כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בחוסר זהירות תוך כך שסטה שמאלה לכיוון תחנת דלק אליה התכוון לפנות, חסם דרכו של רוכב אופנוע וגרם לתאונת דרכים אשר גרמה לחבלה של ממש בדמות חבלת ראש עם שברים בגולגולת ודימום תת עכבישי, כאשר הנפגע הורדם והונשם והוצרך לאישפוז ושקום ארוכים (כ - 5 חודשים),כמו כן, גרם לנזק לכלי הרכב המעורבים בתאונה.
לדעתה זו צרפה חוות דעת מומחה אשר ציין שלא נילקחה מצלמה רלוואנטית שהייתה מקובעת בתחנת הדלק וצילמה את כיוון נסיעת המעורב ובעיקר טוען שרוכב האופנוע נהג במהירות גבוהה של כ – 72 קמ"ש.
מכל אלו מבקשת ההגנה לקבוע שנהג האופנוע אחראי לקרות התאונה.
...
כתב האישום הוגש ביום 7.4.14 בפני מותב אחר כאשר מאוקטובר 2014 ההגנה היא זו אשר ביקשה דחיות חוזרות ונשנות לביצוע הקראה בתיק בנימוקים שונים של צילום התיק, הכנת הגנת הנאשם ופגישה עם רשות התביעה בניסיון להגיע להסדר, בסופו של דבר, נתנה זו את תשובתה לכתב האישום וכפירתה רק ביום 22.2.16, כשביום זה נקבע מועד ההוכחות.
בסופו של דבר, במקרה זה העובדות הינן ברורות, הנאשם נהג ברכב מסוג ג'יפ, כשהגיע בנסיעה רצופה, כך ניתן לראות על פי הסרטון, ופנה שמאלה, זאת כאשו היה לו שדה ראייה של לפחות 50 מטרים קדימה ובוודאי כשהוא רואה את הצומת ואף רחוק הימנה, כאשר מבט אחד זהיר היה מגלה את רוכב הקטנוע הנוסע בנתיב שלו בכיוון ישר.
בסופו של דבר מצאתי כי די בנקודות שאינן במחלוקת ובוודאי לאור העובדה ששדה הראייה של הנאשם פתוח קדימה על מנת למצוא אותו אחראי לתאונה ואני קובעת שהתביעה הרימה את הנטל המוטל על כתפיה וזאת מעל לספק סביר.
לפיכך אני מרשיעה את הנאשם בעובדות המיוחסות בכתב האישום.
