עדותו של התובע כי לא היה מודע לפסילה עקב הניקוד שצבר, שכן לא קיבל את ההודעות אשר נשלחו.
לסיכום הדין הרלבנטי אסתפק בציטוט הבא מתוך רע"א 2330/12 עזבון מנור ז"ל נ' מויאל:
" בקשר ליסוד הנפשי שצריך להתקיים אצל הנוהג ללא רישיון, הפסיקה דחתה את רעיון "הידיעה הקונסטרוקטיבית", ונקבע שחבותו של המבטח תפקע רק אם הנהג המבוטח מודע לפסילה או לפחות נמסר לו גזר הדין בדרך מקובלת.
בנסיבות המקרה דנן, אני מקבל את המסקנה לפיה המשיב ידע שרישיונו אינו בתוקף ביום בו קרתה התאונה, חרף העובדה שקיבל הודעה לחדש את רישיון הנהיגה שלו, ומשכך לא קמה חבותן של המשיבות 3 ו-4 על פי הפוליסה.
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכום המצטבר מצירוף הסכומים שבפסקה זו.
המזכירות תשלח לצדדים ותחייב הנתבעת ביתרת אגרה מלאה לאור העובדה שקוים דיון הוכחות.