אחריות בתאונה בצומת: מחלוקת בין צדדים

כל אחד מהנהגים טוען כי הנהג האחר הוא זה שאחראי לתאונה, עקב סטיית רכבו אל נתיב נסיעתו.

גדר המחלוקת בין הצדדים לטענת התובעת, המיניבוס של הנתבעים סטה שמאלה, לאחר שהפרטית כבר הייתה בעקיפה ולמעשה חסם את נתיב נסיעת הפרטית והיתנגש בה. מנגד, לטענת הנתבעים, המיניבוס היה בעת פנייה שמאלה ולמעשה הפרטית התפרצה לנתיב לא פנוי ופגעה במיניבוס.

למרות זאת, אני מקבל את גירסתו בדיון לגבי מיקום התאונה , שכן גרסה זו תואמת את גרסת ישראל נהג הפרטית בדיון ואף את תמונות מקום התאונה, ראה עדותו של דוד: " מדובר בצמתים מאוד קטנים הצומת הוא קטן. ברגע שהוא מגיע ועוקף אותך בתוך צומת, איך יכול להיות שלא נפגע מרכבים שהגיעו ממקומות אחרים, היות ומדובר בכביש דו סיטרי? המרחק בין הצמתים התאונה קטן כ-100 מ' בלבד." ( ש' 10-11 ע' 8 לפרוטו') המנעות נהג הפרטית מצפירת אזהרה לנהג המיניבוס גם לו סבר ישראל -נהג הפרטית כי הוא מבצע עקיפה כדין, היה עליו לצפות את האפשרות כי המיניבוס עלול לסטות שמאלה אל הנתיב הנגדי –נתיב העקיפה.

...

לפיכך, אני קובע כי חו"ד לא נסתרה ואני מקבלה במלואה.

הכרעה לסיכום, לאור כל האמור לעיל, לאחר שבחנתי בכובד ראש את כתבי הטענות, הראיות שהציגו הצדדים, התרשמתי באופן ישיר מעדויות הנהגים לפני בדיון וקיבלתי את מסקנת חו"ד מומחה הנתבעים, אני מחליט לקבל את גרסת הנתבעים המהימנה בעיני על פני גרסת התובעת.

לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה.

כאמור, בין הצדדים מחלוקת בנוגע לאחריות לתאונה שאירעה בצומת מרומזר, כאשר כל צד טוען, כי האחר ניכנס לצומת באור אדום.

...

הנתבעת טענה, כי דין התביעה כנגדה להידחות וזאת משני טעמים.

בנסיבות אלה אני קובעת, כי הגרסאות שקולות ובהתאם, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח תביעתה ולכן דין התביעה להידחות.

כך או אחרת, ניתן כאמור לקבוע, כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח, כי במועד התאונה צד שלישי ידע על התליית רישיונו והתוצאה היא שיש לדחות טענת הנתבעת להעדר כיסוי ביטוחי.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה להידחות.

משהתביעה נדחתה על בסיס נטלי הוכחה הרי שגם תביעה שהייתה מוגשת על ידי הנתבעת או צד שלישי הייתה נדחית מאותם הנימוקים.

רקע עובדתי בתמצית מן הראיות שהוגשו לתיק עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 24.09.21 סמוך לשעה 13:00 לערך התרחשה תאונת דרכים בצומת לא מרומזרת ( צומת T) בצומת שבין כביש היציאה הראשית מהישוב ערוער לכביש 25( להלן: "צומת התאונה" ראה נ/1 ).

המחלוקת בית הצדדים המחלוקת בין הצדדים נסבה בעיקרה בשאלה מי מבין שני הרכבים המעורבים בתאונה אחראי לקרות התאונה, קרי באשמו ובאחריותו של מי מהנהגים התרחשה התאונה.

...

כמו כן אני קובעת כי התובע נהג במהירות גבוהה מהמותרת בכביש , מהירות של 106 קמ"ש וכי אותת לפנות ימינה לישוב אולם בסופו של יום, המשיך בנסיעתו ישר, הבחין באמבולנס 80 מטר לפני הצומת, אולם לא הצליח לבלום וסטה עם ההגה שמאלה והתנגש חזיתית באמבולנס, בעת שהאחרון כבר היה בנתבי הנגדי לכיוון באר שבע.

אשר על כן, אני קובעת כי האחריות לקרות התאונה נופלת במלואה על התובע.

סיכום: נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה האזרחית של אבו עייש נגד הנתבעים שם להידחות, דין תיק התאד"מ להתקבל ואני מחייבת את אבו עייש לשלם למד"א סך כולל של 58,792 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

מספר חודשים לאחר מכן, התובע יצר קשר טלפוני וסיפר שבמהלך נסיעתו נדם מנוע רכבו ועל אף שלא ניתן לקשור בין הקלקול לבין התאונה במועדה, ביקש התובע מהנתבע להודות באחריות לתאונה על מנת שחברת הביטוח שלו תישא בעלויות תיקון הנזקים תוך שהציע לשאת בעלויות ההישתתפות העצמית של הנתבע.

המחלוקת בין הצדדים נטושה בשאלה האם התובע חצה את הצומת ובסיום החצייה רכב הנתבע שפנה שמאלה מבלי לוודא שהדרך מאפשרת זאת פגע עם חלקו הקידמי בחלקו אחורי שמאלי של רכב התובע או שתחילה הנתבע פנה שמאלה חצה את הצומת ואזי מימינו הגיח רכב התובע ופגע עם חלקו האחורי בצידו הימיני של רכב הנתבע באיזור הדלתות.

כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים שהם היו מעורבים בתאונה ביום 5/9/21 ושניהם אף העידו כי דובר ביום לפני ראש השנה.

...

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי עדויות הנהגים, נחה דעתי כי יש לקבוע כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת לפתחו של הנתבע.

אשר לטענת הנתבע להיעדר כל קשר בין הנזקים המפורטים בחוות דעת שמאי לבין התאונה שבה היו מעורבים הצדדים, הרי שדינה להידחות.

סוף דבר, הנתבע ישלם לתובע סך של 10,000 ₪ בתוספת הוצאות ניהול ההליך לרבות אגרת משפט ושכ"ט עו"ד שייצג את התובע עד לימים ספורים לפני דיון ההוכחות, בסך כולל של 3,000 ₪.

בהסכמת הצדדים הועמד הנזק על סך של 4,130 ₪ (החלטה מיום 17/1/22) שעה שנותרה מחלוקת בין הנתבעים לבין עצמם באשר לאחריות לתאונה.

יוער כי גירסת נהגת מנורה אפשרית על פי חוות דעת 2 בוחני תאונות הדרכים מטעם הצדדים, באשר מדובר בסיטואציה אפשרית של מופעי הרמזורים בתוכנית 'גל ירוק'; שעה שאף אחד מהמומחים לא יודע לקבוע איזו תוכנית פעלה אותה עת בצומת: 'גל ירוק' או 'עצמאית' ואף אחד מהם לא יכול לשלול כי התוכנית הרלוואנטית נכון למועד התאונה היתה 'גל ירוק'.

...

התוצאה: אשר על כן אני מחייב את הנתבעים 1-2 באמצעות הנתבעת 2 לשלם לתובעת 4,130 ₪ בתוספת אגרת בית משפט (797 ₪) ושכ"ט עו"ד 2,000 ₪.

תביעת התובעת נגד הנתבעים 3-4 נדחית ללא צו להוצאות.

אני מחייב את הנתבעים 1-2 לשאת בהוצאות הנתבעת 4 סך של 1,570 ₪.