אחריות בעלים לרכב לאחר העברת בעלות

לאחר העברת הבעלות ברכב הנרכש אל התובע, מופיע ברישיון הרכב 01 בעלים קודמים (נספח א' לכתב התביעה המתוקן).

כאמור לעיל, על הנתבעת מוטלת האחריות לגלות את הסכום ששולם עבור הרכבים ומשלא פעלה כן, היא הפרה את הוראות סעיף 4(ב)(6) לחוק מכירת רכבים משומשים, ופגעה בזכות התובע לבטל את ההסכם והעמידה אותו במקום המחייב אותו לקבל את הרכב שרכש עם התקלה במד הקילומטרים או לבחור רכב חלופי מהנתבעת לאחר שאיבד את האמון בה וברכבים שהיא מציעה.

...

אשר על כן, אני דוחה את טענות התובע בעניין.

סיכומו של דבר: התביעה מתקבלת באופן חלקי.

כאמור, בנסיבות העניין בית המשפט מצא לנכון להורות לנתבעת לפצות את התובע בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בסך 10,000 ₪ בלבד.

לא זו אף זו, הוכח כי ביום 4.6.20 בשעה 8:48, שלח מר אביטל למר עוקר מיסרון תזכרות שבו נכתב "חמודי בוקר טוב, מה קורה עם העברת בעלות היום מבטל את הביטוח של הרכב". יוזכר כי התאונה ארעה באותו היום 4.6.20 בשעה 20:30, היינו מספר שעות לאחר משלוח המסרון הנ"ל. עוד יוזכר כי העברת הבעלות ברכב בוצעה ביום 9.6.20, וכי מר אביטל פנה לחב' כלל בבקשה לביטול הפוליסה באופן רטרואקטיבי ביום 11.6.20.

הסרת הכסוי הבטוחי עלול להטיל על חב' י.ג.ל אחריות אישית בגין אי קיום היתחייבותה הנ"ל , ואין להעלות על הדעת מצב בו תישא חב' יג.ל בנזק שניגרם לרכב בזמן שהיתה לה עדיין זיקת בעלות בו, ובזמן שהיתה לה פוליסת ביטוח תקפה אשר נועדה לכסות סיכון זה ושבגינה שילמה פרמיית ביטוח.

...

שאלת המפתח היא האם שינוי הבעלות בנכס גרר החמרה של הסיכון: אם התשובה היא שלילית, אין לאפשר למבטחת להימנע מתשלום תגמולי ביטוח" בענייננו, הן לפי הגישה הגורסת כי הפוליסה פוקעת באופן אוטומטי עם מכירת הרכב, והן לפי הגישה הדוגלת במבחן "הסיכון הביטוחי", המסקנה אחת והיא, שהפוליסה לא פקעה בנסיבות המקרה שבפנינו, וכי על חב' כלל לשלם תגמולי ביטוח מכח הפוליסה הנ"ל. אנמק את מסקנתי: אין מחלוקת כי התאונה אירעה קודם להעברת הבעלות ברכב על שמו של מר עוקר, וכי הפוליסה בוטלה על ידי חב' י.ג.ל לאחר העברת הבעלות ברכב.

לאור הקביעה שפוליסת הביטוח היתה בתוקף במועד אירוע התאונה, הנני מחייבת את חב' כלל לשלם למר עוקר את הסך של 110,772 ₪ מכח הפוליסה הנ"ל. בנוסף הנני מחייבת את מר מולטו לשלם למר עוקר את הסך של 77,540 ₪ שמהווה 70% מהנזק שנגרם באשמו של מר מולטו.

בנוסף הנני מחייבת את חב' כלל ואת מר מולטו, ביחד ולחוד, לשלם לתובע אגרת משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

לאור שיעור אחריותם של מר עוקר ושל מר מולטו להתרחשות התאונה כמפורט לעיל, ובהתחשב בהודעת צד שלישי שהוגשה, הנני מחייבת את חב' כלל לשלם לחב' מגדל את הסך של 12,197 ₪, והנני מחייבת את מר מולטו לשלם לחב' מגדל את הסך של 28,458 ₪.

בתמצית טענות נתבעים 2-5 התובע היתנהל ברשלנות פושעת כאשר נתן את רכבו ללא ביטחונות לאדם זר. הגיש תלונה על גניבה רק בחלוף כחודש, ונתן לגנב זמן להעביר בעלות.

בעניינינו מתעוררת השאלה – מה הדין אם נתבע 1 הציג בדואר מסמכים מזויפים? בעיניין זה נקבע לא אחת, כי פקידי הדואר אינם אמורים לגלות זיופים, ואין להטיל עליהם אחריות מקום בו בוצע שינוי ברשום בעלות רכב על בסיס מסמכים מזויפים.

...

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, לא ראיתי לנכון להורות על מתן צווים כמבוקש על ידי התובע.

אלא, ראיתי לנכון להיעתר לסעד החלופי; עם זאת, לא ראיתי לנכון לפסוק לטובת התובע עוגמת נפש, בהתחשב בהתנהלותו.

אשר על כן, דין התביעה כנגד נתבעים 2-6, להידחות.

רק ביום 4.11.2021, לאחר העברת הבעלות ברכב על שמו, גילה התובע כי הרכב היה בעבר בבעלות חברה.

אין בידי לקבל את טענות הנתבע בעיניין זה. לטעמי אחריותו של מי שעיסוקו במכירת רכבים משומשים לברר, כמיטב יכולתו, מהן הבעלויות הקודמות של רכב הנמכר על ידו.

...

לאור האמור אני סבור כי הסעד הראוי הוא פיצוי בשווי הנזק אשר נגרם לתובע, קרי ההפרש שבין שווי הרכב כשכל הבעלויות הקודמות הינן פרטיות לעומת שווי הרכב כשאחד הבעלים הקודמים הינו חברה.

עם זאת, הצדדים קבעו בסעיף 7 בהסכמי הרכישה פיצוי מוסכם בסך 5,000 ש"ח במקרה של הפרת ההסכם, ואני סבור כי זהו הפיצוי שראוי לפסוק גם במקרה דנן.

לטעמי אין מקום לחייב צד להליך המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בגין ההוצאות המשפטיות שהיו לצד שזכה בתיק עובר להגשת התביעה, שכן הדבר חותר תחת ההיגיון המכונן של הליך זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי, ומחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 5,000 ש"ח, ובנוסף הוצאות בסך 500 ש"ח בגין התייצבותו לדיון והחזר אגרה בסך 346 ש"ח, ובסך הכל 5,846 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לנתבע, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

קרנית הוסיפה, כי הקף ידיעתו של הנהג ביחס לקיומה של פוליסת ביטוח תקפה אינה רלבאנטית כלל, הפוליסה הוצאה על שם הבעלים הקודם של הרכב ולא בוטלה לאחר מכירת הרכב, ובהתאם לסעיף 13 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל – 1970, מבטח שהוציא פוליסה לכסוי חבות טעונת ביטוח ואכן התרחשה תאונה לאחר העברת הבעלות ברכב לאדם אחר, לא תישמע טענה מצד המבטח שהוא פטור מכיסוי החבות עקב ההעברה (למעט חריגים שאינם מתקיימים בעניינינו), בעיניין זה הוסיפה קרנית כי בהתאם לפסיקה גם כאשר פוליסה מבוטלת על ידי הבעלים, היא ממשיכה להיות בתוקף למשך 21 ימים נוספים (ע"א 3080/22 כלל נ' פלוני, (7.6.23)).

הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי.

...

גם אם צודק ב"כ המערער כי מדובר בהחלטה בעלת תוקף משכנע בלבד, אשר אינה עולה כדי פסק דין מחייב, הרי שהגישה שאומצה בה מקובלת עלינו, כמעוגנת בלשונם הברורה של החוקים הנזכרים.

סוף דבר, הערעור נדחה.

משמצאתי כי מתקיים החריג הקבוע בסעיף 7(4) לחוק הפיצויים, אני מורה על דחיית התביעה שהוגשה מכוח חוק זה. בנסיבות העניין, ובשים לב לפציעתו של התובע 1, אין צו להוצאות.