אחריות בתאונת דרכים כיסוי ביטוחי ונהיגה בפסילה

תאונת הדרכים ארעה בין רכב פרטי מסוג יונדאי מ.ר. 50-340-37 שבוטח על ידי התובעת 1, איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ, בו נהג התובע 2, מר דרור תלמוד, לבין רכב מסוג איסוזו מ.ר. 63-050-544 בו נהג הנתבע מר טאטור עאמר.

מנורה טוענת כי בתאריך 26.2.2013 נפסל רישיונו של הנתבע, משכך הופרו תנאי הפוליסה והוסרה האחריות הביטוחית לארוע נשוא התובענה שארע בתאריך 24.4.2016 לאחר שהותלה רישיון הנהיגה של הנתבע.

הנתבע, בכתב תשובתו לכתב ההגנה של מנורה, טוען כי פוליסת הביטוח שלו היתה בתוקף בעת התאונה וכי רישיונו לא נפסל אך בבדיקה שערך במשרד הרשוי התברר לו כי בתאריך 25.2.2013 נשלחה אליו הודעה ממשרד הרשוי על התליית רישיון הנהיגה שלו, אך זו מעולם לא התקבלה אצלו והוא לא ידע על התליית רישיון הנהיגה שלו.

בנוסף טוענת מנורה כי חוזה הביטוח הוא חוזה וולונטרי המייצג חלוקת סיכונים בין הצדדים ויש לפרשו על פי אומד דעת הצדדים וכי אין צורך במסירת הודעה על אודות הפסילה ודי כי חברת הביטוח תראה כי רישיון הנהיגה נפסל על ידי רשות מוסמכת טרם קרות מקרה הביטוח כדי להסיר את הכסוי הבטוחי.

...

מנורה, בתגובה להודעת צד שלישי, טענה בכתב הגנתה כי יש לדחות את התביעה בשל היעדר כיסוי ביטוחי.

למסקנה זו ניתן למצוא עיגון בתקנה 554 לתקנות התעבורה, הקובעת כי "בעל רישיון נהיגה שנמסרה לו החלטה על פסילתו מהחזיק ברישיונו או על התליית רשיונו לפי סעיפים ... 52 ... לפקודה, ימציא את רישיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה ...". אם סוף ההליך של פסילת הרישיון הוא בהפקדת הרישיון בסמוך לאחר מסירת ההחלטה, הרי שמובן שעל רשות הרישוי לידע את בעל הרישיון על התליית רישיונו.

נגד הנתבע 2 (אחיו של התובע) - הבעלים הרשום של הרכב המבוטח – ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 2.6.16 במסגרת הליך משפטי שהתנהל בתיק תא"מ 57158-03-16 (שלום הרצליה) - אגד תעבורה בע"מ נגד איתמר סבאח - שנסוב סביב אחריותו לקרות תאונת דרכים ביום 27.7.15 וגרימת נזק לצד שלישי.

דיון ומסקנות: 7.1 המסגרת הנורמאטיבית: לצורך שלילתו של כסוי בטוחי מהטעם של נהיגה ללא רישיון, לא די בכך שהמבטחת תוכיח כי רישיונו של הנהג נפסל, אלא על המבטחת הטוענת להיעדר כסוי בטוחי מוטל הנטל להוכיח שהנהג ידע אודות פסילת רישיונו או שהודעת הפסילה הומצאה לו כדין.

...

סבורני, כי יש במסמכים אלה כדי לסתור את חזקת המסירה.

הנתבעת לא טרחה להגיש תעודת עובד ציבור שתבהיר הסתירה נ"ל ואף לא טרחה לזמן את נציגת משרד הרישוי למתן עדות לצורך הבהרת הסוגייה השנוייה במחלוקת בין הצדדים ומשכך, סבורני, כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת מודעתו של המבוטח או מי מטעמו בדבר פסילתו.

סוף דבר - אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,304 ₪.

ברור הרי שבמסגרת טיפולו בתיק, היה צריך לבדוק את תוקף הרישיון של התובע, כדי לבדוק שאלת הכסוי הביטוחי בפוליסת הנתבעת, לאור תאונת הדרכים).

בהתאם לכך נקבע, כי באין הודעה לנהג על שלילת רישיונו אין לראותו כמי שנהג בעת פסילה (ע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוחה בתיה ממו ז"ל (לא פורסם, 20.6.2007); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי הדין וחישובי הפיצויים 521 (מהדורה רביעית, 2012); יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 259 (מהדורה שלישית, 2005)).

" ענייננו שלנו אינו במקרה הנדיר יותר של ידיעה קונסטרוקטיבית או לא, אודות תום תוקף שלילה ידועה, אלא במקרה ה"קלסי" השב ומתעורר, של ידיעת מי שנהג בשלילה על דבר השלילה של רשיונו.

זאת ועוד: אף אילמלא מדובר היה בתאונת עבודה, מאז 2010 עברה האחריות למימון הטיפולים ביחס לנפגעי תאונות הדרכים - לקופות החולים (במה שכלול בסל הבריאות - ולא נחזה שכאן נידרש טפול שאינו כלול בסל).

...

אני קובע כי לא נסתרה עדותו של התובע כי לא היה מודע לפסילה עקב הניקוד שצבר, שכן לא קיבל את ההודעות אשר נשלחו.

לסיכום הדין הרלבנטי אסתפק בציטוט הבא מתוך רע"א 2330/12 עזבון מנור ז"ל נ' מויאל: " בקשר ליסוד הנפשי שצריך להתקיים אצל הנוהג ללא רישיון, הפסיקה דחתה את רעיון "הידיעה הקונסטרוקטיבית", ונקבע שחבותו של המבטח תפקע רק אם הנהג המבוטח מודע לפסילה או לפחות נמסר לו גזר הדין בדרך מקובלת.

בנסיבות המקרה דנן, אני מקבל את המסקנה לפיה המשיב ידע שרישיונו אינו בתוקף ביום בו קרתה התאונה, חרף העובדה שקיבל הודעה לחדש את רישיון הנהיגה שלו, ומשכך לא קמה חבותן של המשיבות 3 ו-4 על פי הפוליסה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכום המצטבר מצירוף הסכומים שבפסקה זו. המזכירות תשלח לצדדים ותחייב הנתבעת ביתרת אגרה מלאה לאור העובדה שקוים דיון הוכחות.

איל בן עזרי פינוי פסולת ועבודות עפר בע"מ מנורה מבטחים לביטוח בע"מ פסק דין עניינה של התביעה שלפניי בשאלת האחריות והכיסוי הבטוחי לתאונת דרכים שהתרחשה ביום 15.12.19.

הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה ובו טענה כי רכבה היה מבוטח בפוליסת ביטוח תקפה במועד התאונה שכן היא לא חבה בחבות מעביד בהתאם לסעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ"ח – 1986, מהטעם שהנהג לא דיווח והיא לא היה מודעת לעובדה כי הנהג מטעמה נהג בשלילה וגילתה על כך רק לאחר מתן פסק הדין בהיעדר הגנה.

בהתאם לכך נקבע, כי באין הודעה לנהג על שלילת רישיונו אין לראותו כמי שנהג בעת פסילה (ע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוחה בתיה ממו ז"ל ([פורסם בנבו], 20.6.2007); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי הדין וחישובי הפיצויים 521 (מהדורה רביעית, 2012); יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 259 (מהדורה שלישית, 2005)).

...

כל האמור לעיל, ביחס להעדר הוכחת ידיעה פוזיטיבית של הנהג בדבר שלילת הרישיון, מקבלים משנה תוקף ביחס למעסיק, משלא הוכחה ידיעתו של הנהג, הנתבע 1, קל וחומר לא הוכחה ידיעתו של המעסיק לשלילה שלא הובאה לידיעת הנהג עצמו.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

התובעת תשלם את המחצית השנייה של האגרה, בתוך 7 ימים מהיום, שאחרת החוב יעבור למרכז לגביית קנסות, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

סע' 32 לפוליסה קובע: "בני אדם הרשאים לנהוג בכלי הרכב – כפי שנירשם ב"מיפרט" ובתנאי שהם בעלי רישיון נהיגה בר תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג הרכב המבוטח, או שהיו בעלי רישיון כאמור בתאריך כלשהוא במשך 12 החודשים שקדמו לנהיגה ברכב, ולא נפסלו מלקבל או מלהחזיק רישיון כזה על פי הוראות חיקוק, פסק דין, החלטת בית משפט או רשום מוסמכת אחרת".

..בשולי הדברים אומר, כי טענת המערער בערכאה זו לפיה העידר רישיון נהיגה הוא בבחינת חריג לפוליסה ולכן חובת הוכחת ההתליה מוטלת על חברת הביטוח - המשיבה, נכונה היא [ראו: ע"א 304/10 ראמי ח'מיס נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (28.07.2011) שם, פסקה 4 לפסק דינו של כבוד השופט א' ריבלין וכן ע"א 9096/11 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות נ' אברהים מוסטפא ג'בארין (10.07.2012) שם, סוף פסקה 12] אולם המשיבה עמדה בנטל זה באמצעות החזקה אשר קמה מכוח תקנה 550(ב) לתקנות התעבורה, אשר לא נסתרה.

ראוי לציין גם את פסיקת בית המשפט בעיניין דומה נוסף, שנידון בת.א 47537-04-21 מגדל נ' גיל יחיא ואח', שם נאמרו הדברים הבאים, אליהם אני מצטרפת באופן מלא: "המדיניות השיפוטית והמגמה היום מחייבת שלילת כסוי הפוליסה במיוחד מקום שאין מדובר בחוסר ידיעה מובהק אלא ברשלנות או עשיית דין עצמי בשקול דעת עוצם עין. הפוליסה היא חוזה ותנאיו כמו רישיון בתוקף הוא מסד בקיומה של פוליסת אחריות לנזק בגין תאונת דרכים ברכב .

...

לאור כל האמור, המסקנה היא כי רישיון הנהיגה של הנהג נפסל ובמועד התאונה לא החזיק ברישיון נהיגה תקף.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.